לפי עדויות של ישראלים שהיו באירוע, חלק מהמוחים היו בתוך הביתן של מכון היצוא ולא כולם הסכימו עם אקט המחאה, בהתאם כמובן להלך הרוח בישראל. האירוע לא היה מפתיע, בכל זאת הייטקיסטים ישראלים לא ממש מסכימים עם גורמי הממשלה בימים אלו, אך הוא לא הסלים ונגמר די מהר. גורמים שנכחו באירוע העידו כי ברקת יצא לדבר אישית עם אנשי ההייטק שהביעו מחאה, לאחר שסיים את דבריו.
מכון היצוא הציג 29 סטארטאפים ישראלים בתערוכה. "התרגשתי לפתוח את הביתן בברצלונה, חשוב להבין שהביתן הלאומי של מכון היצוא ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, בשותפות גם עם רשות החדשנות, מאפשר לסטארטאפים ישראלים לא רק מפגש עם חברות ענק זרות, אלא גם עם האנשים הכי בכירים בחברות הישראליות, שבארץ יכול לקחת להם חצי שנה ויותר לפגוש אותם, למשל מנכ"לי פלאפון וסלקום. זה עוזר לחברות בצורה שקשה לדמיין", מספרת איילת ורבין נחמיאס, יו"ר מכון היצוא וחברת כנסת לשעבר, בשיחה עם mako.
"התערוכה השנה גדולה יותר מ-2019, אז השתתפו בה 50 אלף איש. השנה מדובר ב-70-80 אלף איש, כשיוסי ורדי, היזם הסדרתי הידוע, מסייע בפיתוח מתחמי הסטארטאפים ובלימוד מדינות אחרות כיצד מייצרים אקו סיסטם".
איזה חברות מיוחדות הצגתם?
ורבין נחמיאס: "כולן מעוררות עניין רב. לדוגמה, יש חברה שנקראת פלייקום (Flycomm), שמייצרת טכנולוגיה שמאפשרת איכון של כל 'החורים' ברשתות הסלולריות. זה לא ברזולוציה של 'לא קולטים ברחוב הזה', אלא 'בתל אביב ברחוב שרת 34, הקליטה פחות טובה בקומה 2 מאשר ב-10'. יש לזה המון שימושים, במיוחד במדינות ענק, יישומים טכנולוגיים לביטחון ומיליון דברים נוספים.
"יש עוד חברה שבאה איתנו בשם SolCold, דווקא תעשייה פר אקסלנס, שמייצרת מדבקה לבנה, שהיא בעצם מתחממת ב-12 דרגות פחות בהשוואה לנייר לבן ומגנה על תשתיות מפני התחממות, כדי למנוע תקלות. אלו טכנולוגיות שתעשיית המובייל זקוקה להן.
"דוגמה נוספת: חברת Inpris פיתחה טכנולוגיית AI, שהיא ממש כמו עוזר אישי. אפשר להשתמש בו למשל בתעשיית התיירות, להגדיר לו יעד, לבקש ממנו איך לטוס ומתי, והוא כבר יעשה את כל ההזמנות שצריך, את כל השירות".
ורבין נחמיאס מציינת את החיבור של מכון היצוא עם חברות ענק כמו אמדוקס. "יו"ר ההנהלה הציבורית של ענף המובייל וערים חכמות, היא ליאת אזולאי, סגנית נשיא באמדוקס. היא בעצמה הדריכה חברות כיצד לעשות את הפיץ' שלהן. זה פשוט משביח את היכולת של החברות להשיג את היעדים שלהן", היא אומרת.
ואכן אמדוקס היא אחת החברות שהכי בלטו בכנס, עם ביתן עצמאי ומרשים באולם 3, החלק הכי חשוב עם החברות הגדולות בעולם הטכנולוגי, והצליחה אפילו להתבלט עם מיצג גדול ומחולק של השירותים שלה. בתערוכה היא השיקה מגוון שיתופי פעולה חדשים, כאשר החשוב שבהם הוא עם מיקרוסופט, לקידום דור 5 בארגונים בעזרת טכנולוגיית ענן, בינה מלאכותית ותקשורת כדי לשפר תהליכים עסקיים. בשיתוף הפעולה הזה כל חברה מביאה את הצד החזק שלה, כאשר מיקרוסופט אחראית לענן והבינה המלאכותית ואמדוקס לפיתוחים הארגוניים בתחום התמחור, האוטומציה וניהול הזמנות.
דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של פלאפון מספר על התערוכה וכיצד השתלבו בה הישראלים: "העולם חזר לסוג של שגרה בתערוכה הזאת, ואם מסתכלים בזווית הישראלית, יש לנו הרבה מקום לגאווה. אנחנו בקדמת הבמה הטכנולוגית, יש פה עשרות חברות ומאות ישראלים, אולי יותר. יש פה חברות גדולות יותר ומבוססות ויש הרבה חברות קטנות וסטארטאפים בשלבים שונים, שהמטרה שלהן היא לנסות להתחבר לתעשיית הטלקום העולמית.
"כשאנחנו מסתכלים על מה יש לתעשיית הסטארטאפים של ישראל למכור לעולם, אנחנו רואים כמה תחומים חדשים. תחום ה-A.I הוא דרמטי, הוא יהיה חשוב בכל תחומי החיים, גם בסלולר הוא יאפשר דברים שהיום אין לנו. למשל, אם יש עובד בנמל ולצידו יש מנוף, בעתיד הרשת תדע לזהות את שניהם ולהתריע על סכנה או אפילו לעצור את המנוף.
תחום נוסף הוא פרסונליזציה - גם פה יש דברים מאוד מעניינים, גם בתחום הטלוויזיה, כאשר מתאימים את התכנים והפרסומות אליך. בסוף כולם נהנים מזה, גם החברות וגם הצרכן שמנגישים לו תוכן. תחום נוסף הוא אוטומציה, גם הוא בעזרת A.I, בעידן העתידי הלא רחוק כל כך, לא תצטרך להתקשר למוקד טכני, תוכל פשוט לדבר בקול רם כמו עם מישהו שלידך בבית, ולהגיד 'יש לי בעיה כזאת וכזאת' והמערכת תדע לתת לך פתרון או להביא אותך לנציג וירטואלי או טלפוני. בסוף חוסכים זמן המתנה, עלויות ועובדים".
בהט מתייחס גם למשלחת של פלאפון לתערוכה: "אנחנו תמיד היינו בקדמת הטכנולוגיה בסלולר, ונמצאים פה בשביל לבחון חידושים לטובת הלקוחות שלנו, אם זה פעילויות דיגיטליות או שדרוג לשירותים נוספים על רשת ה-5G, גם ללקוחות פרטיים וגם לעסקיים. כרגע יש לנו חדירה של 35% אחוז מהלקוחות לדור הזה, ואנחנו מצפים שהמספר עוד יגדל. אנחנו מזהים פה דברים מעניינים, ואנחנו תמיד מחפשים שיתופי פעולה נוספים והחלפת ידע עם עמיתים שלנו מכל העולם".
אותם סטארטאפים שעליהם מדבר בהט, ישבו כאמור בביתן של מכון היצוא הישראלי והציגו את המוצרים שלהם. בין החברות ניתן היה למצוא את חברת הבינה המלאכותית D-ID, אשר בעבר פיתחה כלי להלבשת טקסט על תמונה או אווטאר של אדם ולהפוך אותה לווידאו מדבר. אתמול (ד') היא השיקה את המוצר הבא שלה - API של שילוב הבינה המלאכותית עם יכולות של שיחה בזמן אמת, דבר שיוצר את בוט שירות הלקוחות הכי אנושי בעולם.
יניב לוי, סמנכ"ל השיווק של החברה, סיפר בשיחה קצרה המציגה את המוצר, כי החברה נמצאת בתנופה אדירה: "המספרים מדהימים, יש ימים בהם כל 5 שניות יש לנו נרשם חדש. בקרוב יהיו לנו הפתעות חדשות". לא רחוק היום שחברת בינה מלאכותית תשלב לתוכה את האלגוריתם של צ'ט בינה מלאכותית כמו ChatGPT או בארד של גוגל, ותוכל לייצר אווטאר או תמונה שיודעת לענות תשובות ולייצר שיחה שנראית אנושית לחלוטין".
סטארטאפ נוסף הוא CompiraLabs, המשתמש בטכנולוגיית לימוד מכונה כדי לשפר ולייצב שירותי OTT, over the top, שירות המאפשר צפייה בתכני סטרימינג דרך הרשת. לפי בכירים בחברה, המוצר שלהם יכול לייצב את איכות הווידאו ולהקטין את זמן השיהוי. בפועל, זה אומר הסוף לתחושת אגירת הנתונים כשאנחנו מזהים ירידה באיכות התמונה.
גם בתחום התחבורה היו חברות ישראליות, ביניהן חברת Autotalks, אשר יודעת לייצר תקשורת בין רכב לכל דבר. הרעיון הוא סוג של חיישן שיודע לתקשר עם חיישנים, אשר משתמשים באותו פרוטוקול.
היתרון של החברה הוא השימוש בשני הפרוטוקולים הנהוגים בעולם, ובעתיד, ככל שיותר רכבים, אופניים, קורקינטים ואפילו אוטובוסים ורמזורים יהיו מחוברים אחד לשני, נוכל לייצר עיר חכמה, שתדע לתת קדימות לאמבולנס שעובר, להזהיר רוכב אופניים מרכב שמתקרב אליו או אפילו לעזור לחברות אוטובוסים ליידע באופן מדויק כמה קרוב הקו הבא שלהן.