שעת הקוד חוזרת לישראל זו השנה החמישית: החל מאתמול ולמשך שבוע שלם, יתקיימו בישראל אירועי שעת הקוד, כחלק מפרויקט עולמי. חצי מיליון תלמידים ותלמידות ישראלים יצטרפו למיליוני תלמידים מרחבי העולם וייחשפו לשעה אחת של תכנות וכתיבת קוד.
שעת הקוד (Hour of Code) היא יוזמה עולמית של Code.org, ארגון ללא מטרות רווח המקדם את המסר שכל ילד וילדה יכולים ללמוד לתכנת וליצור באמצעות טכנולוגיה. מאז הושק הארגון בארה"ב בשנת 2013, השתתפו באירועי שעת הקוד יותר מ-100 מיליון ילדים מ-180 מדינות ברחבי העולם.
הנושא שיעמוד במרכז הפעילות השנה הוא לחקור, לשחק וליצור, והוא מגלם בתוכו את הנושאים המרכזיים להם הוקדשה שעת הקוד בשנים האחרונות: קוד ויצירתיות, חיבור בין קוד למקצועות שונים ולתכנת עולם טוב יותר.
חברת Wix, המובילה את יוזמת שעת הקוד בישראל, השיקה השנה עיצוב חדש לאתר שעת הקוד ישראל, המרכז פעילויות ומשחקים ללימוד תכנות באישור ופיקוח משרד החינוך.
"לכל ילד וילדה בישראל מגיעה הזדמנות שווה להיות חלק מאומת ההייטק בעתיד. זו המטרה שלשמה התחלנו עם יוזמת שעת הקוד לפני חמש שנים", אומר ניר זוהר, נשיא וויקס. "אני שמח לראות שבכל שנה עוד ועוד בתי ספר, אוניברסיטאות, עיריות, ארגונים חברתיים וחברות הייטק מצטרפים אלינו כדי לקדם אותה, וכדי לעורר במאות אלפי התלמידים שמשתתפים ביוזמה השראה ליזום וליצור פתרונות טכנולוגיים חדשניים לאתגרי המחר".
אלינור ששון, מעצבת אתרי שעת הקוד בחמש שנים האחרונות ועובדת בחברת Wix מספרת: "המטרה היא להעביר את המסר שכל אחד יכול ליצור באמצעות טכנולוגיה ולא רק להשתמש בה. החשיבות בחשיפה והתנסות היא בצמצום פערים כבר בכיתות הנמוכות, כדי שלא רק למי שיש להם חוג ליד הבית תהיה גישה להשתלבות במגמת מחשבים בתיכון, במקצועות טכנולוגיים בצה"ל, באקדמיה או בתעשיית ההייטק".
מאיזה גיל שעת הקוד מתאימה?
"רוב הפעילויות באתר שעת הקוד מתאימות לגילי יסודי או חטיבה. למתקדמות ומתקדמים, יש גם פעילויות מאתגרות יותר, הכוללות שימוש בשפת התכנות פייתון וג'אווה סקריפט. המנעד רחב, בשנים שעברו היו גני ילדים שלקחו חלק בשעת הקוד, והיה אפילו בית אבות אחד שבו הדיירים למדו לתכנת את המסע של בראשית לירח עם תלמידי מגמת מדעי מחשב בתיכון הסמוך אליהם".
באמצעות הפעילויות והמדריך המפורט למארגני אירועים שבאתר, אנשי חינוך והורים מכל רחבי הארץ יכולים לארגן בקלות אירועי שעת הקוד בחטיבת ביניים או בבית הספר היסודי. "תכנות נשמע לילדות וילדים הרבה פעמים משעמם או מסובך ולא נוצץ. הם לא תמיד מבינים שזה לא סתם שורות קוד על מחשב אלא יצירה של כל מה שרק רוצים", מספרת ענבל פורת, אמא לשני ילדים מהרצליה ו-Vp Engineering בחברת Antidote Health, שהעבירה את הפעילות בבית הספר של בתה. "היה לי מאד חשוב שהבת שלי, החברות והחברים שלה יכירו את התחום ויבינו שזה לא מפחיד, שזה מעניין ויכול להיות גם צבעוני ומגניב. שירצו להמשיך לחקור וכמובן שייהנו".
פורת מסבירה כי אין מספיק נשים בתחום. "כשהילדים והילדות בכתה רואים אישה שבאה ללמד אותם תכנות ועובדת בעצמה במקצוע, אני רוצה לקוות שזה נותן להם השראה. מראה להם שזה לא מקצוע 'רק לבנים' ושכל אחת שרוצה יכולה ללכת לכיוון הזה. זה לא רק לתת לבנות מודל לחיקוי, אלא גם ללמד את כולם על שוויון דרך דוגמה אישית ולנסות לייצר את הנחת היסוד שכולן יכולות וכולם יכולים".
מה שעת הקוד נותנת לילדים?
פורת: "הפעילות של שעת הקוד מאפשרת לילדים וילדות בכל מיני גילים להיחשף ליסודות של קוד, ומצד שני לשחק. כולם רוצים לשחק משחק מחשב במהלך השיעור, זה כיף ונחמד ושונה מהשגרה, והן בכלל לא שמות לב שתוך כדי הן לומדות את עקרונות הקוד - סדר פקודות, לולאות, תנאים וכדומה. זה מדהים לראות באיזו קלות ניתן להנגיש את העשייה שלנו לכל גיל. שימח אותי לראות את ההתלהבות והניצוץ בעיניים של הילדות והילדים. הכי ריגש אותי שאחת הילדות ניגשה אליי בסוף השיעור ואמרה לי שהיא רוצה להיות מתכנתת. הרגשתי שאני עושה משהו נכון וטוב".
גם דניאל אליעזר, תלמיד בן 14 בחטיבת היובל ראש העין, מלמד בבית הספר שלו שעת הקוד כבר שנה רביעית. אליעזר נחשף לשעת הקוד בכיתה ה' כשלמד חוג מחשבים. "שנה לאחר שנחשפתי לשעת הקוד, פניתי למנהלת בית הספר ביסודי בבקשה לעשות פעילות בית ספרית של שעת הקוד, ונעניתי בחיוב. זה כיף, לראות משהו זז שאתה אשכרה גרמת לו לזוז. זה גרם לי לתחושת סיפוק", נזכר דניאל ואומר שמאז הוא לא הפסיק. "זו נהייתה מסורת בבית הספר היסודי שלי", הוא מספר בגאווה.