יזמים שמקימים חברה או מפתחים מוצר חולמים על היום שבו הכל יתפוצץ, במובן החיובי. הצמיחה הוויראלית, שכולם מדברים עליך, הרגע הזה שבו מה שיצרת, חלמת עליו ועבדת עליו כל כך קשה - מגיע להמוני אנשים.
לא לכולם זה קורה. אבל לנו זה קרה, ב-2018. נכון לאותה התקופה היינו חברה קטנה מאוד, ארבעה אנשים, ופיתחנו משחקים פרסונליים. ויום אחד משחק אחד שלנו הצליח ממש. כשאני אומר "הצליח ממש" אני מתכוון אולי למשחק הכי ויראלי של העשור הקודם. המשחק "?How Would You Look as the Opposite Sex", או "איך תראה כבן המין השני?". אם אתם קוראים את זה, אתם בטח מכירים אותו.
ואז, קמנו בוקר בהיר אחד וראינו את מספרי הגולשים עולים. ועולים. ועולים. בקצב שהיה מעבר לכל חלום. בבת אחת מאות מיליוני אנשים שיחקו ועשרות מיליוני אנשים שיתפו את המשחק שלנו, מה שייצר חשיפה אסטרונומית וגם כ-100 מיליון שחקנים פעילים בשבוע אחד! הוסיפו על זה גם עשרות כתבות טלוויזיה ועיתונות בכל מדינה בעולם כמעט. החשיפה היתה אינסופית.
קמנו בוקר בהיר אחד וראינו את מספרי הגולשים עולים. ועולים. ועולים. בקצב שהיה מעבר לכל חלום. בבת אחת מאות מיליוני אנשים שיחקו ועשרות מיליוני אנשים שיתפו את המשחק שלנו, מה שייצר חשיפה אסטרונומית וגם כ-100 מיליון שחקנים פעילים בשבוע אחד
החלומות שלנו התגשמו, אבל אז התחילו הבעיות.
השרתים שלנו ידעו לתמוך בכמה מאות אלפי שחקנים בחודש, אבל ברגע שהגענו למיליונים ביום - הם נתקעו. הגיעו המון גולשים בו זמנית, מה שהצריך שמירה ועיבוד של המון דאטה במקביל. הדבר יצר עומסים כבדים על המערכת והתשתית לא נבנתה בצורה שיודעת לתמוך בסקייל הזה. אף אחד לא שיער שנגיע לשם בבום כזה של פי 100, ולכן גם המערכות לא נבנו לגודל כזה.
אני לא יכול להגיד לכם כמה רעה ההרגשה שאתה נמצא על מכרה זהב, עשרות מיליוני גולשים רוצים להיכנס לאתר, ליהנות מהמוצר שלך ולייצר לך הכנסה עבור כל ביקור - ואתה לא מאפשר להם לעשות זאת. באותו רגע כל ההרגשה המדהימה של ההצלחה התחלפה בתסכול על כל הכסף שהולך לאיבוד כי הגולשים לא יכולים להיכנס ולשחק.
המשימה שלנו כעת היתה משולשת: צמצום הנזק הפיננסי, מציאת פתרון לתשתיות ובמקביל לכל הזה, התמודדות עם האפקט התקשורתי שהתחיל לצבור תאוצה.
ההיבט הטכני
קודם כל היינו זקוקים לפתרון מיידי לשרתים שקרסו. המתכנת שלנו הצליח להרים באותה תקופה אלפי שרתים במקביל - בכמה לילות לבנים רצופים - וזה עזר להגדיל באופן יחסי את הקיבולת, אבל עדיין לא נתן מענה לרוב הביקוש.
במקביל למאמציו של המתכנת שלנו, פניתי לחבר מהתעשייה שהתמודד בעבר עם כמות תעבורה גדולה כל כך בצורה יעילה. היו לו הטכניקות וההבנה כיצד להתמודד עם העומסים האלה בצורה יעילה ומהירה. הוא ניאות לעזור מיד עם הפניה שלי, וחיבר אותי ל-CTO של אחת החברות שהקים בעבר, -אלעד יוסיפון, שהתנדב לעזור לנו. אף שלא היו בינינו יחסי עבודה מוגדרים הוא השקיע עשרות שעות ולילות מתוך מטרה לעזור לנו להתמודד עם האירוע בצורה הטובה ביותר גם בטווח הקצר, כלומר פתיחת צווארי בקבוק, וגם הארוך - בבנייה של שרתים שמותאמים לכמות גולשים כמעט אין סופית. ההתמודדות המשותפת הזאת יצרה בינינו שותפות לטווח הארוך, ושנה וחצי אחרי האירוע, אלעד הצטרף כ-CTO וכשותף לחברה.
ההיבט הפיננסי
ידענו שגם בעבודה סופר מאומצת - פתרון מלא יכול לקחת לפחות כמה ימים אבל לא היה לנו את הזמן הזה. הגולשים נהרו בהמוניהם ואנחנו רצינו שכמה שיותר גולשים יהנו מהחוויה באתר באופן מיידי. מצד שני, אתה יודע שלא משנה כמה תרצה - האתר לא מצליח עדיין להכיל את הכמויות האלה.
מה שהחלטנו לעשות הוא לחסום גולשים מלהיכנס לאתר. זה נשמע כמו הדבר האחרון שסטארט אפ בתחילת דרכו, שרעב להצלחה המשמעותית הראשונה שלו, יעשה. אבל הבנו שבכל מקרה הביקוש גדול משמעותית מההיצע שאנחנו יכולים לספק באותה נקודה. ואם נגזר עלינו לקבל רק חלק מהביקוש - אז בחרנו את הביקוש שהכי משתלם לנו, כלומר גולשים מהמדינות שבהן המפרסמים מוכנים לשלם הכי הרבה עבור הזכות לפרסם אותם. כלומר, במקום שיד הגורל תהיה אחראית על תעדוף ותחסום גולשים באופן רנדומלי - אנחנו נבחר מה לחסום, את מי לחסום ואת מי לקדם לראש התור.
החלומות שלנו התגשמו, אבל אז התחילו הבעיות. השרתים שלנו ידעו לתמוך בכמה מאות אלפי שחקנים בחודש, אבל ברגע שהגענו למיליונים ביום - הם נתקעו. אף אחד לא שיער שנגיע לשם בבום כזה של פי 100, ולכן גם המערכות לא נבנו לגודל כזה
העובדה שחסמנו מדינות באופן יזום אפשרה לנו לשמור את החשיפות למדינות שמייצרות את ההכנסות הכי גבוהות עבורנו. בעולמות הפרסום, ההכנסה עבור גולש די דומה לתל"ג של מדינה : בדרך כלל גולשים מצפון ארה"ב או מערב אירופה ייצרו הכנסה גבוהה יותר מבמדינות דרום אמריקה או מזרח אירופה. נשמע כמו שיקול עסקי קר? זה בדיוק זה. בנסיבות הקיימות, עד מציאת הפתרון המלא, רצינו לייצר את המקסימום האפשרי מהסיטואציה ולא לתת לגורל לשלוט בנו.
ההיבט התדמיתי
מצאנו פתרון הגיוני, בהתחשב בנסיבות, גם בהיבט המקצועי וגם הפיננסי ויכולנו לשבת, ליהנות ולראות את הטראפיק עולה. סתם, לא באמת ליהנות. הרי חלק מהעניין של להיות תופעה גדולה זה המון פרסום חיובי, ולצדו המון תאוריות קונספירציה ופרסום שלילי.
המשחק שלנו היה מבקש מהגולשים לשתף מידע, שם ותמונה. בשביל לייצר תוצאה עבור הגולשים, השתמשנו במידע שהגולשים שיתפו איתנו בפייסבוק, ועל בסיסו ייצרנו את התמונות שהיו התוצאה במשחקים. אולי אתם זוכרים את הכתבות שפורסמו אז, והעלו תיאוריות שאנחנו לא מבקשים את התמונות של הגולשים בשביל המשחק, אלא בגלל שאנחנו עובדים עם המוסד הישראלי ואליו מועבר הדאטה. זו תיאוריה שתפסה תאוצה מסוימת אף שהייתה לה אפס אחיזה במציאות.
נוסף לכל האתגרים הקודמים, היה האתגר של תרגום המשחק המצליח לכל שפה אפשרית בזמן הכי קצר שיש. ובזמן שפתרנו את כל אלה, היינו צריכים גם להתמודד עם פניות מכלי תקשורת עצומים שרוצים לפרגן - אבל צריכים מענה ותגובות. היינו צריכים גם להגיב לפניות מאלפי לקוחות שחוששים ממה שנעשה עם המידע שלהם בגלל הקונספירציות - וכל זה בזמן שאנחנו עדיין רק ארבעה אנשים בצוות. ארבעה אנשים שצריכים לשלוט בעקיפין ב-12 שפות בהן מגיעות שאלות מכלי התקשורת ומהשחקנים שלנו, וכמובן - לנהל את החברה.
מה עשינו? הוצאנו תגובות לאלפי פניות, ענינו לתקשורת מרחבי העולם, והפקנו והפצנו סרטון:
בסופו של דבר זה היה הייפ של חודש. יצרנו עוד כמה משחקים שהצליחו במספרים יפים והיינו מהמובילים בתחום של חידונים פרסונליים במשך שנתיים נוספות. אך מה שלמדתי מרכבת ההרים הזו היא שתמיד כדאי לצפות ללא נודע. ושתמיד כשעולה משהו, גם משהו טוב כמו הצלחה מקצועית יוצאת דופן, סביר שהוא ילווה במשוכות נוספות. כאלה שלא תמיד יהיו קלות לניהול ושלא תמיד ניתן להיערך אליהן. כשאני מנתח בדיעבד את המקרה הזה, ומקרים נוספים בחיי המקצועיים, אני חושב על זה שאפשר לדעת איפה פרויקטים מתחילים אבל אי אפשר לדעת איפה הם יגמרו, אבל מה יותר כיף מהמסע אל הלא נודע?