המלחמה בעזה העלתה באופן משמעותי את כמות התוכן תומך הטרור, הפייק ניוז והמידע השקרי ברשתות החברתיות. מחקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי חושף כיצד הרשתות החברתיות הגיבו בחודשיים הראשונים למלחמה לדיווחים על תוכן פוגעני, באיזו מהירות הן הגיבו ואלו פניות כלל לא טופלו.
לפי המחקר, מידע כוזב הוא סוג התוכן שבו אחוז הטיפול הלא מספק היה הגבוה ביותר בממוצע, כאשר ב-42% מהדיווחים בפלטפורמות השונות לא ננקטו פעולות אכיפה מספקות. בטיפול בדיווחים על תוכן שקרי ומידע מטעה, פייסבוק בולטת לרעה כאשר לא נקטה פעולות מספקות ב-57% מהדיווחים שקיבלה.
גם זמן התגובה בפייסבוק בדיווחים על מידע מטעה, שיח שטנה וסוגיות של התחזות ופרטיות הוא ארוך במיוחד – למעלה מ-10 ימים בממוצע. באינסטגרם זמן התגובה עומד על למעלה משבוע. ביוטיוב דיווחים בנושאי תוכן גרפי וטרור מקבלים מענה מהיר יחסית, תוך 48 שעות, אולם שאר הדיווחים מקבלים מענה לאחר למעלה משבוע, ואילו בטיקטוק זמני התגובה הממוצעים קצרים, ומתקרבים ברובם ל-72 שעות.
בהשוואה לפי סוגי תכנים פוגעניים, מתברר כי מידע כוזב הוא סוג התוכן שבו אחוז הטיפול הלא מספק הוא הגבוה ביותר בממוצע, כאשר הפלטפורמות השונות לא נקטו פעולות אכיפה מספקות ב-42% מהדיווחים. אחוזי הטיפול הלא מספק גבוהים גם בדיווחים על פגיעה בפרטיות והתחזות, שיח שנאה והסתה וקריאה לאלימות (12-19 אחוז מהדיווחים לא טופלו). לעומת זאת, רוב הדיווחים על תוכן גרפי ותוכן תומך טרור זכו לטיפול ראוי (95-99 אחוז).
מרבית הרשתות החברתיות לא מאפשרות פרסום תכנים המוגדרים כשיח שטנה נגד קבוצות מיעוט בפלטפורמות שלהן. טיקטוק היא הפלטפורמה בעלת השיעור הנמוך ביותר של טיפול ראוי בדיווחים על שיח שטנה, כאשר עבור 26% מהדיווחים בנושא לא ננקטו פעולות אכיפה מספקות. אינסטגרם לא נקטה פעולות אכיפה מספקות בכ-15% מהדיווחים, ופייסבוק ב-5% בלבד.
מאז פרוץ המלחמה הוצפו הרשתות בתוכן גרפי אלים ומזעזע שתיעד את אירועי הטבח והחטיפות ואת הפצצות צה"ל. לפי הממצאים: אינסטגרם לעיתים מסירה את התוכן, ובמקרים שהתוכן אינו מוסר, לרוב מתווספים אליו סימון ותווית אזהרת צפייה. 94% מהדיווחים שהעביר קו הסיוע לאינסטגרם בנוגע לתוכן גרפי טופלו כראוי. מבין אלה, מחצית הוסרו מהפלטפורמה, ולמחצית השנייה נוספו סימון ותווית אזהרת צפייה.
"טיפול ראוי" בכלל התכנים שנבחנו מוגדר כהסרה או סימון של התוכן המדווח, או במתן הסבר משכנע לכך שהתוכן המדווח לא נחשב הפרת מדיניות. פייסבוק בולטת לרעה במבט כולל עם 25% חוסר טיפול מספק (כלומר, 75% טיפול ראוי בלבד). לעומתה, הפלטפורמות האחרות לא נקטו פעולות אכיפה מספקות עבור 11-13 אחוז מהדיווחים.
"מאז מתקפת הטרור והטבח של ה-7 באוקטובר, קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי מקבל דיווחים רבים על תכנים גרפיים קשים לצפייה, דיס-אינפורמציה ברשת וריבוי בשיח שטנה. ממצאי המחקר מראים פער בין ההצהרות לתקשורת של הפלטפורמות לפעילותן בפועל. אנו באיגוד מאמינים כי על הפלטפורמות להשקיע משאבים וכוח אדם איכותי, לדרוש טיפול ולפקח על הפלטפורמות", אומר ניצן יסעור, חוקר רשתות חברתיות ודיס-אינפורמציה, באיגוד האינטרנט הישראלי.