מאז תחילת המלחמה חמאס מנהל לחימה פסיכולוגית ברשתות החברתיות, שתחילתה כבר בסרטוני הזוועה שהופצו ב-7 באוקטובר. מאז לא פסקו ניסיונות ההשפעה על השיח בישראל, מתוך כוונה להדגיש את הישגיו במלחמה וליצור כאוס בחברה הישראלית. אחת מהדרכים לעשות זאת היא באמצעות "איסנאד" (בערבית - "תמיכה"), רשת של אלפי פעילים תומכי חמאס מכל העולם הערבי שעוברים מבחנים, ולאחר שמתקבלים לרשת, מקבלים ממנה משימות במטרה לפרסם תוכן מסית ופוגעני נגד החברה הישראלית ברשתות החברתיות, להתחזות לישראלים ועוד. 

מטרתה המוצהרת, כך לפי מנהל הרשת עז א-דין דוידאר, היא "להצליח במלחמה הפסיכולוגית מול ישראל והחלשת החברה הישראלית מבחינה מורלית". כבר מספר חודשים שחוקרי פייק ריפורטר, מיזם המחקר שנאבק בפעילות זדונית ברשת הכוללת קמפיינים לא אותנטיים, הסתה לאלימות, שיח שנאה, קונספירציות ופייק ניוז, חוקרים את פעילותה של הרשת ואת האופן שבו היא מצליחה להשפיע על השיח בישראל. לאחרונה הצליח אחד מחוקרי פייק ריפורטר להשתחל לתוך הרשת, וזאת לאחר שהוא עבר מבחני אמינות. בשיחה עם mako, מספר החוקר (שמבקש להישאר בעילום שם) על מה שעבר עליו ברשת הסודית:

"מפעילי רשת 'איסנאד' מאוד עקביים מבחינת המשימות שהם נותנים למתנדבים שלהם לעשות. יש שם תכנים שניתן להגדיר אותם 'דמורליזציה צבאית', תוכן שמנסה להציג את הצבא ככישלון מוחלט, שהוא למשל סופג אבדות שהוא בכלל לא מדווח עליהם לציבור, שכל החיילים סובלים מפוסט טראומה ושהם שוקעים בבוץ העזתי. יש גם תוכן דומה שמתייחס ללבנון ולמערכה נגד חיזבאללה", הוא אומר. 

"עוד סוג של תוכן שראיתי שם הוא מה שניתן להגדיר כתוכן מקטב. מדובר בתוכן שמנסה להבליט ולהעמיק קרעים קיימים בין קבוצות שונות בתוך החברה הישראלית, למשל חרדים נגד חילונים, ימנים נגד שמאלנים וכו'. סוג נוסף של תוכן מנסה להבליט את חוסר האמון בהנהגה הפוליטית, בעיקר תוכן נגד ראש הממשלה וחברי ממשלה נוספים, התייחסות לשחיתות או חוסר שפיות בהתנהלות במלחמה הנוכחית. היה גם תוכן שהם השיקו לא מזמן והם קראו לו תוכן התקפי - תוכן קשה ביותר שכולל הסתה לפיגועים וכדומה. התוכן הזה הופץ מהחשבונות האמיתיים של המתנדבים ברשת, והם מביעים בו תמיכה גדולה בחמאס, כולל ביטויים כמו 'עזה הפכה לבית קברות לחיילים ישראלים' עם תמונות AI מפחידות. כל התכנים האלה מהווים דוגמה ברורה לדיסאינפורמציה ותעמולה מכוונת, תוך ניצול רגשות ופחדים קיימים בחברה הישראלית".

כדי להתקבל לרשת, עבר החוקר מספר מבחנים. השלב הראשון, כך מסבירים בפייק ריפורטר, הוא לשלוח הודעה קולית שבה נאמר "סלאם עליכום", ולהסביר בקצרה למה ישנו רצון להתנדב באיסנאד. בשלב הבא, המתנדב מתבקש לפתוח חשבון טיקטוק שנושא שם ישראלי. מנהלי הרשת ממליצים שלא להעלות סרטונים מיד, אלא להתחיל קודם לצפות "בסרטונים של ציונים" ולעשות להם לייקים. אם מגיבים, אז במילים פשוטות ובתגובות קצרות. לאחר מכן, המתנדב החדש חייב להוכיח שהוא העלה סרטון שקיבל לפחות 100 צפיות. 

ברגע שמתנדב הגיע ל-100 צפיות, ורק בתנאי ש-70% מהם של ישראלים - הוא התקבל לאיסנאד. בשלב הזה הוא מצורף לקבוצה הפנימית ומקבל משימות. האווירה בקבוצת הדיונים הסגורה היא תחרותית, ועיקר הדיון הוא על נתוני חשיפה. בסוף כל יום ובסוף כל שבוע, המתנדבים שולחים את "ההישגים" שלהם - כמה צפיות קיבלו, וכמה מהם ישראלים.

מה לדעתך המטרה של הרשת?

"המטרה היא להשפיע לרעה על השיח בישראל על ידי הפצה והחדרה של המסרים שלהם. ולראייה, הם הצליחו לעשות את זה בזמנו ולגרום לערוץ 14 לפרסם תכנים שלהם בטעות. יש משמעת חריגה בקרב חברי הרשת. הם מצליחים לנהל מאות פעילים, ויש מצב שמדובר באלפים שמשתרעים על גבי 4 פלטפורמות שונות. זה היקף מרשים שאני כחוקר רשת לא נתקל בו כל יום. כמו כן, מנהלי הרשת גם יודעים להתמודד מול אתגרים שונים שהם נתקלים בהם, כמו חסימת חשבונות מסיבית ברשתות. הם בנו מערך שמאפשר להם לחזור ולפתוח חשבונות חדשים במהירות יחסית".

בדבריו של החוקר יש גם נקודת אור. בניגוד לחומר ההסברתי שהצליח לחדור עמוק אל תוך הפיד הישראלי, התוכן ההתקפי של איסנאד לא השיג את מטרתו המשוערת. הכוונה בשלב ההתקפי היא פרסום תכנים מחשבונות שכבר לא מתחזים לישראלים - אלא על ידי פרסום איומיים גלויים, כמו שנכתב באחד מהפוסטים שהופצו - "על ידי דקירה ודריסה, המורדים יבואו אליכם".

"אני מעריך שהניסיון הזה נכשל כי בסופו של דבר ישראלים הצליחו לזהות אותם בקלות, וזה לא באמת הפחיד אף אחד", אומר החוקר. "במקרה הזה, הם לא הצליחו ליצור אינטראקציה עם הציבור הישראלי, ובסוג כזה של מבצע השפעה, אם אין אינטראקציה עם התוכן שלך ברשתות - נכשלת".

פחדת להיחשף?

"בהתחלה כן, אבל אם נוקטים באמצעי זהירות ומקימים חשבונות שאי אפשר לקשר אותם לטביעת האצבע הדיגיטלית האישית שלך, אז אין ממה לדאוג. המקסימום שהיה יכול לקרות זה שהם יחשדו שאני לא מי שאני אומר שאני ואחסם, אבל זה לא קרה עד עכשיו. עם זאת, חשוב להדגיש שהמחקר התבצע תוך שמירה קפדנית על אתיקה מחקרית ובהתאם לחוק".

"רוב השיח מתנהל בקבוצות הדיונים, שם השתדלתי לא להבליט את הנוכחות שלי, אבל כן השתתפתי בדיונים כדי להראות פעילות", מספר החוקר על פעילותו ברשת ועל האופן שבו הצליח להימנע מחשיפה. "בקבוצות האלה השיח הוא בעיקר על דברים טכניים, למשל מישהו שנחסם לו החשבון שואל מה עליו לעשות ודברים דומים. בתחילת תהליך ההצטרפות יש הודעות פרטיות עם האדמינים של הקבוצות השונות, אבל גם השיח שם הוא מקצועי ופורמלי ולא אישי או רגשי. בהודעות המנהלתיות מדגישים ומזהירים לא לחשוף פרטים אישיים בקבוצות ואפילו לא עם האדמינים מחשש שגורמים שונים ינסו לפרוץ ולחשוף את הרשת. ועדיין, יצא לי להתכתב עם המנהלים כדי לבסס את האמינות שלי וכדי לדלות מהם מידע. היעדר קשרים אישיים מדגיש את האופי המבצעי-התקפי של הרשת, שמתמקדת בהפצת מסרים ולא ביצירת דיאלוג אמיתי, מה שהופך אותה לרשת השפעה, למרות שמדובר באנשים אמיתיים".

"זה משהו שעוד לא ראינו. זו לא עוד רשת של בוטים טיפשיים, זאת רשת השפעה שמאחוריה עומדים מאות אם לא אלפי אנשים אמיתיים שיודעים להגיב בזמן אמת וליצור אינטראקציה אמיתית ואנושית", מסכם החוקר. "זה הוביל אותי לתהות כמה כאלה יש ואנחנו לא יודעים עליהן. במקרה הצלחנו לראות איך עובדת רשת אחת כזו, אבל מה עם אלה שאנחנו לא רואים? יש עוד מכונות רעל שפועלות בצורה של קמפיין מאורגן אזרחית, ולא כרשת ממוכנת (בוטית) שהיקף הנזקים שהיא מסוגלת לייצר מוגבל".