מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר תפסה את הישראלים כולם באמצע החיים והסיטה אותם ממסלולם. בימים שלפני המלחמה, בסטארט-אפ הסייבר הישראלי Guardz עמלו מסביב לשעון על ביצוע סבב גיוס A והיו שקועים בהכנת והעברת החומרים לבדיקת הנאותות. "לילה לפני שלחנו דאטה לבדיקת נאותות מצד המשקיעים", נזכר אלון לביא, אחד היזמים של החברה. "בעת שפרצה המלחמה היה עדיין סיכון שהחוזים לא יצאו לפועל".
Guardz הוקמה ב-2022 על ידי דור אייזנר, שמשמש מנכ"ל החברה ולביא שהינו סמנכ"ל הטכנולוגיות. ב-7 באוקטובר הוקפץ לביא למילואים כמפקד צוות בסוללת תותחים המוצבת בגבול הצפון. למרות האתגר יוצא הדופן, החברה מודיעה היום (רביעי) כי הצליחה להשלים סבב גיוס A בהיקף של 18 מיליון דולר במהלך המלחמה. את הגיוס הובילה גלילות+, קרן הצמיחה המוקדמת של Glilot Capital Partners, לצד המשקיעים הקיימים מישראל ומארה"ב, קרנות ההון סיכון Hanaco Ventures, iAngels ,GKFF וקרן ClearSky.
"הבנתי שאנחנו יורים, קטעתי את הפגישה"
כשהחלה המערכה התנתק לביא ברגע אחד מהעבודה. "עוד לפני הזימונים הרשמיים קפצנו בשבת מיידית", הוא מתאר, "לא היה זמן לחשוב על העבודה והמשפחה, הייתי ממוקד לחלוטין במשימה ונערכנו לכל תרחיש של לחימה. בימים הראשונים לא היה חשמל ודרך ליצור קשר, עם הזמן הצטיידנו והחלו הפוגות מסוימות. בהתחלה עבדתי מהטלפון בשטח ובשלב מסוים הצלחתי להשיג מחשב".
"אבא שלי העביר לי מחשב דרך חייל שיצא הביתה וחזר לסוללה", משחזר לביא את האופן שבו הצליח לייצר סביבת עבודה מסוימת בשטח. "עם ההבנה שנכנסים לשגרת לחימה בצפון מתוך כוונה שלא להסלים ושיח עם המפקדים על חשיבות ההמשכיות במשק, אישרו לי לצאת לעבוד בבית באזור. אזרח נדיב פתח את ביתו עבורי ואיפשר לי לקפוץ בהפוגות במדים ונשק לעבוד משם. עבדתי תחת אש ותוך כדי אחת הפגישות התחלתי לשמוע הדי פיצוצים. התקשרתי לסוללה והבנתי שאנחנו יורים, אז קטעתי את הפגישה וקפצתי לשטח".
סקר רשות החדשנות ומכון SNPI מסוף חודש אוקטובר חשף שסטארט-אפים בשלבי גיוס כספים מוקדמים (סיד ו-A) סבלו מהפגיעה הקשה ביותר בעקבות המלחמה וגיוס המילואים הנרחב בענף ההייטק. 47 אחוז מהם חוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה. למרות זאת, בימים שבהם הקשר עם לביא נותק, המשיכו ב-Guardz. "תהליך הקידום של אחד המפתחים שרצינו לבנות לתפקיד מנהל הפיתוח התקצר בבת אחת והוא לקח הובלה", משתף לביא, "זה מאפשר לי לנתב את הזמן שיש לי לעבוד לפרויקטים אסטרטגיים יותר".
המשקיעים מזהים סיכון ביטחוני, אך מעריכים את החדשנות הישראלית
ההייטק הישראלי לא נכנס למלחמה מעמדה מיטבית, לאחר שבמחצית הראשונה של 2023 חלה צניחה של 68 אחוז בהשקעות. בשבועות האחרונים עלו ברשת גם קריאות לחרם משקיעים על ישראל ואמירות נגד קרנות הון-סיכון ומשקיעים שממשיכים לעשות כאן עסקים. נושא המלחמה עלה גם בשיח עם המשקיעים בסבב הגיוס של Guardz, אך לא היווה מכשול בפני השלמת הגיוס.
"תעשיית ההון-סיכון עובדת בקבועי זמן של שנים ואנו רואים לחברה עתיד כמובילה בתחומה בשנים הבאות", אומר ליאור ליטבק, השותף המנהל של הקרן הישראלית גלילות+. "הקרנות הזרות שהשתתפו בסבב מכירות את החברה ואת ישראל מזה שנים, מן הסתם שהם מתעניינים במצב ושואלים על היום שאחרי, אך הן מבינות שזה זמני. כשמשקיע עושה כאן עסקים הוא לוקח בחשבות עתות של סיכון ביטחוני ובכל זאת מעריך יותר את היזמות והחדשנות הישראלית שמביאות תוצאות".
הערכה: רנסנס בסייבר אחרי המלחמה
המלחמה אומנם הרחיקה את סמנכ"ל הטכנולוגיות של Guardz מהמשרד, אך היא בהחלט הדגישה את חשיבותה של הגנת סייבר. חברת צ'ק פוינט דיווחה ב-16 באוקטובר על עלייה של 18 אחוז במתקפות הסייבר נגד חברות ישראליות. הסטארט-אפ מפתח ומשווק פלטפורמת הגנת סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, שנרכשת ומותקנת על ידי ארגונים המספקים שירות IT מנוהל (MSP - Managed Service Providers) עבור אותם עסקים.
"בסייבר ישנה מגמת דמוקרטיזציה של התקיפות, כלומר אתה לא חייב להיות מומחה כדי לתקוף, ישנם כלים פשוטים ומוכנים מראש", מתאר לביא. "אם כל אחד יכול להיות תוקף, חשוב שגם עסק קטן שאינו מתמחה בסייבר יידע להגן על עצמו. העלייה בתקיפות הסייבר הדגישה את הצורך הזה". המשקיע ליטבק סבור שתחום ההייטק והסייבר בתוכו יצאו מתקופת חוסר הוודאות הזו לרנסנס של ממש. "כרגע אנשים חוששים מעט לזוז ממקום למקום ולהתחיל דברים חדשים", הוא אומר, "אבל לדעתי יהיה בום בענף ההייטק ביום שאחרי המלחמה".
״מהיום שהכרתי את דור ואלון ראיתי אנשים עם ניסיון מרשים ויכולות יוצאות דופן, שגם בזמן מלחמה הוכיחו כיצד יזמים ישראלים ממשיכים לתפקד מצויין גם תחת לחץ ובתנאי אי-ודאות קיצוניים. החברה הגדילה הכנסות והגיעה לproduct-market-fit בזמן קצר, דבר שהתבטא לבסוף גם בגיוס מוצלח, וכל זה תחת אש תרתי משמע״. סיפר אלון ליפשיץ, שותף מייסד בקרן האנקו הון סיכון. ״זוהי התגלמות היופי שביזמות הישראלית, בזמן שהחברה שהקימו מגנה על עסקים מפני מתקפות סייבר במציאות הדיגיטלית, ההנהלה בשטח מגנה עליהם במובן הפיזי״.