המטאוורס הוא עולם וירטואלי המתפתח בימים אלו, אך כבר נתון גם לסכנות, למשל תופעות של אונס והטרדות מיניות. כך, לאחרונה האינטרפול יצא בהכרזה, שהוא פותח סניף בעולם המטאוורס וממש מתכוון להציב שם נציגים משלו. גם היורופול הצהיר על כוונות דומות.
אחת היזמיות שפועלות בישראל במטאוורס היא אריאל פלג, יועצת בכירה לחדשנות וסטוריטלינג, שיזמה את האירוע "הופכים את המטאוורס למקום בטוח". המיזם מפגיש גורמי מקצוע כמו עובדי משרד הרווחה ושוטרים יחד עם עובדי הייטק, במטרה לשלב כוחות כדי להעלות את הנושא החשוב לסדר היום ולמצוא פתרונות שימנעו את הסכנות הצפויות.
בשבוע שעבר ערכה פלג אירוע בנושא במשרדי חברת YOOM, שמפתחת וידאו וולומטרי (יכולת לצלם בווידיאו אנשים באמצעות מערך מצלמות ולבנות להם מודל תלת מימדי ריאליסטי) לעולמות המטאוורס, יחד עם נציגים של משרד הרווחה. באירוע השתתפה גם קרן חבקין, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב-AiMe, שפיתחה ארגז כלים, הכולל אובייקטים ודמויות תלת מימדיות, לבוני מתחמים במטאוורס.
ברקע למפגש: תביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט העליון בקליפורניה נגד פלטפורמת המשחקים רובלוקס ואפליקציית הצ'אטים דיסקורד, בנוגע לניצול מיני לכאורה. במרכז התביעה עומדת ילדה בת 11, שקיבלה את ראשי התיבות S.U. התביעה טוענת שהילדה נפלה קורבן לטורף פדופיל שניצל אותה מינית וכספית. היא התיידדה, באותן פלטפורמות, עם גולש שקרא לעצמו מאת'יו, שהתגלה כגבר בן 22, אשר שכנע אותה לצלם תמונות מיניות של עצמה ומכר אותן ברשת.
"ניצול מיני במטאוורס נעשה בשלוש שיטות"
"זו לא הפעם הראשונה שמדווח על אלימות מינית במטאוורס, אבל זו הפעם הראשונה שמוגשת תביעה נגד פלטפורמות מטאוורסיות על מעורבותן בעניין", מסבירה פלג. "השיטה הראשונה והנפוצה ביותר על מנת להוציא לפועל אלימות מינית ברשת היא התחזות, כמו במקרה של בת ה-11. פדופילים אורבים לילדים ונוער במשחקים כמו פורטנייט, מיינקראפט ורובלוקס. הם בונים אמון, קונים מתנות כמו אביזרים מתוך המשחק, ואז הם מבקשים בתמורה תמונת עירום למשל. צריך לזכור שפדופילים נוטים להתחזות לילדים והקורבן חושב שהוא מדבר עם חבר בן גילו.
"ברגע שהטורף מקבל תמונה אחת, נגמר הסיפור. אם הקורבן לא ממשיך לשתף פעולה, הטורף מאיים לפרסם את התמונות ברשת. במצב כזה ילדים ובני נוער בדרך כלל נכנסים ללחץ ומנסים לרצות את הטורף. כך נפתח מעגל מכוער של ניצול, תלות ופחד, שעלול להימשך שנים".
השיטה השנייה היא ניצול בידי משפיענים. ילדים ובני נוער נמשכים למשפיעני מטאוורס וגיימינג, כמו שהם נמשכים למשפיעני רשת אחרים. כך לדוגמה, בשנה שעברה משטרת ברזיל עצרה סטרימר של פורטנייט בשם ראולינו דה רוויארה מרסל, בטענה שאנס קטין. למרסל היו למעלה מ-250 אלף עוקבים וחוזה של פרזנטור עם הטלוויזיה הברזילאית, שבוטל בעקבות המעצר.
הסוג השלישי והאחרון של ניצול מיני במטאוורס הוא מעט קשה להבנה עבור מי שעדיין לא חי את העולם הזה: אונס של אווטאר בידי אווטרים אחרים. כל מי שהתנסה פעם במציאות וירטואלית יודע שהחוויה מרגישה אמיתית לחלוטין. להיות במטאוורס זה כמו "לחיות בתוך האינטרנט", כולל קולות, תנועה ותחושת מגע. התקשורת רעשה במאי השנה, כשחוקרת בת 21 מארגון Sum Of Us, דיווחה שהאווטארית שלה עברה אונס קבוצתי ב-Horizon Worlds של מטא. החוקרת הגיבה, כפי שנשים רבות מגיבות במהלך אונס פיזי: היא קפאה במקום והתנתקה. באותה תקרית קרה עוד משהו חמור, הצופים בסרטון מהאירוע לא הזדעזעו מהמעשה, אלא להפך - הם הגיבו בשעשוע ואפילו אמרו "הי, הצגה בחינם".
יחד עם זאת, פלג מאמינה שאפשר להשתמש במטאוורס כדי לעשות סימולציות לקורבנות אלימות לפני מתן עדות בבית משפט, למשל. "אחד החסמים הכי גדולים במקרים של אלימות בילדים היא מתן עדות בבהמ"ש. זו טראומה אמיתית כי הנפגעים צריכים לעבור את האונס והחוויה הנוראית שוב מול השופט, והרבה קייסים נופלים בגלל זה. אפשר להשתמש במטאוורס כדי לעשות לקורבנות סימולציה איך יראה הדיון בבהמ"ש כדי להפיג חששות. אפשר גם לבצע הדרכה לשופטים שעוסקים בעבירות מין. לתת להם להרגיש מה חווה הקורבן באותו רגע. זה עשוי לפתור את בעיית הענישה המקלה מדי שכולנו רואים", היא אומרת.
לדברי פלג, "זה לא חדש שהרגולציה מפגרת אחרי הטכנולוגיה. במקרה של המטאוורס הפער אפילו עוד יותר גדול. החוק בארץ ובעולם מתייחס לאונס כאל אקט פיזי. אבל במטאוורס, אונס וירטואלי מרגיש כמו אונס פיזי. אז מה נגיד לקורבנות – שלא קרה כלום?
"לכן שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה הוא כל כך חשוב. זה לא מובן מאליו שמשרד ממשלתי בא ואומר: 'אנחנו מבינים שקורה משהו גדול שנקרא מטאוורס, ובאנו ללמוד ולחשוב ביחד עם מומחי הטכנולוגיה מה ניתן לעשות שם'. זה מעורר הערכה".
ד"ר דיצה מורלי שגיב, מנהלת אגף בכיר, חדשנות וטכנולוגיות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הבהירה כי קיימת חשיבות רבה בשילוב טכנולוגיות מתקדמות בעבודת המשרד, לצד שמירה וזהירות מהסכנות העלולות להיגרם כתוצאה מהשימוש בהן. "השימושים בטכנולוגיה מאפשרים לגורמי המקצוע להתוות את הדרך היעילה לאיתור פגיעות מיניות ברחבי האינטרנט, וביחד עם חברות הייטק וטכנולוגיה נוכל לקדם משמעותית את מגוון האמצעים ואיכותם, הניתנים לאוכלוסיות השונות אשר זקוקות לסיוע", היא אומרת.
איך מתמודדות ענקיות הטכנולוגיה עם סכנות המטאוורס?
יש דרכים להפוך את המטאוורס למרחב יותר בטוח. מטא פיתחה כמה פיצ'רים בטיחותיים מתקדמים כמו כפתור "מרחב מוגן", שמאפשר להתנתק מהסביבה בלחיצה אחת.
הפלטפורמות טוענות שיש להן מדיניות ברורה נגד אלימות, הטרדות וגזענות במטאוורס. Horizon, פלטפורמת המטאוורס של מטא, שטרם זמינה בארץ, מיועדת לבני 18 ומעלה בלבד לדוגמה. כל יצרניות משקפי המציאות המדומה מייעדות אותן לגילאי 13 ומעלה ובפיקוח מבוגר, אבל כמו ברשתות החברתיות, גם במטאוורס אין שום תהליך של אימות זהות.
"הרעיון של המטאוורס קורם עור וגידים, וכמו בכל טכנולוגיה חדשה, הפלטפורמות השונות צריכות לדאוג מהצד שלהן, שאין חסרונות ברורים ומובהקים, שניתן לנצלן למטרות של פגיעה במשתמשים", מסביר מתן אפרימה, CPO ב-YOOM. "חייבים לזכור שלא משנה כמה חברות הטכנולוגיה יעשו מאמצים, תמיד יהיו מי שינצלו את זה לרעה. המחויבות שלנו כחברה היא גם להעלות את נושא הבטיחות והדאגה למשתמשים".
"איך הופכים את המטאוורס למקום יותר בטוח? השלב הראשון הוא מודעות. כולם צריכים להיות מודעים לאתגרים האלה, כולל המשתמשים עצמם, אשר פעמים רבות הינם ילדים צעירים. דור ההורים לא מספיק מכיר את המטאוורס, וכדי שהוא יוכל לייצר מודעות של הילדים הוא צריך להבין לפחות בצורה בסיסית את הטכנולוגיה.
"השלב השני הוא הסכמה של השחקנים לייצר התראות או התרעות דרך כלים טכנולוגיים, כאשר יש להם אינדיקציה שמשהו קורה שלא כשורה. הענשת משתמשים שאינם מצייתים לכללים היא משהו שבהחלט על הפרק, בדיוק כמו שעושות היום רשתות חברתיות במקרים מסוימים", מוסיף אפירמה.
"המטאוורס נמצא עדיין בתהליך בניה והתהוות ויש לנו הזדמנות פז להבטיח שהמרחב הזה יהיה בטוח וידידותי ככל האפשר", מסכמת פלג.