וויז הישראלית של אסף רפפורט אומרת לא להצעת הרכישה של גוגל בגובה 23 מיליארד דולר. במקום זאת, היא תתמקד בתוכנית להפיכתה לציבורית.

"לומר לא להצעות כל כך מכובדת זה קשה", אמר אסף רפפורט, המנכ"ל ואחד ממייסדיה של חברת הסייבר הישראלית, במכתב ששלח לעובדיו. כך על פי דיווחים באתרים אמריקאים.

רפפורט כתב שהחברה תתמקד ביעדיה הבאים: הפיכתה של החברה לציבורית (IPO) ויצירת הכנסה שנתית קבועה של מיליארד דולר עוד קודם לכן. אותן שתי מטרות אליהן כיוונה החברה עוד לפני שעלו הדיווחים על הצעת הענק של גוגל.

במייל ששלח ל-1,200 העובדים, כתב רפפורט כי "אני יודע שהשבוע האחרון היה אינטנסיבי, עם השמועות על רכישה פוטנציאלית. בעוד שאנו מחמיאים מההצעות שקיבלנו, בחרנו להמשיך בדרכנו לבניית Wiz".

"אגיע ישר לעניין: היעדים הבאים שלנו הם מיליארד דולר ב-ARR (הכנסה שנתית חוזרת) והנפקה לציבור (IPO). לומר לא להצעות כל כך מכובדות זה קשה, אבל עם הצוות יוצא הדופן שלנו, אני מרגיש בטוח בבחירה הזו".

"האימות השוקי שחווינו בעקבות החדשות הללו רק מחזק את המטרה שלנו - ליצור פלטפורמה שגם צוותי אבטחה וגם צוותי פיתוח אוהבים. אנחנו אסירי תודה על האמון שהעובדים, המשקיעים והלקוחות שלנו נותנים בנו בזמן שאנחנו בונים את חברת הסייבר הטובה ביותר בעולם".

גייסה 100 מיליון דולר 9 חודשים לאחר שהוקמה

וויז (Wiz) הוקמה רק לפני כארבע שנים, שבועות ספורים לפני שפרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם, ומאז צמחה בקצב מהיר בכל קנה מידה.

כתשעה חודשים בלבד לאחר שהוקמה, היא הכריזה כי גייסה 100 מיליון דולר מקרנות דוגמת סקויה, אינדקס ואיסנייט פרטנרס. מספר חודשים מאוחר יותר, שמלאה לה שנה מאז הוקמה, היא הכריזה על גיוס של 130 מיליון דולר, לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר - מה שהפך אותה לחברה שהפכה בזמן הקצר ביותר לחד קרן בישראל. במאי האחרון השלימה החברה גיוס של מיליארד דולר לפי שווי אסטרונומי של 12 מיליארד דולר.

החברה פועלת בעולם הענן ומציעה ללקוחותיה פלטפורמת אבטחה המסייעת לחברות המשתמשות בה לזהות שלל נקודות תורפה, כמו גם פעילויות שאינן תקינות במערך הענן שלהן.

תוכנת האבטחה של החברה לא מצריכה התקנה של סוכנים על גבי שרתים ונעשית במהירות, ללא צורך בהטמעה ממושכת במשאבי הענן השונים. כמו כן, התוכנה מאפשרת לארגונים המשתמשים בה לקבל תמונה מקיפה של סביבות הענן שלהם, וכאמור לאתר שלל סיכונים הכוללים בין היתר חולשות אבטחה, בעיות קונפיגורציה ובעיות הזדהות.

הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס.