בעוד שהצעירים ממש נולדו לעולם הדיגיטלי, ישנן קבוצות גיל שנדרשו להסתגל אליו. דור הביניים של עולם זה הוא דור ה-X (ילידי 1965-1980) שבגיל מאוחר יחסית הסתגל לעולם הדיגיטלי, והנמנים עליו מוגדרים "מהגרים דיגיטליים".
מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת רייכמן, ד"ר גלי עינב מבית ספר אדלסון ליזמות, טל נדל-הארוני ופרופ' יאיר גלילי מבית ספר סמי עופר לתקשורת, בדק כיצד אנחנו מנהלים את הזוגיות שלנו באמצעות הוואטסאפ, והאם זה דומה או שונה מהדרך בה אנחנו מנהלים אותה בחיים האמיתים. המחקר פורסם ב-New Media & Society, אחד מכתבי העת המובילים בתחום התקשורת.
החוקרים מצאו שאנחנו משחזרים את אופן ההתנהלות בזוגיות בעולם האמיתי גם בוואטסאפ ושהאפליקציה למעשה הפכה לפלטפורמה נוספת לניהול הזוגיות שלנו. או במילים אחרות, עוד מקום לריב. ולהשלים בו. זאת ועוד, לדברי החוקרים, "התקשורת בוואטסאפ היא בהחלט עוד מקום לניהול מערכת היחסים, וזה אפילו יכול להציל את הזוגיות". בדבריהם הם נסמכים על כך שמצאו שאנחנו משחזרים התנהגויות מהעולם האמיתי בתקשורת שלנו בוואטסאפ עם בני/ות הזוג שלנו.
החוקר ג'ון גוטמן, פסיכולוג קליני ומתימטיקאי, זיהה את חשיבות הריב במערכת היחסים, וטען שהיכולת ללבן קונפליקטים היא הבסיס לזוגיות יציבה. בנוסף, הוא זיהה שלושה דפוסי ניהול קונפליקט זוגי שיכולים גם לסייע בחיזוי יציבות הזוגיות. המחקר הנוכחי מצא כי אנחנו משחזרים דפוסים אלה גם בתקשורת הוואטסאפ שלנו.
ממצאי המחקר מחזקים את ממצאיו של גוטמן וסימנו בהתאמה שלושה דפוסי ניהול קונפליקט זוגי בוואטסאפ במערכות יחסים יציבות.
- הימנעות – ה"נמנעים" העידו על פעילות זוגית מועטה בוואטסאפ בשגרה היומית והיעדר פעילות בזמן קונפליקט. התנהגות זו שיקפה גם תחומי עניין שונים של בני הזוג והתכתבה עם הקטגוריה הראשונה בממצאיו של גוטמן, שסימנה את התלות הזוגית הנמוכה המתקיימת במערכות יחסים בין בני זוג הנמנעים מעימות. אפליקציית וואטסאפ עשויה לשמש בני זוג "נמנעים" כמרחב פעילות עצמאי בנפרד מבני זוגם.
כך, לדוגמה, א' מתל אביב אמר לחוקרים: "אנחנו רבים בשתיקה", בבואו לתאר את הקונפליקטים מול בת זוגו. ע' מהשרון סיפרה כיצד היא "כמעט משתגעת" כשהוא (בן זוגה) "עושה דווקא" ולא עונה לה בוואטסאפ, וט' מדרום הארץ סיפרה: "בבית אנחנו לא רבים, אנחנו הולכים לישון... במקביל בוואטסאפ זה שלום קר". בכל המקרים מנהלים בני הזוג במקביל פעילות חברתית ערה בערוץ זה מול חברים ובני משפחה. ההימנעות מאינטראקציה הזוגית בזמן ריב והזמינות הנמוכה בשגרה משקפים מעט עניין משותף וחוסר רצון להקשבה הדדית.
זוג מתגרש | צילום: fizkes, shutterstock - אמוציונאליות – זוגות שניהלו קונפליקטים אמוציונאליים נטו להתכתב בתדירות גבוהה בשגרה ובמהלך חילוקי דעות. זוגות אלו תיארו ניסיונות שכנוע הדדיים שנוהלו במקביל באפליקציה ופנים אל פנים. התנהגות זו תואמת את הקטגוריה השנייה בממצאיו של גוטמן המאופיינת בגבולות מטושטשים בין המרחב הזוגי והמרחב האישי במערכת היחסים.
ח' מהדרום סיפרה "כשאני רבה עם ל' פנים אל פנים, אני צועקת, צורחת שכל העולם ישמע ובוואטסאפ אני פשוט לא משחררת... אני יכולה לשלוח אין סוף הודעות ודי הרבה סימני קריאה". בני זוג שתיארו ריבים טעונים רגשית סיפרו כיצד ריב שמתחיל בבוקר בבית ממשיך להתנהל גם באפליקציה ולעיתים אף מקבל ביטוי בקבוצה המשפחתית. במקביל, תוארו גם מקרים בהם נושאים נפיצים שעלו בתכתובת בני הזוג באפליקציה חצו את גבולותיה ולוו באינטראקציה פנים אל פנים. - רציונליות – גוטמן מאפיין את הקטגוריה השלישית ביכולת הקשבה הדדית של בני הזוג זה לזה בזמן עימות. הגרף המתון והמאוזן של התכתובת הזוגית בוואטסאפ, המתואר בגוף העבודה, משקף היטב דפוס זה, על אף שמקטגוריה זו עשויים להיעדר קונפליקטים שבני הזוג בחרו שלא לנהל בוואטסאפ.
א' וע' ממודיעין סיפרו כיצד למדו לריב לאורך שני עשורים של זוגיות משותפת. "ההתכתבות באפליקציה היא שפה שגיבשנו והיא מסייעת לנו וסוללת את הדרך להתמודד... לפעמים לצחוק את הריב עם האימוג'י הנכון או לפחות להכניס אותו לפרופורציה". ר' מהצפון הוסיפה "לפעמים קריאה חוזרת של ההתכתבות (בזמן ריב) עוזרת לי להבין את המוטיבציה של בן זוגי". במקרים אלו ישנה סבירות גבוהה שבני הזוג יעשו שימוש באפליקציה גם במסגרת ניסיונות הפיוס.
ד"ר גלי עינב, מומחית למדיה דיגיטלית, חוקרת וחברת סגל בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן | צילום: גבריאל בהרליה
שיטת המחקר: ראיונות עם 18 זוגות ברחבי הארץ בגילאי 35-50, שנמצאים בזוגיות מעל חמש שנים. כל המרואיינים ישראלים, מאזורים שונים בארץ ומרקעים שונים - דתיים, חילוניים וחד מיניים. ניתוח התוכן של הראיונות התמקד באופן השימוש של בני הזוג באפליקציית וואטסאפ ובאמצעותו זוהו דפוסי זוגיות טכנית, פרקטית, יומיומית ורגשית.