שתי משפיעניות טיקטוק תוניסאיות מתמודדות עם זעם בארצם על כך שהציגו בצורה זוהרת מעבר לא חוקי של מהגרים לאירופה. זאת, לאחר ששיתפו סרטונים שבהן הן עוברות את הגבול בסירה יחד עם המהגרים וכן תמונות ממסעות הקניות שערכו בהמשך באירופה.
חיימה בן מחמוד, בת 21, העלתה סרטון שמראה אותה מנופפת כשהיא עושה את המעבר מתוניסיה לאיטליה, שעולה יותר מ-1,300 דולר, עם ארוסה בסירה עמוסה במהגרים. בצילומים היא מחייכת לצד 23 מהגרים אחרים בעודה רוקדת לצלילי ראפ בטיול חסר הדאגות לכאורה על פני הים התיכון.
מרכז הים התיכון הוא נתיב ההגירה הקטלני ביותר בעולם, עם יותר מ-17,000 מקרי מוות והיעלמויות רבות מאז 2014. אלפי פליטים נאלצים ללכת בדרך הקשה הזו על מנת להימלט ממלחמה ועוני.
בן מחמוד, שלה יש כמעט 140,000 עוקבים בטיקטוק, טענה שהיא "נאלצה" לעשות את הטיול בן 117 מייל (188 ק"מ) כי היא הרוויחה רק 122 דולר בחודש מעבודתה במספרה בתוניסיה.
חודש קודם לכן, סאבי אל סעידי, בת ה-18, פרסמה תמונה דומה, בה היא נראית עם שפתון ורוד-בוהק על גבי סירת עץ רעועה במהלך המסע.
שתיהן הפליגו לאי למפדוזה, איטליה, ולאחר מכן טיילו בערים באירופה, צילמו סלפי ליד מגדל אייפל ונסעו במכוניות ב.מ.וו, כפי שדווח על ידי התקשורת המקומית ו-AP, לפני שהצעירות מחקו את התמונות.
שתי הנשים עוררו מחלוקת בזמן השיט שלהן בנובמבר ודצמבר - כשבתוניסיה מתחו ביקורת על כך ש"נרמלו" מסע שגורם לאלפי מתים בכל שנה.
אל סעידי פרסמה סרטון שני בנובמבר לאחר התגובות שספגה כשטענה שהייתה צריכה לעזוב את תוניסיה בגלל 'תנאים סוציאליים קשים', והוסיפה שהיא לא עודדה אחרים לפעול כמוה.
כעת המעברים המסוכנים ספגו ביקורת גם של מומחים ברחבי העולם על כך שהם נותנים רושם לא מציאותי של החיים באירופה למהגרים.
כשהיא בבידוד של שבועיים בגלל נגיף הקורונה באיטליה, בן מחמוד אמרה שהיא מבינה את הסיכונים של המסע שעשתה בדצמבר. אבל קשיים כלכליים וחוסר יכולתה לקבל ויזה "אילצו" אותה לעשות את ה"חארקה" - המונח המשמש בתוניסיה למעבר הבלתי חוקי והמסוכן.
"לא מצאתי משהו לעצמי בתוניסיה", אמרה בראיון שבוצע באמצעות זום. "יש לי תעודה בספרות ולא הצלחתי לקבל שום עבודה בתחום הזה. כשעשיתי זאת, המשכורת החודשית שלי הייתה ממש זעומה - בסביבות 120 דולר. אי אפשר לעשות עם זה כלום. אתה יכול פשוט להשתמש בתחבורה ציבורית ולקנות את ארוחת הצהריים שלך וזהו".
בן מחמוד, שכמו אל סעידי גדלה במשפחה מהמעמד הבינוני הנמוך בעיר ספאקס שעל החוף בתוניסיה, אמרה שכל מה שנדרש היה להתקשר לחבר של חבר. היא שילמה 1,560 דולר עבור מקום בסירה לצד 23 אחרים.
למרות החיוכים שלה בפוסטים, היא אמרה שהמסע היה מפחיד. היא תיארה רגע שבו הסירה התנדנדה בעוצמה. "כל כך פחדתי, שראיתי את המוות ממש מולי", אמרה: ״הפחד היה יוצא דופן, הים היה ממש סוער והיו הרבה גלים גבוהים. בסירה נשאנו תפילה והכנו את עצמנו למוות. כשסיפרו לנו שהגענו למים האיטלקיים, לא האמנו".
ובכל זאת, בן מחמוד אומרת שהיא הייתה מוכנה להסתכן במוות בשביל הסיכוי לחיים טובים יותר.
"יש לי הרבה חברים שעשו את ה'חארקה' והם מצאו הזדמנויות באירופה. הם נתנו לי תקווה שיש עבודה, שיש הרבה כסף', אמרה. 'אני רוצה לשנות את חיי כמו שהם עשו".
ואאל גרנאוי, פסיכולוג החוקר את ה-”חרקה”, אומר שהתקווה הזו מבוססת במידה רבה על "שקר ההגירה", תופעה שלדבריו התעצמה על ידי המדיה החברתית. לדברי מר גרנאוי, אנשים רואים אחרים מהגרים לאירופה וצופים בהצלחתם לכאורה. הם חושבים שברגע שהם באירופה, הם יכולים להשיג בקלות מסמכים, עבודה וכסף.
המציאות היא לעתים קרובות שונה מאוד: נתוני 2020 של הנציבות האירופית הראו ששיעור האבטלה של תושבים מחוץ לאיחוד האירופי היה כמעט 14%, לעומת כ-6% באוכלוסיית הילידים.
"אז הם הולכים למגדל אייפל ומצלמים סלפי בחולצת טריקו של לקוסט, מצלמים מכוניות יקרות. הם אומרים למשפחה שלהם בבית שהוכל הולך כשורה", אומר גרנאוי. ״אם יגידו את ההיפך, כולם ילעגו להם. הם יצביעו על אנשים אחרים ויגידו: 'אם הם עשו את זה, למה אתה לא יכול?' יש כל כך הרבה לחץ חברתי".
בשבועות שחלפו מאז הגיעו מיס בן מחמוד ואל סעידי לאירופה, הם תיעדו את מסעות הקניות שלהן, נסיעות במכוניות ב.מ.וו והלאטה המושלם לתמונה.
תמונה של אל סעידי רוכבת על קורקינט חשמלי בכפר הצרפתי ההיסטורי לה פוי-נוטרדאם קיבלה כמעט 6,000 לייקים, בעוד שאחרת של בן מחמוד על רקע מגדל אייפל קיבלה 8,000 לייקים.
התמונות והסרטונים של חציית הגבול שלהן זכו למאות אלפי לייקים ושיתופים. למרות ששתי הנשים הרוויחו כסף מחסויות בתוניסיה ששילמו להן עבור פרסום במדיה החברתית של מוצרי יופי ועסקים מקומיים, לא ברור האם הן מרוויחות כסף מהפוסטים שלהן באיטליה ובצרפת.
אבל לפוסטים שלהם יש השפעה בתוניסיה, אומרים מומחים. על פי פרויקט המהגרים הנעדרים, 2,048 בני אדם נעדרו בים התיכון בשנת 2021, כאשר 23,000 נעדרים מאז 2014.
מומחים מזהירים כי אל סעידי ובן מחמוד, משפיעות מדיה חברתית בתוניסיה, עם כמעט 2 מיליון עוקבים בטיקטוק ובאינסטגרם יחד, עלולות לעורר השראה באחרים לעשות את המעבר המסוכן.
"המדיה החברתית מציגה חזון של אירופה שאינו מדויק", אמר מאט הרברט, מנהל מחקר ביוזמה העולמית נגד פשע מאורגן חוצה לאומי. "בעבר מניע מרכזי להגירה היה 'אנשים שעברו לחו"ל וחוזרים הביתה בקיץ'. אנשים היו רואים את בני הדודים שלהם לובשים בגדים חדשים ויקרים ושואפים להיות כאלה. בעולם המדיה החברתית זה הרבה יותר בפנים שלך ונגיש לכולם", אומר הרברט.
תוניסיה היא אחת מנקודות היציאה העיקריות של מהגרים מצפון אפריקה לאירופה, כאשר אלפי תוניסאים מצטרפים לאלו שעושים את המסע ממקומות אחרים באפריקה ובמזרח התיכון מדי שנה.
בעוד שתוניסיה הייתה פעם יעד תיירותי פופולרי עם מעמד ביניים מתפתח, ככל שכלכלת המדינה הידרדרה, עם שיעור אבטלה של 18 אחוז שגדל בגלל הקורונה, מספר ניסיונות ההגירה זינק.
בשנת 2021 הרשויות תפסו יותר מ-23,000 מהגרים שניסו לעזוב את חופי תוניסיה. מספר זה גבוה בהרבה מאשר בשנת 2019, כאשר כ-5,000 אנשים נתפסו.
דו"ח של היוזמה העולמית נגד פשע מאורגן חוצה-לאומי מצביע על העלייה באבטלה ובפסימיות לגבי יכולתם של מנהיגי תוניסיה לשפר את המצב.
ביולי האחרון בעקבות הפגנות נגד הממשלה ברחבי הארץ, הנשיא קייס סעיד השעה את הפרלמנט וקיבל על עצמו סמכויות גורפות, מה שהעלה את החשש מפני פגיעה בדמוקרטיה.
הדיבור החשאי שהיה פעם סביב ה-"חארקה" התפוגג בשנים האחרונות ככל שיותר אנשים היגרו, והיא זוכה לדיון נרחב במדיה החברתית, במוזיקה ובטלוויזיה.
בעוד שהפוסטים של בן מחמוד ושל אל סעידי עוררו ביקורת, רבים גם יצאו להגנתן, וטענו שזאת האפשרות היחידה שלהן להימלט מהמשבר במדינה על רקע התסכול הגובר בגין הגבלות הוויזה של האיחוד האירופי.
צרפת קיצצה לאחרונה את האשרות שניתנו לתוניסאים ב-30% - ולאלג'יראים ומרוקאים בחצי - והאשימה את המדינות באי שיתוף פעולה בנוגע להחזרת אזרחיהן ששהו במדינה באופן בלתי חוקי.
'שתתבייש לה? יותר כמו חבל לנו!' פרסם טיקטוקר אחד בתגובה לביקורת על הסרטון של מיס אל סעידי. "היא הצליחה להגיע לאיטליה, בזמן שכולנו תקועים כאן בתוניסיה".
"פוסטים כמו שלהן מפשטים מסע שעלול להיות מפחיד מכדי לצאת אליו", אומר הרברט מהיוזמה העולמית נגד פשע מאורגן חוצה לאומי. ״אחד החסמים להגירה הוא הפחד לצאת למסע. זה מפחיד. כשהן מפרסמות סרטונים שמתארים את המסע שלהן, זה מסייע לאנשים אחרים לעשות גם את הצעד הזה".
מיס בן מחמוד מתעקשת שהיא לא מנסה לעודד אחרים לעשות את ה"חארקה". "פרסמתי את הסרטונים האלה כי אני תמיד מתעדת את חיי באינסטגרם. בין אם זה בבית שלי, כשאני בחוץ, כשאני בבית קפה", היא אומרת. "בשבילי זה היה נורמלי לחלוטין לפרסם דברים כשעשיתי את המעבר".