לרובוט הראשון המסוגל לפתח רגשות, וליצור קשרים עם בני אדם, קוראים נאו (NAO), והוא מתוכנת לחקות יכולת רגשית של תינוק בן שנה. הוא מסוגל לתקשר בחביבות עם בני אדם שמתייחסים אליו יפה ונועד ללמוד את אותן מחוות שילדים משתמשים בהם כדי ללמוד התנהגות חברתית ורגשית אצל אחרים.
הוא מסוגל לזהות רגשות אנושיים באמצעות למידת שפת הגוף והבעות פנים, וגם לומד להכיר את מצבי הרוח של בני האדם ככל שהקשר מתהדק. נאו מסוגל לזכור את האינטראקציות הקודמות עם אנשים שונים ולשנן את תווי פניהם, כך שהוא למעשה לומד לזהות כל אינדיבידואל בנפרד ולתקשר איתו בצורה שונה בהתאם לאופי.
יהיה עצוב אם לא תרגיעו אותו במצבי לחץ
נאו פותח כחלק מפרויקט אירופי בשם "פליקס" (FEELIX Growing) אותו מובילה ד"ר לולה קנאמרו, מדענית מחשבים, מאונירסיטת הרטפורדשייר. לדבריה, "ההתנהגות שלו מבוססת על הדרך בה ילדים קטנים ושימפנזים מטפחים קשרי קרבה עם אלו שמטפחים ומגדלים אותם".
הרובוט הרגיש מתוכנת להיקשר במיוחד לאנשים מסויימים שמתקשרים איתו בצורה שמסייעת לו ללמוד. הוא מסוגל להביע כעס, פחד, עצבות, שמחה, התרגשות וגאווה, ויהיה עצוב אם בן האנוש לא ירגיע אותו במצבים מלחיצים שאינו מסוגל להתמודד איתם.
נאו גם מסוגל לזכור חוויות חיוביות ושליליות ומאחר ואין לו אפשרות להניע את פניו, הוא מביע את דעתו בעיקר באמצעות מחוות גופניות ופחות באמצעות דיבור. גובהו 58 סנטימטרים והוא מדדה על שתי רגליו, המצוידות בחיישני לחץ. לנאו שתי מצלמות, ארבעה מיקרופונים, שני רמקולים וחיישן סונאר לזיהוי מיקומו במרחב, ואם הוא נופל הוא מסוגל להקים את עצמו בחזרה.
בנוסף, הרובוט החדשני מסוגל לזהות מכשולים בדרכו ובסרטון ההדגמה הוא נראה מרים ברווזון צעצוע מהרצפה ומשליך אותו לפח הזבל. הוא מתקשר עם רובוטים אחריו מסוגו באמצעות חיישן אינפרא-אדום, אינטרנט אלחוטי (WiFi) ובעזרת דיבור (נשמע קצת מפחיד, למען האמת).
תחילת הדרך ליצירת גזע עבדים?
הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין שמונה אוניברסיטאות וחברות רובוטיקה ברחבי אירופה, והמדענים שפיתחו אותו מקווים שבעתיד הוא יוכל לסעוד קשישים ולטפל באלו שזקוקים לעזרה והשגחה. אמנם הכישורים הפיזיים שלו לוקים בחסר והוא מגושם ומסורבל, אבל אי אפשר שלא להידהם מהמהירות בה המדע בן זמננו מצמצם את הפער לעולם העתידני שחזה אסימוב.
בנוסף לפליאה מההתקדמות הטכנולוגית האנושית, כל הנושא מעורר גם שאלה פילוסופית אחרת - האם ראוי לשעבד רובוט שמסוגל להרגיש סבל ותסכול? האם גרימת סבל ליצור, שאינו חי, אך בהחלט מסוגל להבין ולחוש את הסבל כמונו בני האדם (כי הרי לכך הוא תוכנת) היא מעשה אנושי? ככל שהטכנולוגיה מתפתחת עולות שאלות מוסריות לגבי הכוח שלנו להעניק חיים וכעת יש לשאול, האם אנחנו לא יוצרים גזע של עבדים שעלול לקום עלינו יום אחד, ועד אז פשוט לסבול?