מערך הסייבר ממליץ לא לשתף כל מידע שעשוי לשמש את האויב – במיוחד בקבוצות גדולות שאינכם מכירים את כל המשתתפים. זאת בעקבות חשש שישנם גורמים עוינים שחדרו לקבוצות הוואטסאפ והטלגרם הגדולות.

עובדים רבים ברחבי הארץ החלו לקבל הודעות ממחלקות האבטחה שלהם, בבקשה לשים לב לדברים שהם משתפים בקבוצות הוואטסאפ של מקום העבודה. חלק מהמקומות אף ביקשו מהעובדים למחוק את קבוצות הוואטסאפ הקיימות ולפתוח חדשות, זאת בשל החשש שטלפונים סלולריים רבים נפלו בידי חמאס, שלקחו את הטלפונים של שבויים.

"חמאס חדר לקבוצות בגלל שהטלפונים של חטופים / הרוגים אצלהם", כתבו לעובדים של המרכז הרפואי הלל יפה. "הם גם מתחברים לקבוצות החדשות שהוקמו לטובת סיוע והם אוספים מודיעין דרך זה". בעקבות כך, בהודעה ממליצים לסגור את הקבוצות להודעות למעט מנהלים, להגדיר שרק מנהלים מאשרים אנשים חדשים, לוודא שמכירים אישית את כל המנהלים של הקבוצות, להסיר מי שלא, להסיר את כל החברים בקבוצה שלא מכירים אישית ואפילו לסגור את הקבוצה ולפתוח חדשה עם רק מי שמכירים.

הודעה דומה רצה בקרב חיילים ובה נכתב: "חשוב ביותר!!!!! תעבירו את זה בכל קבוצה שאתם נמצאים בה!חשוב ביותר!!!!! תעבירו את זה בכל קבוצה שאתם נמצאים בה! שימו לב!!!! חשוב ביותר!!!אני מבקשת בכל לשון של בקשה שמרגע זה מיקומים לגבי בסיסים / כתובות של מיקומים יעברו בפרטי בלבד!! ולא בקבוצה!
חמאס חדר לקבוצות רבות בגלל שהטלפונים של חטופים / הרוגים אצלהם. הם גם מתחברים לקבוצות החדשות שהוקמו לטובת סיוע והם אוספים מודיעין דרך זה. חייבים לשמור על החיילים שלנו בשטח ועל הפצועים".

במערך הסייבר טוענים שאין צורך לנקוט בפעולות כה דרסטיות. "ייתכן שמשתמשים בטלפונים של חטופים שנמצאים בידיהם, העדויות לכך הן מאוד ספורות כרגע", אומרים במרכז. במקום זאת, מערך הסייבר ריכז שורה של המלצות לגבי ביטחון שדה בימים אלה, בוודאי באפליקציות עם אבטחה חלקית כמו וואטסאפ וטלגרם. בין היתר, מבקשים במערך הסייבר לגלות חשדנות מוגברת, בעיקר להודעות שמטרתן יצירת פאניקה ובהלה. מאז החלה המלחמה, ישנה עליה בחדשות מזויפות ובסרטונים מפוברקים, חלקם אירועים ישנים יותר, חלקם ממקומות אחרים.

אלו ההמלצות של מערך הסייבר הישראלי:

  1. אין ללחוץ על קישורים חשודים – בעיקר שמועברים בהודעות וברשתות. 
  2. גלו אחריות – הסתמכו על מקורות מידע מהימנים. הימנעו מהפצת שמועות ומידע לא מאומת, ומהעברת קבצים וקישורים חשודים שמקורם לא ברור.
  3. קיבלתם בקשת סחיטה או בקשה למסור מידע אישי, סיסמה או קוד בוואטסאפ? – התעלמו! חיסמו את השולח ודווחו עליו לוואטסאפ בכפתור "דווח" שבהגדרות איש הקשר.
  4. הגנו על מצלמת האבטחה שלכם - בידקו שמצלמת האבטחה בביתכם מוגנת על ידי סיסמה ייחודית שיצרתם ולא סיסמת ברירת המחדל.
  5. גלו חשדנות מוגברת – בעיקר להודעות שמטרתן יצירת פאניקה ובהלה, ובידקו את אמינותן.
  6. הגנו על הרשתות החברתיות והוואטסאפ שלכם – בחרו סיסמה קשה לניחוש והטמיעו אימות דו שלבי: קוד נוסף לסיסמה ברשתות ובוואטסאפ – קוד אישי נוסף לקוד במסרון.
  7. הורידו מחנויות האפליקציות הרשמית רק את האפליקציה הרשמית של פיקוד העורף (זו שכתוב עליה פיקוד העורף).
  8. אל תשתפו כל מידע שעשוי לשמש את האויב – במיוחד בקבוצות גדולות שאינכם מכירים את כל המשתתפים, היו ערים לשיתוף מידע רגיש או אישי או מידע שעשוי לשמש את האויב. אם זיהיתם שאחד המשתתפים בקבוצה מפיץ הודעות שטנה, הוציאו וחיסמו אותו מהקבוצה. 
  9. בכל חשד למתקפת סייבר ולבירור שמועות הקשורות לסייבר, חייגו למערך הסייבר הלאומי בחיוג מקוצר 119.

במקביל, בדוברות המשטרה הוציאו אזהרה מפני הודעות כוזבות ברשתות חברתיות אודות המתרחש. "גם בשעה זו אנו עדים להפצת הודעות כוזבות ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ אודות אירועים שונים ברחבי הארץ.
כל הודעת כזב פוגעת במאמצי הלחימה והמענה המבצעי של כוחות הביטחון וכן ברגשות המשפחות", כתבו.

"יש לנהוג באחריות ולהיצמד להודעות רשמיות של דוברות המשטרה וצה"ל בלבד. המשטרה קוראת לציבור להמשיך לגלות אחריות אזרחית ועירנות ולדווח למוקד 100 של המשטרה על כל אירוע חריג".

במשטרה צירפו מספר דוגמאות בולטות לפייק ניוז שהופצו ברשת.

ברשת רצים סרטונים קשים של חטופים ישראלים ברצועת עזה, שמקורם בטלגרם וברשתות החברתיות הפלסטיניות, אך ביניהם יש גם סרטונים מזויפים. אחד מהם הוא סרטון של ילדים בכלוב, עליו נטען כי מדובר בילדים ישראלים חטופים. על פי פייק ריפורטר, מדובר בסרטון ישן שפורסם לפני לפחות ארבעה ימים. "לא חסרות זוועות ברשת, והתעללות בילדים בשום מקום זמן אינה מקובלת - אך במקרה הזה מדובר בפייק. אנא הפסיקו לשתף את הסרטון", כתבו.

עידן רינג, סמנכ"ל אינטרנט וקהילה באיגוד האינטרנט הישראלי, מסביר: "יש הצפה גדולה מאוד של מידע ברשתות חברתיות ללא סינון ובקרה. זה עשוי לגרום נזקים ממספר סוגים. ראשית זה גורם לבהלה, תסיסה וזעם רב, לעתים ללא ביסוס. זה בדיוק המלחמה התודעתית שהחמאס וגורמים אחרים מנסים לייצר כאן בציבור, דה מורליזציה ותחושת פאניקה. במיוחד אם מדובר בתוכן שקרי ומטעה, אבל גם במקרה של תכנים אמיתיים בעלי אופי גרפי קשה ומערער. לא כל אחד יכול וצריך להיחשף לתוכן כזה.

"הנזק השני הוא נזק נפשי וטראומה עקיפה. הרשתות לא מבקרות את התוכן, בניגוד לכלי התקשורת, ובני נוער נחשפים לתמונות וסרטונים אלימים וקשים מאוד. יש לזה נזקים נפשיים של ממש שקשה לאמוד. צעירים בכלל לא אמורים להשתמש בפלטפורמות מתחת גיל 13, אבל בפועל זה קורה. הרשתות נכשלות בניטור וסימון של תוכן גרפי קשה ופוגעני.

"הסוג השלישי של נזק זה הסתה וקיטוב פנימיים. הפצת קונספירציות ושקרים נגד ערבים או בוגדים ששמחים או סייעו למתקפה ולטבח. זה מקטב ומתסיס ומייצר מתחים ונזקים חברתיים קשים. יש כאן כשל רציני של רוב הפלטפורמות שלא ערוכות לניטור וסימון אפקטיבי של תוכן פוגעני ולא מגיבות לדיווחים מהר".

ציוץ נוסף שכביכול מראה סרטון של לוחמי חמאס מובילים קציני צה"ל בכירים לאחר חטיפתם, ונצפה מעל מיליון פעמים, גם התברר בקלות כמזויף. הפעם קל להבין שמדובר בזיוף מכיוון שקציני צה"ל לא מוכרים, על חולצות החיילים שכביכול אמורים להיות חמאס כתוב dtx, שם היחידה המיוחדת של אזרבייג'אן, ובנוסף האנשים בסרטון נראים מזרח אירופאים. גם גולשי טוויטר בעצמם סימנו את הסרטון כישן ומתייחס לחיילים מאזרבייג'אן.