לפני יותר מעשור הילה חדד חמלניק הייתה חברה בצוותי הפיתוח של המערכות כיפת ברזל וחץ 3, שלקחו חלק משמעותי אמש ביירוט הטילים הבליסטיים שנשלחו מאיראן. עבור חדד חמלניק, שכיהנה גם בתפקידים בכירים בשירות הציבורי כמו ראש מינהלת פרויקטי תשתיות לאומיות במשרד התחבורה ומנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, לא מדובר היה בהפתעה - אלא בתרחיש שהכירה היטב מעבודתה ארוכת השנים במערכת הביטחון.
"אני שומעת שקרה לנו נס, ה'נס' הוא שיש לנו אנשים טובים, אבל התעשיות הביטחוניות נערכו לאירוע הזה יותר מעשרים שנה, ככה שזו לא הפתעה", אומרת חדד חמלניק בשיחה עם mako. "אולי הציבור היה פחות חשוף לתרחישים הללו אבל אלה דברים שנערכים אליהם שנים ארוכות, כי אלה מערכות שלוקח שנים לפתח. הראייה האסטרטגית של מדינת ישראל, ראיית השכבות, היא זאת שאפשרה אחוזים כל כך גבוהים של יירוט. ראינו את זה קורה אמש בצורה מרשימה, אבל יש פה המון עבודה מאחורי הקלעים. מערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל הוא הטוב בעולם, חד משמעית".
מאז סיום תפקידיה הציבוריים, חדד חמלניק פועלת בעיקר בענף ההייטק ואחרי אירועי ה-7 באוקטובר היא הקימה קרן הון סיכון בשם SAFEDOME, אותה היא מגדירה כקרן חירום לסטארטאפים צעירים. "הקרן הייתה מיועדת לתקופת הלחימה הראשונית כשנעצרו ההשקעות, רצינו לסייע לסטארטאפים הצעירים שנקלעו למצוקה. אחרי חודשיים-שלושה שוק ההשקעות פחות או יותר חזר לעצמו והחלטנו שאין לנו כוונה להתחרות בקרנות הקיימות. יש עוד כמה חברות שאנחנו מלווים עד היום, אבל בגדול הקרן סיימה את תפקידה ההיסטורי. היינו הראשונים לשים את הבעיה על השולחן ימים ספורים אחרי ה-7 לאוקטובר, ומכאן החשיבות של הקרן".
היום חדד חמלניק נמצאת בתהליכי הקמה וגיוס מתקדמים בסטארטאפ משלה בתחום החלל והמשגרים, עליו היא מנועה מלספר פרטים נוספים. "אני בוגרת הטכניון, התחלתי מלימודי אווירונאוטיקה ועכשיו אני חוזרת לתחום הזה. עבורי זו ממש חזרה למקורות, זה תחום מרתק והעתיד נמצא בו. תעשיית החלל מתפתחת ומשתנה וראינו את זה אתמול במלוא מובן המילה. למשק הישראלי ולתעשיות הביטחוניות יש משהו להציע לעולם שאין בשום מקום אחר".
לצד הציון לשבח שמחלקת חדד חמלניק למערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל ולעומדים מאחוריהן, על דבר אחד היא מצביעה כלוקה בחסר - הנגשת המידע לציבור. "בסוף החוסן הוא גם יכולת היירוט עצמה, ההגנה על שמי המדינה, וגם זה שהציבור מודע ליכולות האלה ורגוע בזכותן. כאן אני לא חושבת שזו הצלחה", היא אומרת. "אנשים הסתובבו בימים האחרונים וביתר שאת אתמול בערב בחרדה קיומית, בעיקר כי לא הסבירו להם מה צפוי לקרות, לא הייתה הנגשה של המידע, מה יש לנו ואיך נראים בכלל איומים כאלה".
"אנשים הופתעו שלוקח לכטב"מים שעות להגיע, אבל צריך פשוט להסביר לבן אדם שזה כמו מטוס שלוקח לו כמה שעות להגיע ליעד שלו. אולי זה היה עוזר לאנשים להבין שלא יהיה פה פתאום נחיל של אלף כטב"מים מעל הראש שלהם״, היא אומרת. "בתרחיש כזה הציבור היה יכול עדיין להתמגן, אבל הוא היה חסין יותר. עבדנו מאוד קשה בלייצר את המערכות האלה בדיוק בשביל זה - לייצר חוסן אזרחי וחוסן לעורף".
חדד חמלניק מסבירה שהקישוריות בין כלל המערכות הפועלות, כולל מערכות ההגנה האווירית הישראליות, מטוסי הקרב וכן האמצעים של המדינות שסייעו ביירוט אמש, הן שאפשרו את ההגנה העוצמתית. "אלה תרחישים שנערכנו אליהם במשך שנים. נכון, המערכות מתקדמות כל הזמן, חץ 2 היא כבר מערכת בת עשרים, אבל היא מקבלת שדרוגים כל הזמן, ועוד סביר להניח שנראה לא מעט פיתוחים נוספים בתחום", היא מסכמת.