על אף המאמצים הרבים שנעשים בתחום, הנתונים מצביעים על כך שגברים עדיין נהנים מדומיננטיות בתפקידי מפתח בהייטק. בהתאם, לא פעם גברים הם אלו שמקבלים הצעות לרילוקיישן, ובנות זוגן מתבקשות להצטרף אליהם, לעזוב את סביבת חייהן המוכרת ולהעתיק את מרכז חייהן אל מעבר לים. במקרה של סיון אביהוד זה דווקא עבד אחרת - ובעלה עזב תפקיד בכיר בתעשייה על מנת לתמוך בחלום היזמות שלה, שכלל גם אקזיט.
סיון עבדה במשך עשור כשכירה בעולם הגיוס כשפרץ המשבר הכלכלי העולמי של 2008. בעקבות הירידה בביקוש לגיוס עובדים, היא החליטה לעזוב מקום עבודה מסודר ולחשב מסלול מחדש. "אחרי שעזבתי, חברה טובה שהייתה גם לקוחה שלי בתקופה שבה הייתי שכירה פנתה אליי בבקשה לעזרה בגיוס. לא היה אכפת לי לעזור לה קצת בזמן שאני חושבת על העתיד שלי ובוחנת כיוונים", היא מספרת ל-mako.
כשהסתיים הפרויקט החד פעמי עליו עבדה סיון, היא הבינה את הפוטנציאל של התחום והקימה עסק משלה לגיוס עובדים. "נכנסתי לפרויקטים עם חברות למקרים מאתגרים בלבד, כמו משרה שפתוחה חצי שנה ואף אחד לא מצליח לגייס אליה. משבר היא תקופה קשה יותר לגיוס כי אנשים יותר חוששים לעזוב כיסא, אבל נוצר לי שם של קוסמת, והוא עבר מפה לאוזן. הפעילות הייתה רווחית אבל לא מתוכננת, והתחילה להתנפח מעבר למה שתכננתי".
באותה תקופה תמיר, בן זוגה של סיון, עבד בחברות הייטק מצליחות בארץ בתפקידי ניהול, ואת תפקידו האחרון עשה במיקרוסופט. "כשהעבודה של סיון החלה לתפוס תאוצה, הייתי צריך רק לגבות אותה פה ושם", הוא מספר. "אבל כשהפעילות שלה גדלה כבר מעבר למצופה, היה צורך שאעשה שינוי ואקח את ניהול המשפחה אליי, בנוסף לעזרה בעסק שלה. אני מכיר את התחום, לאורך השנים גם אני גייסתי עובדים לצוותים שלי, אז היה לי ניסיון בסינון קורות חיים וניהול ראיונות. בשלב מסוים אמרתי לסיון שמישהו מאיתנו צריך להיות יותר עם הילד שלנו. זיהיתי את הדרייב והכריזמה שלה, ולכן החלטתי לעבור לכיסא הנוסע ולתת לה להוביל".
"קרנות הון סיכון החלו לשמוע על הפעילות שלי ופנו אליי כדי לבקש שירות לכל הפורטפוליו שלהן", מספרת סיון על המשך הדרך. "לא יכולתי לטפל לבד בנפח פעילות כזה ושכרתי עובדים. בשלב הזה, תמיר גם החליט שהוא מתפטר מהעבודה שלו וטרפנו את השוק יחד. תוך זמן קצר, היקף הפעילות שלנו הגיע לכ- 700 סגירות חוזי עבודה בשנה".
עם זאת, לא הכל היה ורוד. "לאנשים מסביב היה מוזר וקשה לקבל את הדינמיקה הזו, ההורים שלי חששו מהמעבר שלי לתפקיד המפרנסת של הבית", היא נזכרת. "אני באה מבית מסורתי, בו תפקיד האישה מאוד מוגדר. מגיל צעיר גדלתי בבית שבו אמא היא עקרת בית, ואני כאישה צריכה ללמוד לבשל, לטפל בילדים ובעיקר לתמוך בבעל. מסביב לא אהבו את העובדה שיש לי עסק ושהגבר שלי נכנס לעבוד תחת ניהולי, שהוא תומך בי ולא להפך. גם מהצד של תמיר חששו, כיוון שאני עובדת כל כך הרבה שעות, אולי אני לא מבלה מספיק עם המשפחה, אולי נטל הבית נופל על תמיר. כולם חשבו שמשהו מקולקל אצלנו ועלו שאלות בסגנון 'מי לובש את המכנסיים בבית'".
"המשפחות של שנינו כעסו"
לאחר תקופה ארוכה שבה השניים הציעו את השירות שלהם בארץ, הם נשאלו שוב ושוב על ידי לקוחות אם הם גם מגייסים בארה"ב. בעקבות הביקוש, ב-2012 החליטו השניים לעשות פיילוט עם אחד הלקוחות. "פתאום גילינו עולם של כישלונות בגיוס שחברות ישראליות חוות בשוק האמריקאי. ראינו חוסר התאמות בכל הרבדים - מהדרך בה מתקשרים עם המועמדים, מה שואלים ומה לא שואלים", אומר תמיר. "את הגיוס עשינו מישראל והתאמנו את עצמנו לשעות ההפוכות בארה"ב, אבל אחר כך היינו צריכים גם לדאוג לפעילות העיקרית של הגיוס בארץ. העבודה מסביב לשעון גמרה אותנו".
בתוך שנה, היקף הפעילות של העסק הצדיק מעבר לארצות הברית, וסיון ותמיר, יחד בנם בן השלוש, העתיקו את חייהם אל מעבר לים. "המשפחות של שנינו כעסו מאוד על המהלך", נזכרת סיון, "מהצד של תמיר נשמעו טענות שהקריירה שלי לוקחת להם אותו, ומהצד שלי עלו קולות שאנחנו נוטשים אותם. מבחינה חברתית דווקא התאקלמנו בקלות, לא הרגשנו שינוי משמעותי כי באיזשהו מקום היינו מבודלים גם בארץ. העבודה שאבה אותנו והיה ניתוק, אז גם המרחק הפיזי היה המשך טבעי של השגרה מהארץ. מה שהחזיק אותנו, זה שיש לנו אחד את השנייה".
החברה של סיון ותמיר זכתה להצלחה בארצות הברית והחלה לשרת חברות ישראליות מצליחות שניסו לחדור לשוק האמריקאי, כמו אפספלייר, פיוניר ועוד. מעסק משפחתי, הם הפכו לחברה שמעסיקה 35 עובדים במשרדים מפוארים ועברו מיתוג מחדש תחת השם Link2USA. מדי שנה, מספר העובדים והרווחים הכפילו את עצמם. סוד הקסם, לדבריו של תמיר, הוא העובדה שאותן חברות ישראליות הרגישו בנוח לעבוד עם עיניים ישראליות. "הגיוס בישראל מאופיין על אבחון, בודקים את המועמדים לפני החיבור לחברה המגייסת. בארה"ב שוק הגיוס מנגד מבוסס על מכירות, חברות השמה מנסות לדחוף אנשים לחברות כדי לקבל את העמלה ופחות מסתכלות על המועמדים עצמם", הוא אומר. "אנחנו זוג עיניים ישראליות בארה"ב עבור הסטארטאפים הישראליים, האמון חשוב מאוד בתחום הזה וסומכים עלינו שלא נדחוף לחברה מועמד רק כדי לרדוף אחרי הדולר הבא".
במקביל להצלחת החברה, ניסו סיון ותמיר להרחיב את המשפחה, אולם הניסיונות לא צלחו במשך כחמש שנים. סיון פנתה לטיפולי פוריות, ומצבה הפיזי הקשה עליה להמשיך לתפקד כמו קודם. כשכבר הצליחה להיכנס להריון, היא מספרת שתמיר היה שם עבורה, פיזית ונפשית: "תוך כדי שאני בהריון בסיכון, תמיר היה מחזיק לי את השיער כשאני מקיאה ואז חוזר לעבוד על החשבוניות. זה חיזק את השותפות שלנו. להגיע הורמונלית למשרד עשוי לגרום לחיכוכים עם הצוות, אבל זה שבעלי שם, מבין מה אני עוברת בבית, שינה הכל".
בתחילת 2020, עם פרוץ הקורונה, נולדה בתם השנייה של תמיר וסיון. "השילוב הזה היה נוח, כי היה לי תירוץ עולמי להישאר בבית", נזכרת סיון, "זה החזיר אותי לימים הראשונים שלי כעצמאית, כשעניתי למיילים בזמן שהתינוק ישן. זו הייתה תקופה נפלאה עבורנו, בה הצלחנו לאזן בין עבודה למשפחה".
בעוד שיזמים ישראליים רבים שעוברים לארצות הברית נתקלים בקשיים ונאלצים לסגור את החברה שלהם, במקרה של בני הזוג אביהוד, זה דווקא הסתיים באקזיט מוצלח. "אחד הלקוחות הראשונים שלנו, עוד מהארץ, הייתה חברת פייגוואנס (pageonce), שלימים שינתה את שמה לצ'ק. הצטרפנו אליהם כספק חיצוני עוד כשהם היו קטנים מאוד, עם כ-25 עובדים בסך הכל. היה לנו חיבור מדהים עם היזמים, וליווינו אותם עד שחברת אינטואיט (intuit) הגדולה רכשה אותם. בשלב הזה כבר עברנו לארצות הברית, והיינו קמים ב-5 בבוקר רק כדי לתמוך בהם", נזכרת סיון. "כשנה לאחר הרכישה, כשאנחנו כבר שנתיים בארצות הברית, החלטנו לסגור את הפעילות הישראלית כי הגיע הזמן לחזור לישון בלילות ולהתמקד רק בשוק האמריקאי. נפרדנו מהיזמים של צ'ק וגילינו כמה חודשים לאחר מכן שהם כבר חושבים על החברה הבאה שלהם - נקסט אינשורנס (next insurance)".
"כשנקסט הייתה רק רעיון, עוד בלי עובדים, היזמים פנו אלינו שוב ושאלו אם נרצה שוב לתמוך בהם. היה לנו ברור שכן, אנחנו מאוד מחוברים אליהם ולערכים שלהם. כך, עוד מימי הרעיון הראשוני, עזרנו לבנות את נקסט אינשורנס ולמעשה כל עובד שאי פעם גויס לחברה, הצטרף בליווי שלנו. בנינו צוות שעבד רק על הפרויקט של נקסט אינשורנס, וככל שנקסט גדלה, כך גם הצוות שלנו גדל. עם הגדילה של נקסט והצורך שלהם בליווי צמוד, הם החליטו שהגיע הזמן לרכוש מאיתנו ב-2021 צוות של 10 עובדים, כך שעשינו אקזיט של כחצי חברה".
לאחר האקזיט הצטרפה סיון לחברת נקסט לצד יתר העובדים שנקלטו בחברה. כיום היא מחזיקה בשני כובעים, סמנכלית משאבי האנוש של נקסט אינשורנס, והמנכ"לית של Link2USA. את כל אלה, היא מבצעת בתמיכה של תמיר. "כדי לעשות זאת בצורה הכי טובה ל-2 החברות בניתי צוות ניהול חזק. תמיר נכנס יותר פנימה ואני מלווה את החברה באסטרטגיה. את רוב הזמן שלי והתשוקה שלי אני משקיעה היום בנקסט. זה מקום מאתגר וממלא בו אני יכולה לקחת את כל הניסיון שצברתי לאורך השנים ולבנות חברה עם ערכים ואנשים מצוינים".