השבוע נערכה הפגנת ההייטקיסטים במספר מוקדים בארץ, כשהבולט שבהם היה בתל אביב. מאות עובדים יצאו ממרכז שרונה, חסמו את רחוב קפלן, הניפו שלטים, חלקם יוצאי דופן כגון: "תראו לי מי הפרודקט שחשב על הרעיון הזה" ו"אין דמוקרטיה – אין הייטק", במחאה על השינויים המתוכננים במערכת המשפט. במקביל, בכירים בהייטק יצאו בפומבי נגד מהלכי הממשלה, בהם ברק עילם, מנכ"ל נייס, שבמכתב לעובדיו הזהיר כי פגיעה בעצמאות המערכת המשפטית מסכנת את קיום ההייטק הישראלי. גם מייסד WIZ, ינון קוסטיקה, נאם במחאה ואמר: "הדמוקרטיה שלנו בסכנה ואם הדמוקרטיה בסכנה – הכלכלה בסכנה".
עינת גז, מייסדת פאפאיה גלובל, הלכה צעד רחוק יותר כאשר הכריזה ביום חמישי על כך שהחברה קיבלה החלטה עסקית להוציא את כל כספי החברה מישראל, "בעקבות ההצהרות של ראש הממשלה נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמוקרטיה ובכלכלה". היא עוררה מיד סערה וזכתה לתגובות רבות, כולל מראש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד, שכתב: "נתניהו מוביל אותנו לאסון כלכלי".
בעקבות ההצהרות של ראש הממשלה נתניהו כי הוא נחוש להעביר רפורמות שיפגעו בדמורקטיה ובכלכלה,קיבלנו החלטה עסקית בחברת פאפאיה גלובל להוציא את כל כספי החברה מישראל, ברפורמה המתגבשת,אין שום ודאות כי אנו יכולים לנהל פעילות כלכלית בינלאומית מישראל, זהו צעד עסקי כואב אך מתבקש.
על רקע מחאת ההייטק, עיתונאים ימנים, הבולטים שבהם הם ינון מגל ושי גולדן, החלו לעסוק בכך שעובדים בהייטק המזדהים עם הימין, מרגישים מנותקים מהמחאה, ויותר מזה - חוששים או לא מרגישים בנוח להביע דעה פוליטית במקום העבודה שלהם. מגל כינה זאת: "האנוסים".
אנוסים בהייטק 2023 pic.twitter.com/stkEgrkocZ
אז האם באמת ימנים בהייטק מרגישים תחת מתקפה?
דניאל (שם בדוי), עובדת בהייטק יותר מ-10 שנים בתחום ה-QA ובשנתיים האחרונות היא גם מנהלת. "עבדתי ב-4 חברות שונות, והווייב בכולם היה מאוד שמאל. החברות גם היו בתל אביב, וזה הרגיש שכולם תל אביביים, אותה אוכלוסייה", היא מספרת ל-mako. "אני אישית תמיד התחברתי יותר לאנשים שהם יותר מהפריפריה, יותר 'סחים', פחות הטייפ קאסט, אבל את בהחלט מרגישה בקבוצה שיש בה קונצנזוס על דעות".
איזה תגובות את מקבלת כשיודעים שאת ימנית?
דניאל: "כשהתחלתי לעבוד באיזושהי חברה לפני כמה שנים, בימים הראשונים שלי ישבנו כל הצוות והלכנו לשתות משקה. כל אחד הציג את עצמו, ומי הוא ומה הוא, כמו מעגל הכרות. הצטרפתי לצוות, והמנהל שלי שהוא להט"ב, דיבר על עצמו וסיפר שיש לו בן זוג. אמרתי לו, 'טוב, מצביע מרצ', וצחקנו על זה שהוא מתאים לסטריאוטיפ. ואז אני אמרתי: 'אנחנו בבית ביביסטים', ואחר כך אשכרה הייתה דקה דומייה. אנשים פשוט שתקו בהלם ולא ידעו איך להגיב. כאילו אמרתי להם שאני בעד היטלר, פחות או יותר. לא שהם חושבים שאת מפלצת, אבל קשה להם להכיל את העובדה שיש פה מישהו שלא חושב כמו כולם. שהוא לא בקונצנזוס שלהם".
הטענה של המוחים בהייטק היא שהשינויים במערכת המשפט יהפכו את ישראל לפחות דמוקרטית, ובעקבות כך ההשקעות בישראל יהיו בסיכון ויפחתו.
"זה קשקוש כמובן. השינויים האלה הופכים אותנו ליותר דמוקרטיים. כשהימנים בשלטון, אז בשמאל אומרים: 'אנחנו על סף קץ הדמוקרטיה', בגלל שהם לא בשלטון. אם הבן אדם הנכון בשלטון, אז הכול בסדר. אם לא, אז אנחנו בבעיה. מבחינתי הרפורמה היא נהדרת, כולנו הצבענו בשביל הרפורמה הזאת. אנחנו רואים מה שקורה עם דרעי וכמובן עם המשפט של נתניהו, שהולך ומתפורר, כל התיקים נתפרו, ונחשף לציבור עד כמה זה תפור ואין להם ראיות.
"בנוסף, מי שמשקיע פה כסף זה אמריקאים או אמירתיים, שממש אכפת להם מדמוקרטיה. הם רוצים להשקיע במה שמביא להם כסף ופוטנציאל. המשבר הכלכלי שקורה עכשיו לא קשור לישראל, הוא קשור למלחמה באירופה, לפעמים צריך לבוא ולהיות יותר צנועים. השלטון בישראל לא עד כדי כך חשוב למדינות בעולם. זה שיגעון גדלות", אומרת דניאל.
דניאל עובדת בחברה שנרכשה על ידי גוגל לפני כשנה. "לאורך התקופה שעבדתי בחברה הזאת, כשדיברנו שיחות מסדרון או בארוחת צהרים, גיליתי את האנשים שחושבים כמוני וזה אנשים שאשכרה בארון", היא מספרת. "גיליתי על כל אחד ואחד בהדרגה, ופתחתי קבוצת וואטסאפ, אנחנו 5-6 אנשים, וזה כמו מחתרת. אנחנו מתכתבים שם על דברים פוליטיים ויכולים להביע דעה. למשל, כשממשלת בנט-לפיד כבר הייתה בסוף שלה, היינו כותבים, 'נו כבר, יאללה שתתפרק'. שם היינו פורקים את הדברים האלה, ובמשרד לא מדברים על זה או רק מתלחששים", היא מספרת.
"אני נחשבת סופר חריגה כי אני אוהבת להתסיס ולהמריד, אבל שאר החבר'ה אצלנו כולם בשושו. בבוקר אחרי הבחירות האחרונות, הלכתי למשרד עם חיוך ענק על הפרצוף, והחבר'ה האחרים הימנים האחרים אמרו לי, 'בואי לא נתלהב, בואי נהיה ממלכתיים'. הם ממשיכים להיות בארון, אבל זה הזיה. רוב העם הכריע, אנחנו הרוב, אבל אנחנו מיעוט בהייטק וגם בחברה שלנו ספציפית".
שלמה שוורץ הוא איש פיתוח תוכנה, ועובד כבר 22 שנה בתעשיית ההייטק. כיום הוא עצמאי ובעל חברה לשירותי תוכנה, מעסיק כ-30 עובדים ושותף ויועץ בסטארטאפים שונים. בשלוש השנים האחרונות היה מנהל פיתוח בחברת סטארטאפ שהוא שותף בה.
אתה מתבטא בנושאים פוליטיים בלינקדאין. איזה תגובות אתה מקבל?
"הדיונים בלינקדאין לחלוטין מוטים לצד השמאלי. אנשים כמוני שחושבים שמערכת המשפט זקוקה לרפורמה צריכים להציג את הדעות שלהם מאוד בזהירות, כי מהר מאוד תגובות מדרדרות ל'פאשיסטים, הונגריה, פוטין' ושאר נאצות. כדי לנהל דיון אמיתי אני ואחרים מתעלמים מהתלהמויות ולא מגיבים למשל לטענות הרבות של 'קץ הדמוקרטיה', ובמקום זה מנסים לדבר לגופו של עניין.
"למשל, מדוע החלפת נציגי לשכת עו"ד בנציגי שר המשפטים בוועדה למינוי שופטים הינו אנטי דמוקרטי? האם הרגשת שהמינויים של אפי נווה וחבריו ייצגו אותך בצורה טובה ודמוקרטית? זה מאלץ אנשים לעצור רגע ולחשוב בצורה שכלתנית ולהתמודד עם עובדות, שזה משהו שאנשיי הייטק בדרך כלל יודעים לעשות".
שוורץ מבהיר כי ברוב המקרים במשרדי ההייטק יש יחסים מאוד חבריים ואינטימיים בין העובדים, ולכן האווירה מאוד משוחררת. "יש הרבה הומור בוויכוחים, והכל נעשה ברוח טובה. זה מאוד שונה מהשיח ברשת שהוא הרבה יותר בוטה ואלים".
יש אנוסים בהייטק?
"כן, ויצא לי לראות כמה מקרים כאלה. עבדתי פעם עם אשת קבע משוחררת צעירה שאמרה לי בסתר שהיא 'מעריצה את מירי רגב', שאותה הכירה בשירות הצבאי. היא לעולם לא תגיד את זה, כי במשרד מירי רגב היא לגמרי הדמות שלה מארץ נהדרת. יש מצביעי ימין שמעדיפים לא להגיד למי הם הצביעו או ימלמלו משהו ולא ירצו להרחיב בנושא. אי אפשר להצביע ימין היום ולא 'לחטוף'. ליכודניקים מיד יסומנו כתומכים 'בעבריין', ומצביעי הציונות הדתית יסווגו כגזענים ופאשיסטים".
מה אתה חושב על עינת גז וההצהרה שלה על כך שכספי פאפאיה גלובל יועברו מחוץ לישראל?
"ההצהרה של עינת גז ריקה מתוכן. ראשית, כי היא מנהלת סטארטאפ ולא מוסד פיננסי ואין משמעות כלכלית למקום בו חשבון הבנק מתנהל.
"במישור המקצועי זה מגוחך בעיניי שאיש עסקים ישראלי רציני יחשוש לכספו. האם גם את החשבון האישי שלה היא מעבירה לחו"ל? ומה לגבי הבית? אם תחוקק פסקת התגברות או ישתנה הרכב הוועדה למינוי שופטים, זה לא יסכן אף חשבון בנק של אף אחד.
"כאיש מקצוע ובעל חברה, אני חושב שזו טעות לגייס את העסק שלך לניהול מאבקים פוליטיים. היא עושה משהו דומה לחרם של בן אנד ג’ריס שלא ממש הצליח. הדרך הנכונה להיאבק היא להפגין, להביע דעה, לתרום כסף לארגונים פוליטיים, אבל לא לעשות מהלכים כביכול עסקיים שאין מאחוריהם כל הגיון. תנחומיי למנהלי הכספים שלה שיצטרכו להתמודד עם הבלגן שיצרה".
אלעד איצקוביץ'. בן 33, עובד כ-CMO as a Service (סמנכ"ל שיווק חיצוני ומנהל פרויקטים בתחום של שיווק), ומתמחה בשיווק ופיתוח עסקי בינלאומי לחברות טכנולוגיות. "הצבעתי כמו רוב אזרחי המדינה לגוש הימין", הוא מספר.
מה העמדה שלך על מכתב ההייטקיסטים ומחאת ההייטקיסטים?
"אני מאד מעריך אקטיביזם. אני חושב שזאת לא רק זכותו של כל אדם, אלא אף חובתו להפגין כנגד מה שהוא תופש כעוול וכנגד דברים שהוא לא מסכים איתם. יחד עם זאת, אני חושב שיש כמה דברים בעייתיים ב'מחאת ההייטקיסטים'.
קודם כל, הניכוס של ההייטק בידי צד אחד של המפה הפוליטית והניסיון לייצר מראית עין של הגמוניה היכן שהיא רחוקה מלהיות קיימת. ישנן חברות טכנולוגיות לכל אורכה ורוחבה של המדינה שמעסיקות אנשים מכל רחבי הקשת הישראלית. ביניהם גם לא מעט חרדים, דתיים לאומיים, מסורתיים, וגם חילונים כמוני שפחות מתחברים לשיח התל אביבי הפרוגרסיבי. בניגוד למצג השווא שמנסים ליצור, ההייטק לא מאוגד תחת ארגון גג - וטוב שכך - ואין לו מנהיגים.
"בנוסף, מפריע לי מאד החוסר בפרופורציה בסיקור התקשורתי, כאילו מדובר בהתקוממות של תעשייה שלמה. ההפגנה השבוע של 'ההייטקיסטים' בתל אביב הייתה הפגנה קטנה בכל קנה מידה שהוא. מול אותם מפגינים, יש עוד עשרות אלפי עובדי הייטק שתומכים ברפורמה הזאת שהתקשורת פשוט מתעלמת מהם.
"ולבסוף, הטענות עצמן. בניגוד לטענות הרבות בתקשורת, אנחנו לא הופכים לדיקטטורה ואף אחד לא מבטל את בתי המשפט. גם בניגוד למה שמספרים, אין קשר למשפט נתניהו. הימין מדבר על הרפורמה במערכת המשפט כבר עשרים שנה. בואי והראי לי את המדינה המערבית שאת שואפת שנהיה כמוה ואראה לך איך קיים שם מנגנון של פסקת התגברות ובחירת שופטים. אם הייתה סכנה לדמוקרטיה, אני הייתי הראשון שהיה יוצא לרחובות להפגין. כל השיח כאילו אנחנו הופכים להיות גרמניה של שנות השלושים פשוט מטורף וחסר אחריות בעיניי.
"אני גם לא מבין את החיבור שעושים בין הרפורמה להשקעות, כאילו זה חזות הכל. לא הייתי רוצה לחיות בדיקטטורה בלי קשר להאם זה טוב להשקעות או לא".
איצקוביץ' מספר כי הוא גדל כשמאלני, והצביע למפלגות שמאל לא מעט שנים. "אני מכיר היטב את התחושות הקשות שקיימות במחנה הנגדי, שגם אני הרגשתי, לפני שנחשפתי לפעילות האמיתית של ממשלות הליכוד. הם באמת מאמינים שהליכוד יביא אסון והם לא מאמינים שמפלגות חרדיות ודתיות מסוגלות להיות דמוקרטיות וסובלניות כמוהם, על אף שישראל תחת ממשלות ימין תמיד הפכה לליברלית יותר ופתוחה יותר לכולם", הוא אומר.
ינון מגל התחיל לכתוב על אנוסים בהייטק. יש תופעה כזאת לדעתך? ימנים שמרגישים לא בנוח להביע את הדעות שלהם?
"זה כמו לשאול אם השמש זורחת בבוקר. קשה להסביר ללא ימני את התחושה של להרגיש מיעוט, למרות שאתה הרוב. בלי קשר למה אנשים מצביעים, יש בתעשייה הגמוניה שולטת של אנשי שמאל מרכז. אתה רואה את זה ומרגיש את זה בכל מקום. השיח ששולט בחדרי האוכל ובישיבות הוא שנתניהו מושחת, שהחרדים עלוקות, ובעיקר שהם, כלומר אנחנו, מממנים את כולם. צריך להיות עם עור עבה יותר משל פיל כדי להעז לתת לזה קונטרה".
אילו תגובות אתה מקבל מהקולגות שלך?
"ברגע שאתה מספר שהצבעת לליכוד, אנשים מסתכלים עליך כאילו נפלת מהירח. אתה ממש רואה את העיניים שלהם נפערות ואת גלגלי השיניים בראש נעצרים לרגע ומחשבים מסלול מחדש. פתאום כל מה שהם חשבו עליך והתבנית שהם שמו אותך בה משתנה, והם מנסים לחשוב באיזו תבנית לשים אותך בה מכיוון שאתה לא מתאים לדימוי של מצביע הליכוד שיש להם בראש.
"הדימוי הזה אגב לא באמת קיים. הדמויות הנבערות והקולניות שהרגילו אותם אליהן מימי דודו טופז לחרצופים וכיום בארץ נהדרת, לא קיימות במציאות. אז הם מתחילים לשאול ולחקור למה, ובודקים את אמות המוסר שלך, ואת רמת ההשכלה שלך, ומבררים איפה גדלת ומה ההורים שלך הצביעו. וזה ממשיך לתחקירי עומק על מה אתה חושב על שרה נתניהו או על יאיר נתניהו. וכמובן מה דעתך על מירי רגב ודודי אמסלם, כאילו שהם אי פעם שמעו אותם מדברים באמת וכאילו שאין אנשים שצועקים במחנה השני, כמו מיקי לוי או עפר שלח שהתפרץ על עיתונאי ואיים לדאוג שיפוטר, כי שאל שאלה שלא אהב. לפעמים גם סתם צוחקים על זה שצריך לקחת את מה שאתה אומר בעירבון מוגבל, כי אתה ביביסט. אני חי את זה ביום יום כבר שנים".
לדברי איצקוביץ', מה שגרם לו "לצאת מהארון הפוליטי", היה חבר שהתפטר מעבודה בסטרטאפ מוכר לפני שנתיים, אחרי שחווה שם התעמרות מצד "ליברלים בעיני עצמם", שלא הסכימו שאחד מהמיקרוגלים יהיה כשר. מאז הוא משתף את דעותיו בלינקדאין, גם לגבי ההפגנה האחרונה.
"אחרי הפוסט שפרסמתי לפני כחודשיים, פנו אליי המון חרדים שפשוט הודו לי על כך שבכמה משפטים הצלחתי להסביר את חוסר ההיגיון בטענות כנגדם. בנוסף, פנו אליי עשרות אנשים מאד בכירים מהתעשייה, ביניהם גם משקיעים מוכרים ובעלי חברות. הם פשוט אמרו לי שהם מפחדים להתבטא בפומבי מחשש שאנשים לא ירצו לעבוד איתם או שיעשו להם שיימינג ציבורי", מספר איצקוביץ'.
מור וזאה, בן 27, הוא מנהל מוצר בסטארטאפ, ושירת בתור קצין לוחם עד דרגת רס"ן. הוא מגדיר את עצמו כ"ימני מתון": "תפיסותיי ודעותיי נבנו ועוצבו מהשטח, ראיתי ולמדתי את המציאות מהרגליים. אני מאמין בפתרון הסכסוך, אך לא במציאות בה גורמי טרור שולטים בצד השני ונתמכים ע"י שונאי ישראל בעולם. בנוסף, אני מאמין בזכותו של העם היהודי למדינה בארץ ישראל ואני לא אדם דתי, פשוט ציוני", אומר וזאה. " לפרוטוקול – אני צמחוני, ממחזר ומגדל חתולה, סתם כדי שלא יגידו שאני 'ביביסט'".
גם וזאה הביע את עמדותיו הפוליטיות בלינקדאין באשר למחאת ההייטיקסטים. "אני לא אוהב את המונח 'הייטקיסטים' שמוצמד ל'מחאה' ו'מכתב' כאילו מדובר בכולנו, ובכלל חושב שהשתן עלה להם לראש", הוא אומר. "אלו אנשים שבוכים על פיטורים בגוגל, אבל לא מזיז להם על מפעלים שנסגרים בפריפריה, מנותקים מהעם. באופן כללי, יכולות קוגניטיביות גבוהות בתחומיי ההייטק השונים לא הופכות אותם בהכרח ל'חכמים יותר' מאחרים.
"מדובר בעוד הפחדה שמונעת על ידי הגורמים המעוניינים בכך, הכתבה היחידה בתקשורת שעוד לא קראתי על הרפורמה היא 'איך הרפורמה המשפטית פוגעת באיכות השינה שלנו'. זה פשוט מגוחך ופופוליסטי מצדם, ובייחוד בכל הנוגע לחברות שמפרסמות בעמודים רשמיים שלהן פרסומים פוליטיים, שפוגעים ביודעין בעובדי החברה, אשר תומכים בממשלה ופעולותיה".
וזאה מספר כי מאז שהחל להביע את דעותיו בלינקדאין, הוא מקבל הודעות מאנשים, אשר מביעים בו תמיכה, חלקם גם אומרים שהם עצמם חוששים להתבטא. "זה עצוב, אבל 'הייטקיסטים אליטיסטיים נאורים' פשוט מעודדים באופן גלוי ניכור של עובדים על רקע דעות פוליטיות".
אורן (שם בדוי), בן 36 מגוש עציון, לא מהסס להביע את עמדותיו הפוליטיות ברשתות החברתיות שלו, אבל לכתבה זו הוא מעדיף לשמור על אנונימיות, כדי לא לפגוע לדבריו בסטארטאפ שבו הוא עובד כמנהל מוצר.
"אני אנליסט במקצועי, ולפני כן עבדתי במטה של שירות התעסוקה. אני באופן אישי לא מהמפחדים. כל המנהלים שלי, גם בשירות התעסוקה וגם בהייטק, היו בדרך כלל אנשי שמאל שהביעו את דעתם. הם לא פחדו להגיד מה הם חושבים", הוא מספר ל-mako. "אני באופן אישי, בגלל שאני כותב ומפרסם את דעותיי בחשבונות הפרטיים שלי, לא פחדתי להתעמת ולנהל אפילו ויכוחים קולניים בנושאים פוליטיים, אבל אני בדרך כלל לבד בזה מהצד הימני. ידעתי שאם יפגעו בפרנסה שלי – אני ישר אפרסם את מה שקרה".
מה אתה אומר למי שמתנגד לרפורמה המשפטית?
"התפיסה שלנו אומרת שהיום בית המשפט חלש. מערכת המשפט פתחה תיקים לראש הממשלה ולאריה דרעי והציבור אומר: 'אני רוצה אותם. אני לא מאמין לכם שמדובר באנשים מושחתים". הצעדים שהימין רוצה לעשות נועדו לחזק את בית המשפט, ולהפוך את המילה שלו למילה אמיתית ולא למילה של חבורה של 'פוליטיקאים' שמונו לשופטים. ברוב המדינות הדמוקרטיות בעולם בית המשפט מייצג את האוכלוסייה. שינוי בחירת השופטים, למשל, נועד לאזן ולייצר מצב שבו בית המשפט מייצג את כלל אוכלוסיית האזרחים, ולא רק פלח מסוים באוכלוסייה שעשוי מאותו חומר וה'סבירות' שלו צפויה ומוטה לצד אחד".
אורן, שמתגורר כאמור בגוש עציון, לקח חלק כנער בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות, ואף בילה לילה במעצר. "עבורי זו תעודת כבוד. המלחמה שעשינו שם, כאשר כל המערכת הייתה לא דמוקרטית כלפי הציבור שלנו. כתבו בעיתונים, 'לפוצץ מפגינים עם שרשראות'. ההתנהלות הייתה לפי המדיניות של אריק שרון, שאמר 'זה מצדי ייגמר בדם'. היום אני עובד במרכז, ואף אחד לא יחשוב שאני ימני בשום צורה בגלל החזות שלי. אבל אם שואלים, מגלים את זה די מהר", הוא מספר.