הקורקינטים השיתופיים בישראל, ובייחוד בתל אביב, הפכו לחלק בלתי נפרד מהעיר. לפני 6 שנים בירד וליים, החברות הראשונות שנכנסה לשוק הישראלי, השיקו את הכלים השיתופיים שלהם בעיר וגם אנחנו הופתענו שעברו רק 6 שנים. אם בתחילת הדרך הכלים השיתופיים היו בעיקר הפרעה להולכי רגל וסכנה בטיחותית למרקם התחבורה העירוני - הרי שהיום הם נחוצים, בעיקר בתל אביב, שעוברת מהפכה תחבורתית של ממש בחסות הרכבת הקלה אבל גם עבודות תשתית שונות שסוגרות או משנות רחובות בעיר.
למעשה, העיריות בישראל ובעיקר בתל אביב הבינו שהן צריכות את הקורקינטים השיתופיים לא פחות משהחברות צריכות את העיריות. "היום הערים עצמן מבינות את החשיבות של הכלים שלנו, הן באות ודורשות עוד. גם ערים נוספות באות ואומרות 'אנחנו צריכות אתכם"', מספר רן ברודר, מנכ"ל בירד בראיון ל-mako לכבוד ציון שש שנים לפעילות החברה בישראל.
ההתחלה כמובן לא הייתה קלה, וברודר מציין שבשנים הראשונות הם נתקלו בהרבה חבלי לידה וכניסה לשוק. "הרגולטור היה צריך להתרגל, החברות היו צריכות להתרגל, היו המון שינויים בהתחלה. היה סשן של כניסת הקסדות, לוחיות הרישוי והגבלות המהירות. בשנים הראשונות נלחמנו על מקומנו, היינו טרודים בלשכנע שצריך אותנו וניסינו להיכנס לעייריות חדשות. באותן שנים היינו רק ב-3 ערים (תל אביב, רמת גן וגבעתיים) ומהשנה הרביעית קפצנו ל-10 ערים. אז ה-3 שנים הראשונות היו שנים של שכנוע, הוכחת היכולת והבטיחות שאנחנו יכולים לתת. ברגע שהוכחנו את עצמנו, יכולנו להתרכז בלשפר את המוצר כי החשש הקיומי הוסר".
לאחר שברודר מסיים את את ההסתכלות אחורה, הוא מדבר גם על העתיד: "6 שנים מהיום אנחנו מכפילים את מספר הערים שאנחנו נמצאים בהם (כיום 10), ואנחנו נהיה כנראה עם הגרסה השישית של הקורקינט. לדעתי לא יהיו הגבלות חדשות, אבל כן יהיו טכנולוגיות חדשות שקשורות לבטיחות הרכיבה, ויהיו לנו עוד שיתופי פעולה עם חברות נוספות".
בשנת 2023 שתי חברות של קורקינטים שיתופיים עזבו את תל אביב וישראל. הראשונה היא טיר, שעזבה בגלל שלא עמדה בתנאים של עיריית תל אביב, והשנייה היא WIND (ווינד) שהייתה שייכת לתאגיד יאנגו ועזבה לטענה בעקבות "מכת גניבות ועלויות גבוהות מצד העיריות". הנטישה השאירה את הרוכבים עם 3 חברות בלבד - בירד, ליים ודוט. שלושתן מקבלות הקצאה של 1,800 כלים מעיריית תל אביב-יפו לכל אחת. למרות העזיבה של שתי חברות, העירייה החליטה לא להגדיל את ההקצאות לחברות שנשארו ולמעשה נוצר מחסור בכלים.
"אנחנו רואים שיש ביקוש, כולנו רוצים עוד כלים. אנחנו רואים את הנתונים של אנשים שפותחים את האפליקציה והסשן שלהם לא מסתיים ברכיבה, יש עוד רכיבות ועוד צעירים שמגיעים לגיל שמותר להם להשתמש, וחסרים קורקינטים. אנחנו עובדים מול העירייה בשיתוף פעולה פורה ומציפים את הצורך בכלים נוספים, אך בשלב זה העיריה לא נעתרת לדרישה זו. אנחנו מבינים את הצורך לאזן בין הכוחות השונים, אבל אנחנו מצפים שעכשיו, כשהמערכת יציבה, יתווספו עוד כלים לטובת כל המשתמשים. אנחנו לא חושבים שיש בעיה לסדר הציבורי".
לזכותה של עיריית תל אביב-יפו נאמר שהיא בנתה בשנים האחרונות כמות נכבדת של מסלולי אופניים חדשים (המשמשים כמובן גם את רוכבי הקורקינטים), אבל בו זמנית, התחבורה הציבורית בעיר מתקשה לתת מענה טוב בעקבות השיפוצים הרבים. השילוב של השניים שינה את אופי הנסיעות של הרוכבים. "מרחק הנסיעה גדל עם השנים, אבל זמן הנסיעות הממוצע התקצר. גם הנסיעות בתוך העיר התקצרו מבחינת זמנים". למעשה, 10 אחוז מהנסיעות של החברה הן בינעירוניות, כאשר זמן הרכיבה הממוצע ירד ל-10.5 דקות ורק 10 אחוז מהרכיבות הן מעל 20 דקות. השינויים האלה מתאפשרים בזכות נסיעה חלקה יותר בשבילי אופניים שחוסכת פקקים, זיגזוג בין רכבים או גרוע מכך, נסיעה על המדרכה.
בירד היא החברה עם הקורקינט הישן ביותר כרגע בשוק, שנמצא כבר 3 שנים ברחובות. חלק אפילו יטענו שמדובר בכלי פחות טוב, אבל מדובר בעניין סובייקטיבי על תחושת הנסיעה ולאו דווקא בבטיחות הקורקינט. בכל מקרה, ברודר מבטיח: "ב-2025 יהיה לבירד כלי חדש. אנחנו ממשיכים לשפר את הפיצ'רים השונים וב-2025 נהיה עם הכלי הכי חדשני בשוק". ברודר גם מאוד מתגאה במוצר הקסדה החדש שלהם, מנגנון די פשוט לשחרור קסדות, בניגוד למתחרים שאצלם צריך להשתמש בכח רב: "זה המוצר הכי נוח למשתמש הישראלי, הוא קל, פשוט ומהיר".
לפני פחות משנה חברת בירד העולמית הודיעה על פשיטת רגל, או ליתר דיוק על תהליך התייעלות לפני פשיטת רגל (Chapter 11) במהלכו החברה הפכה מציבורית לפרטית והפסיקה את המסחר בבורסה לאחר שהמנייה שלה התרסקה. החברה, שנמצאת ביותר מ-300 ערים באירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה, יפן והמזרח התיכון נקלעה לקשיים כלכליים חמורים, אך בארץ המצב היה שונה.
"בירד העולמית הקימה את השוק וסחבה שנים של חבלי לידה וחוותה את כל הקשיים שכרוכים בכך. בתחילת השנה היא נכנסה לתהליך שיצאו ממנו 3 דברים - היא הפכה לפרטית, החברה נוקתה מחובות ונקנתה מחדש. היום, אחרי הרבעון השלישי, החברה העולמית כבר רווחית. אנחנו רואים מה קורה בעולם, השוק עבר טלטלה בשנתיים האחרונות, חלק פשטו רגל וחלק הלכו לתהליך של התמזגות. מי שהתייעל מצליח לנצח וליהנות מהשוק. זאת חברה שיש לה אופק עכשיו, אנחנו מנוע צמיחה מרכזי ונחשבים לאחד מהסניפים המובילים בעולם".
ביום ראשון האחרון נכנסה לפועל הרפורמה האחרונה בנושא הקורקינטים. בניגוד לרפורמות הקודמות היא כוונה בעיקר אל הרוכבים הפרטיים, שעליהם לא הייתה ממש דרך לעקוף. בניגוד לכלים השיתופיים - כל אדם יכול היה להיכנס לחנות, לרכוש קורקינט (ואם החנות מסכימה לכך, גם לפרוץ את מגבלת המהירות שלו), לתת לילד בן ה-12 שלו לרכוב מבלי לחשוש באמת מההשלכות. כעת על פי החוק גם רוכבים פרטיים חייבים בלוחית רישוי ורישום של הכלי - מה שהופך אותם לאחראים על הרכיבה שלהם. גם חברות הקורקינטים השיתופיים חויבו להחליף את הלוחית שכבר הייתה להם לכזאת בצבעים שחור ולבן לפי הסטנדרט שקבע משרד התחבורה. כדי לסגור את המעטפת, נשארת האכיפה עצמה.
בסוף חודש יוני פורסם כי תוכנה שפותחה על ידי חברת "סיינאפס" ומשלבת מצלמות ובינה מלאכותית תדע לשלוח דוחות על עבירות כמו נסיעה ללא קסדה, נסיעה על מדרכה במקום על שביל, מהירות מופרזת והרכבה של נוסע שלא כחוק. מנגד, המערכת עדיין לא כאן, וכדי שהמצלמות ישלחו את הדוחות, יש צורך בהסמכת חוק מיוחד שכרגע לא קיימת. פקח יכול לצלם רוכב-רכב ולשלוח דוח, אבל מצלמות שעובדות 24/7 ומצלמות גם אנשים פרטיים וכלים שלא עשו עבירות - עדיין לא חוקיות (מלבד בנת"צים).
כשיושבים מול מנכ"ל בירד קל להתבלבל בין רוכב ממוצע למי שמנהל את העסק. השיער הארוך, העובדה שהוא צעיר והחזות התל אביבית משדרת לקוח טיפוסי של המוצר. אולי זאת הסיבה שהוא מרגיש בנוח לדבר מידי פעם עם לקוחות ולקבל מהם פידבקים: "אני מדבר המון עם רוכבים, אלה המשתמשים שלנו. מהם אני מקבל את האינסייט, וזה שווה לנו המון. חלקם ממהרים, חלקם שמחים לדבר והרבה שואלים 'מה אתה עובד בבירד? מה אתה עושה שם? אהה, אתה המנכ"ל?'. קיבלתי כבר כמה פידבקים במיילים על שיחות כאלה. לפני שבוע מישהי חיבקה אותי ברחוב ואמרה לי 'אתם הרגליים שלי מאז 2018'".
"אנחנו מרגישים מאוד חלק מהעם. ב-7.10, איך שהתחיל האירוע, פתחנו את הכלים בחינם כדי לאפשר לאנשים להתנייד מתוך שיקולים שהם מעבר למסחריים. אנחנו משרתים במילואים, עשינו שיתוף פעולה עם מטה משפחות החטופים ותרמנו לו, היה לנו סרטים צהובים ובאנרים. אנחנו מבינים את הצרכים ומרגישים חלק בלתי נפרד ממה שקורה פה".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:
בנושא הקצאת הכלים:
עיריית תל אביב-יפו מבצעת בדיקות באופן שוטף ויומיומי, בין השאר, של היצע הכלים השיתופיים, ביקוש לכלים, סדר במרחב הציבורי ועוד. בהתאם לתוצאות הבדיקות, נקבעת מכסת הכלים, בשלב זה כמות הכלים הקיימת בעיר, נותנת מענה לציבור הרוכבים תוך צמצום הקונפליקט עם הולך הרגל.
בנושא האכיפה בעזרת בינה מלאכותית:
אכיפה בעזרת תוכנות בינה מלאכותית אינה רלוונטית בשלב זה מאחר ולפקחים עירוניים אין סמכות אכיפת עבירת רכיבה ללא לוחית זיהוי. אכיפה באמצעים אלקטרוניים מתבצעת כיום בהתאם לעבירות להן הוסמכו כגון נסיעת אופנועים בשבילים המיועדים להולכי רגל או בשבילי אופניים במקומות בהם הותקנו מצלמות אכיפה.
בנושא מבצע הרכבת הלוחיות רישוי:
אתר משרד התחבורה מאפשר רישום של כלים שיתופיים רק באמצעות הזנת פרטי דיירקטור תושב ישראל- הנושא בטיפול משרד התחבורה .חברת מטרופן וחברת ליים, שתיהן בעלי דיירקטור תושב ישראל, סיימו/ לקראת סיום של התקנת הלוחיות. חברת בירד - מינתה זה עתה את המנכ״ל כדיירקטור והתחילה את תהליך רישום והתקנה. חברת דוט- ממתינה לתיקון של התהליך ע״י משרד התחבורה.