ב-6 בפברואר 2014 התרחש אירוע היסטורי בעולם הטכנולוגיה: פייסבוק הודיעה על רכישת וואטסאפ בסכום אסטרונומי של 22 מיליארד דולר. וואטסאפ היתה באותה העת חברת הזנק מצליחה בהחלט, עם כמה עשרות עובדים בלבד, שסיפקה שירות ל-400 מיליון משתמשים ברחבי העולם והציגה גרף צמיחה מדהים. וואטסאפ אפילו ראתה קצת כסף, מאחר שבאותה תקופה גבתה 2 דולרים מכל משתמש לאחר שנה של שימוש חינם. ואולם עדיין נראה שכל הנתונים הללו לא הצדיקו תג מחיר כה גבוה.
בזמן העסקה הניבה וואטסאפ הכנסות שנתיות של 10.2 מיליון דולר, אבל גם אם מניחים שהיתה רווחית, עדיין קשה להסביר את עסקת המיליארדים יוצאת הדופן. איך מחזירים השקעה כזאת? איך מתמודדים עם ההוצאות העצומות על תחזוקת שרתים עוצמתיים ומקום אחסון מתרחב שיהיה מסוגל להכיל את כל התמונות, הסרטונים וההודעות הקוליות?
תופעת המסרים המיידיים היא התופעה הגדולה והמשמעותית בעולם הדיגיטלי בשנים האחרונות, וכנראה גם בשנים הקרובות. וואטסאפ לא היתה הראשונה בשוק וגם אינה האפליקציה היחידה שמספקת שירות הודעות, שרק מתרבים והולכים מדי יום. לצדה חיים ברווחה ובשגשוג יישומים רבים, שבבסיסם נותנים את אותו השירות: המסנג'ר של פייסבוק עצמה, וייבר, טלגרם, סנאפצ'ט, ואלה רק האפליקציות הפופולריות והמוכרות למשתמשי מדינות המערב.
מחוץ למעגל הזה מתעורר בשנה האחרונה השוק האסיאתי העצום - סין, יפן ודרום קוריאה - המונה מאות מיליוני משתמשים נוספים, שמעדיפים אפליקציות מקומיות כמו QQ מובייל, וויצ'ט וקקאו-טוק. לוואטסאפ לבדה יש כ–900 מיליון משתמשים בעולם ואחריה, לפי הגודל, המסנג'ר של פייסבוק (800 מיליון), וויצ'ט הסיני (660 מיליון) ו-וייבר הישראלית במקור שכיום בבעלות יפנית (520 מיליון).
על פי מחקר שפירסמה בנובמבר זרוע המחקר של אתר החדשות ביזנס אינסיידר, BI Intelligence, לארבעת שירותי המסרים המיידיים המובילים יש יחד 2.9 מיליארד משתמשים - הרבה יותר מ-2.3 מיליארד המשתמשים בארבע הרשתות החברתיות הגדולות בעולם - פייסבוק , טוויטר, אינסטגרם ולינקדאין.
נקודת הזמן שבה קרה המהפך מוערכת ברבעון הראשון של 2015. מספר ההודעות בלתי נתפש: כ–30 מיליארד הודעות יומיות בוואטסאפ לבדה, וזה בכלל נכון למועד שבו היו לה "רק" 700 מיליון משתמשים. בטלגרם נשלחות כ–12 מיליארד הודעות ביום. ואולם בניגוד לרשתות החברתיות, שכבר התפתחו והצליחו לבסס כמה מודלים עסקיים שמניבים הכנסות של מיליוני דולרים, בגזרת אפליקציות המסרים נותרה שאלת מיליארד הדולר לא פתורה.
מות ה-SMS
כדי להבין מה מניע את הענף ואילו הזדמנויות עסקיות מוצאים בו המשקיעים, לא כדאי להתייחס אליו בתור יישומים למסרים מיידים בלבד, אלא כאל פלטפורמות תקשורת שכבר נוגסות בפעילויות דיגיטליות אחרות. הפעילות הראשונה שוואטסאפ וחברותיה הצליחו לחסל היא שירותי SMS בתשלום של חברות הסלולר. בשלב השני, המסרונים המהירים מחליפים בהדרגה גם חלק גדול מהפעילות שהמשתמשים התרגלו לבצע באימייל. ארגונים מאמצים פלטפורמות מסרים מיידיים כדי להפחית או לחסל לגמרי את האימייל הארגוני, שנהפך למטרד. יש חברות שזוהי כל מטרתן, כמו פלטפורמת המסרים המיידיים לעסקים Slack, רק בת שנתיים וכבר שווה 2.8 מיליארד דולר, או המתחרה HipChat.
זה לא נגמר שם: המסר המיידי מתחיל להיות חלופה, או לפחות תחרות, לשיחות קוליות ושירותי VoIP מסורתיים כמו סקייפ, מאז השיקה וואטסאפ שירות שיחה קולית חינמי.
מי שכבר מרגישות על בשרן את ההגירה ההמונית של המשתמשים לפלטפורמות המסרים המיידיים הן חברות הטלקום וספקיות הסלולר. בשבוע שעבר הורה בית המשפט בסאו פאולו שבברזיל לחסום את הגישה לוואטסאפ ברחבי המדינה למשך 48 שעות. ההחלטה ניתנה בעקבות טענה של חברות הטלקום המקומיות שלפיה וואטסאפ פועלת באופן לא הוגן בשירות השיחות הקוליות שהתחילה להציע לקרוב ל-100 מיליון ברזילאים שהורידו את האפליקציה.
תוכנות המסרים המיידיים עומדות במרכז תשומת הלב של בעלי הסמארטפונים לכל אורך היום. על פי המחקר של ביזנס אינסיידר, אפליקציה רגילה נפתחת בממוצע פעמיים ביום, ואילו אפליקציית מסרים מיידיים נפתחת תשע פעמים ביום - פי 4.5. גם הנאמנות לאפליקציות מסרים מיידיים גבוהה בהרבה מלאפליקציות אחרות, והסיכוי להתמיד בשימוש בה אחרי שנה הוא 62%, לעומת 11% באפליקציה ממוצעת אחרת.
בישראל אין ספק שאין תחרות - וואטסאפ שולטת. לפי סקר של בזק, 80% מהישראלים משתמשים בוואטסאפ, אף ש-58% מהישראלים גם מתלוננים על כך שהשיחות בקבוצות הן על גבול המטרד. 70% מהמשתמשים שנשאלו הודו כי הם לא מוכנים לוותר על האפליקציה, וזה הנתון הגבוה ביותר בסקר, יותר מזה של ווייז (57%).
בחברת אלוט (Allot), שהטכנולוגיה שלה משולבת ברכיבי התקשורת של מפעילות סלולר ויודעת לזהות תעבורה ברשתות הנתונים שלהן, מוסיפים נדבך סוציולוגי לדפוסי השימוש, ומסיקים כי השיחה בקבוצות היא עניין תרבותי. "רוחב הפס במדינה כמו יוון בתעבורה נכנסת למשתמש בוואטסאפ הוא פי 1.8 מבתעבורה יוצאת, מה שמעיד על חברות בהרבה קבוצות", אומרת מאיה קאנטי, אחראית מוצרי האנליטיקה של החברה. "בדרום אמריקה מדובר כבר בפי שלושה לתעבורה נכנסת. תופעות דומות יש בהודו ובישראל. במדינות שבהן יש קהילות חזקות יותר נראה גם תעבורה גדולה יותר בקבוצות".
על פי המחקר של ביזנס אינסיידר, גרמניה היא השוק הדומה ביותר לזה הישראלי: ל–77% מהמשתמשים בסמארטפונים יש וואטסאפ. במקום השני בגרמניה (49%) מדורג המסנג'ר של פייסבוק, במקום השלישי סקייפ של מיקרוסופט, שבלעה את MSN מסנג'ר - אחד היישומים הוותיקים בתחום.
בבריטניה התוצאות שונות מעט, שם פייסבוק היא הראשונה ו-וואטסאפ רק שנייה. מעבר לאוקיאנוס, בארה"ב, וואטסאפ כלל לא על הפודיום: במקום הראשון (60% מהמשתמשים) נמצא המסנג'ר של פייסבוק, במקום השני סקייפ (29%) ובמקום השלישי, מעט מפתיע, העברת מסרים אישיים (DM) דרך טוויטר, עם 25%.
במזרח אסיה דפוסי השימוש שונים לחלוטין. ביפן, האפליקציה במקום הראשון בפער גדול היא ליין (LINE), עם 75% מבעלי הסמארטפונים. מלכת המסרים המיידיים בסין היא בכלל וויצ'ט, עם 84%.
"בענף המסרים המיידיים יש נטייה אזורית-מקומית ברורה, עם שליטה מובהקת של מספר קטן של יישומים בכל שוק", נכתב בדו"ח של ביזנס אינסיידר.
ההבדלים ניכרים גם בין הדורות. לפי דו"ח של חברת המחקר הדיגיטלי GlobalWebIndex, אפליקציית סנאפצ'ט, למשל, פופולרית בעיקר בקרב צעירים, 84% מהמשתמשים בה הם בני פחות מ-35. גם שליש מהמשתמשים בוויצ'ט וליין הם בגיל 24-16. לעומת זאת, סקייפ פופולרית בקרב קהל מבוגר יותר, גם מפני שהשירות ותיק יותר וגם משום שזהו אמצעי תקשורת מקובל בקרב משפחות.
חלוקה אחרת לבחירה ביישומים היא על בסיס השירות הספציפי של כל אחד מהם. וייבר, למשל, צברה פופולריות מאחר שהציעה שיחות קול חינמיות (הרבה לפני וואטסאפ). סנאפצ'ט פופולרית בקרב צעירים הודות לפ'יצר המובנה, בעיקר בתמונות וסרטונים, שמוחק את המסרים מיד, הן בצד השולח והן בצד המקבל, עד 10 שניות לאחר השליחה. טלגרם מושכת משתמשים בעזרת ההצפנה המוצהרת (יש מומחים המפקפקים בה), ויש כאמור אפליקציות שמיועדות לקהל עסקי שצוברות תאוצה בשנה האחרונה.
הכסף בהודעה
כדי לענות על שאלת המודל הכלכלי, יש להתייחס לתוכנות המסרים המיידיים בתור פלטפורמות דיגיטליות. הכסף לחברות שמספקות את השירות מגיע מהרחבת הזירה לגופים חיצוניים - מותגים, מפרסמים, מפתחים ונותני שירותים.
לדברי עמרי ארגמן, האחראי על פיתוח עסקי במובלין, שעוסקת בשיווק ופרסום סלולרי, הסוד טמון בשירותי ערך מוסף שפלטפורמות המסרים יספקו למשתמשים שלהן. "כולם מבינים שאת הכסף כבר לא יעשו מהבאנרים ומהמעברונים שעולים בדפדפוף בין הכתבות והתכנים במובייל. ההכנסות יגיעו מהשירותים שכל פלטפורמה כזאת תיתן", הוא אומר.
ארגמן מצביע על שורת יישומים שנמצאים כבר בכמה אפליקציות מסרים, שהבסיס שלהם הוא שיתוף של גורם שלישי שמפתח אותם באופן בלעדי עבור הפלטפורמה. "כבר כיום יש שירותי הזמנת מוניות של אובר דרך אפליקציית מסנג'ר של פייסבוק, יש אפליקציות משחקים שאמנם ההורדה שלהם היא חינמית אבל בתוך המשחק יש אפשרויות רכישה (אין-אפ). אבל הגביע הקדוש הוא שירותי מסחר מתוך האפליקציה עצמה - חברות מסחריות שיתקשרו עם הצרכנים גם בפלטפורמה הזאת ויאפשרו קנייה בלחיצת כפתור אחת".
מי שצועד הרבה לפני המערב הן מדינות המזרח הרחוק. לדברי ארגמן, "חברות בסין, ביפן ובדרום קוריאה במיוחד מובילות את השוק בהרחבת הגבולות של השירותים באפליקציות המסרים המיידיים. הן לא מתפקדות כאמצעי לשלוח ולקבל מסרים בלבד, אלא כפלטפורמות ונקודות מגע של מותגים ומפרסמים".
המודל העסקי המיידי והמוכר ביותר הוא מכירת ערכים מוספים לתוכנת הצ'ט עצמה: סטיקרים, שהם הרחבה לספריית האימוג'י במכשיר. אפליקציית ליין היפנית דיווחה על הכנסות של 75 מיליון שקל בשנה ממכירת סטיקרים כאלה. עולם הסטיקרים דומה לחנות אפליקציות: מעצבי הסטיקרים הם צד שלישי, שמעלה את מרכולתו למכירה ומקבל 35% מכל עסקה. ליין היא גם המובילה העולמית במכירת משחקים בתוך היישום עצמו - 100 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2015 לבדו.
הדו"ח של ביזנס אינסיידר מציין את וויצ'ט הסינית כפלטפורמה הרחבה מסוגה. החברה מאפשרת להזמין מונית, למשל, מתוך היישום. עוד היא מציעה להזמין כרטיס לסרט או אוכל, ואפילו לעשות צ'ק-אין לטיסה. זהו אינטרנט בתוך האינטרנט, והחברה מתפרנסת מעמלות. הלקוח מצמיד לחשבון הוויצ'ט שלו כרטיס אשראי או חשבון בנק, והאפליקציה משמשת ארנק סלולרי ואף מאפשרת העברת כסף בין משתמשים. גם כאן, המודל של חנות אפליקציות מיושם - החברה משחררת ממשק התחברות (API) למפתחים מורשים, שמייצרים שירותים נוספים לפלטפורמה.
בתחום הפרסום, עושה סנאפצ'ט את הניסוי בשם דיסקובר, שהם ערוצי חדשות של גופי מדיה בתוך האפליקציה. במיזם שותפים גופי תוכן מכובדים כמו CNN ונשיונל ג'יאוגרפיק. אלה מספקים גרסה אינטראקטיבית (לרוב אייטם קצר עם וידאו) לאייטמים שלהם בתוך סנאפצ'ט, והאייטמים זמינים 24 שעות - ואז מתפוגגים. התוכן מלווה בפרסומות, וסנאפצ'ט מתחלקת בהכנסות עם יצרן התוכן. אם המו"ל מביא את המפרסם הוא מקבל 70% מההכנסה, ואם סנאפצ'ט מביאה אותו החלוקה היא 50% לכל צד.
באפליקציית Kik המפרסמים יכולים לתקשר ישירות עם משתמשים ולשלוח להם קופונים, סרטונים, תמונות, מידע על המוצרים וכדומה. בגלל הרגישות לפרטיות, לקוחות צריכים להירשם לשירות באופן יזום, והפלא ופלא - שליש ממשתמשי האפליקציה בחרו לעשות זאת.
פרסומות באנרים הנהוגים באתרי אינטרנט הם מודל נדיר בתוכנות מסרים מיידיים, אולי משום שהן רגישות לפרטיות, ואולי משום שזאת המדיניות שוואטסאפ התוותה לשוק כולו מיום הקמתה. ב-BI כותבים: "בינתיים אין בוואטסאפ ובמסנג'ר מכירת שטחי פרסום, אבל אחנו מצפים כי המסנג'ר של פייסבוק יתחיל לעשות זאת בזהירות בשנה הקרובה, ומפרסמים לא יוכלו להתעלם מפלטפורמה של 800 מיליון משתמשים.
"עם זאת, כדאי שהגופים המסחריים ובעלי האינטרסים הכלכליים יזכרו כי אפליקציות המסרים המיידיים אינן רשתות חברתיות. אופי השיחות הוא בין יחידים או בקבוצות קטנות, והן משמשות לשיחות פרטיות וישירות. אלה שיחות אינטימיות, ואם מפרסם מעוניין לתקשר עם משתמש הוא צריך להשתמש בתוכן אמיתי (נייטיב), יצירתי וייחודי". מנגד, הכותבים מציינים כי שיעור גבוה של לקוחות ישמח לעקוב אחר מותגים שהם אוהבים, סלבריטאים, תוכניות טלוויזיה וכדומה.
המודלים העסקיים המתהווים בפלטפורמות המסרים המיידיים הם מגוונים, ונעים בין מסחר במוצרים דיגיטליים, בשירותים פיזיים, ארנק דיגיטלי, פרסום במודל מסורתי ופרסום במודל אינטימי יותר שמותאם לצ'ט.
הזינוק הגדול בשימוש באפליקציות המסרים המיידיים יביא עמו בחודשים הקרובים כניסה מאסיבית של בעלי אינטרסים, שינסו להפיק מהן מקסימום הכנסות. הכניסה של התכנים המסחריים לערוצי ההתקשרות האישיים תגרור שינוי באופן שבו מאות מיליוני אנשים התרגלו לבצע בו את השיחות האישיות שלהם.
ישראל היא מעצמה של מסרים מיידיים
ישראל היא לכל הפחות מיני-מעצמה בתחום המסרים המיידיים, ולא רק מפני שהקטגוריה הומצאה כאן. מיראביליס הישראלית היא זו שהמציאה ב-1996 את המסרים המיידיים (למחשב השולחני) בשירות ICQ, שבשיאו הגיע ל-100 מיליון משתמשים. ביוני 1998 נמכרה החברה ל-AOL במחיר שיא לאותן שנים - 400 מיליון דולר.
מאז עבר העולם הדיגיטלי הרבה תהפוכות, ותוכנות מסרים מיידיים כיום הן קודם כל פלטפרומות לסמארטפון, ורק אחר כך למחשב. רכישת וואטסאפ על ידי פייסבוק השפיעה על כל התעשייה, והזניקה את גיוסי ההון ואת האקזיטים, אף שלמרבית החברות בתחום אין מודל עסקי מוכח.
סיפור ההצלחה הגדול של חברה ישראלית בענף הוא זה של וייבר, אפליקציית מסרים מיידיים ושיחות VoIP בחינם, שנוסדה כאן. בפברואר 2014 נמכרה החברה לתאגיד ראקוטן האמריקאי ב-900 מיליון דולר. כיום וייבר היא פלטפורמת המסרים המיידיים הרביעית בגודלה בעולם, עם 521 מיליון משתמשים ומודל עסקי של מכירת סטיקרים באפליקציה.
מקום שביעי בעולם, לפי דירוג האפליקציות של זרוע המחקר של מגזין אתר החדשות ביזנס אינסיידר, BI Intelligence, היא אפליקציית טנגו - חברה אמריקאית של היזמים הישראלים אורי רז ואריק סיטון. החברה גייסה ב-2014 סכום אדיר של 280 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, אך באחרונה נאלצה לפטר 80 מעובדיה.
אחרי אלה יש עוד זנב ארוך של יישומי מסרים מיידיים המחפשים נישה להיכנס אליה. שלוש בולטות הן חברת נורו (Nuro), שמפתחת יישום צ'ט לארגונים, עם דגש על הצפנה ואבטחת סייבר; חברת ראונדס (Rounds) המתמחה בשיחות וידאו, והשלימה באחרונה סבב גיוס מרשים של 12 מיליון דולר; וחברת גלייד (Glide), שמתמחה בהודעות וידאו קצרות, וגייסה לפני שנה 20 מיליון דולר.
טלגרם המוצפנת צוברת תאוצה
בלי לעשות הרבה רעש צומחת לה חלופה לוואטסאפ: החברה הברלינאית (של יזמים רוסים) טלגרם, שנהפכה לאלטרנטיבה השלישית או הרביעית במדינות רבות בעולם, לפי נתוני נתוני אלוט (Allot), חברת סייבר שמוצריה מסייעים לניטור המידע ברשתות. מספר המשתמשים בטלגרם זינק ביום שבו רכשה פייסבוק את וואטסאפ, מאחר שרבים חששו כי המידע שלהם ישמש את מכונת הפרסום של פייסבוק.
"זו אפליקציה שבהחלט תופסת תאוצה באירופה, ומכלום היא נעשתה משמעותית מאוד, במקום השלישי או הרביעי בהרבה שווקים מיד אחרי וואטסאפ וגוגל הנגאוטס, ולפני וויצ'ט וסנאפצ'ט", אומרת מאיה קאנטי, מנהלת תחום האנליטיקה באלוט.
טלגרם באמת מוצפנת כפי שטעונים היזמים? "כן. זה מוצפן", אומרת קאנטי, ומוסיפה כי זו תעבורה שקשה לנטר יותר מסוגי תקשורת אחרים. לפי אלוט, טלגרם היא האפליקציה הרביעית בתחום מבחינת פופולריות בישראל, שלישית באיטליה, חמישית ביוון ושישית בדרום אמריקה. בית המשפט בברזיל הורה לפני כשבוע על חסימה זמנית של וואטסאפ, מה שגרם להצטרפות של כ–1.5 מיליון איש לטלגרם. גם בישראל ההצטרפות לאפליקציה גדלה בקצב מרשים.
אלא שקריפטוגרפים ומומחי אבטחה לא מפסיקים לבקר את ההצפנה של טלגרם. בתחילת השבוע הצטרף לדיון המדליף הידוע אדוארד סנודן, שכתב בטוויטר: "אני מכבד את היזם מאחורי טלגרם, אבל נכון לעכשיו הגדרות ברירת המחדל של האפליקציה הן מסוכנות". סנודן הצטרף לדיון מוקדם יותר שבו הכריז מומחה האבטחה תומאס פטאק כי טלגרם אינה בטוחה. פטאק הסביר כי היות שטלגרם הוא שירות ענן (בניגוד לוואטסאפ, שבו הקבצים נשמרים רק על המכשיר), והיות שהחברה אינה מצפינה את ההודעות, כל מי שנגיש לשרתי טלגרם, עובד החברה או פורץ חיצוני, יכול לראות את כל השיחות.
אז על מה ממליץ סנודן? על שירות המסרים הסופר-מוצפן סיגנל.
עוד ב-TheMarker:
