יותר מ-200 משפחות נזקקות יערכו את הקניות לראש השנה, בין היתר באמצעות תווי קניה חכמים שקיבלו מחברות הייטק ישראליות. מדובר ביוזמה של עמותת קליר גיבינג, שהוקמה על ידי היזם והמשקיע אורן דוברונסקי, המוכר מתוכנית "הכרישים" בקשת 12.
"העמותה מאפשרת לאנשים לתרום ישירות למשפחות נזקקות מהארץ, שהופנו אלינו משירותי הרווחה. התורמים קוראים את הסיפורים של המשפחות באתר שלנו, כמובן בצורה אנונימית, ואנחנו מאפשרים לגייס עבורן עד 700 שקל בחודש, שאותם מקבלים בכרטיס מגנטי שמאפשר לקנות מזון ב-10 רשתות", מספר דוברונסקי בראיון ל-mako. "אנחנו מעבירים 100 אחוז מהכסף של התורמים למשפחות ולא לוקחים כלום על אופרציה. ברגע שיש למשפחה תורמים ב-700 שקל לחודש, היא יוצאת מהאתר".
הרקע לפתיחת העמותה היה רצון לפתוח פלטפורמה שקופה לגיוס תרומות לנזקקים: "רציתי להביא את מה שאני יודע מעולם הסטארטאפים וההייטק לעולם התרומות, שאנשים ידעו בדיוק לאן הולך הכסף שלהם. מכאן גם השם 'קליר גיבינג'. עד היום עזרנו למעל 1,100 משפחות עם ילדים קטנים שנמצאות בתחתית סולם היכולת", אומר דוברונסקי.
700 שקל זה מספיק?
"מדהים כמה המשפחות יעילות וכמה הן קונות מוצרי בסיס. מעבודה שעשינו עם עובדת סוציאלית הבנו שזה ממלא להם את המקרר לחודש. לגבי האינפלציה, ברור שכאשר יש התייקרות הם יכולים לקנות פחות. אולי תהיה נקודה שנחליט לשנות את הסל.
"הדילמה היא האם לתת יותר לכל משפחה או לתת למספר גדול יותר של משפחות. אנחנו פועלים ב-25 ערים בלבד והיינו רוצים להגיע לכל הארץ, בטח לערים הנזקקות ביותר. הבלאנס בין 700 ל-900 שקל הוא מאוד גדול. סל ממוצע עולה 350 שקלים, ואנחנו נותנים למשפחות את האופציה לבחור מתוך מגוון רשתות את הסל המזון שמתאים להן. זאת בניגוד לסל מזון שבוחרים בשבילן. יש מעל 10 רשתות שהן יכולות לגשת אליהן.
"לצערנו, מי שנכנס למעגל העוני לא יוצא ממנו, למשל משפחה שהאמא והאבא לא יכולים לעבוד או שיש ילד מאוד חולה. לכן 90 אחוז מהמשפחות נשארות איתנו לאורך השנים. אנחנו תמיד בקשר עם המשפחה וגם עם גורמי הרווחה. אם אחד ההורים למשל מתחיל לעבוד אנחנו מקבלים על כך דיווח, ובהתאם לתדפיסי חשבון בנק מחליטים אם להוציא אותם מהתמיכה או לא. רובם נשארו איתנו".
אחרי ההצלחה עם תרומות מאנשים פרטיים, ייסד השנה דוברונסקי את אמנת ההייטק, שמונה נכון להיום 27 חברות הייטק, שתורמות מדי חודש בשם כל עובד שלהן – 40 שקלים – עלות ממוצעת של ארוחת צהרים אחת.
"הרעיון בא ואומר - אין חברה קטנה או גדולה שלא יכולה לתרום ארוחת צהריים אחת לעובד לחודש. זה מה שמאפשר לנו לבוא עם מסר חזק לחברות, כי זה יחסית סכום זניח אבל במצטבר הוא לא זניח. כרגע יש 27 חברות שתורמות בשם 4,000 עובדים מעל 160 אלף שקל בחודש. זה מחזיק 233 משפחות. האמנה היא סוג של פרויקט לאומי, להראות שהשכבה החזקה בארץ, שהיא ההייטק, תורמת ישירות למשפחות מהשכבה החלשה", אומר דוברונסקי.
למה שהמדינה לא תדאג להם?
"בארצות הברית זה מאוד נפוץ שהאנשים האמידים משתתפים ונותנים תרומה, מעבר למה שהמדינה עושה. במקרה שלנו, אני לא אומר אם המדינה עושה עבודה טובה או לא, אבל אנחנו עושים דבר מאוד ישיר ומאוד אפקטיבי".
היזמית החברתית עדי אלטשולר אמרה בראיון ל"הארץ" שעשירי ההייטק החדשים "קמצנים ויהירים". מה דעתך?
"אני מאוד לא מסכים עם האמירה הזאת. ההייטק הישראלי מאוד מעורב ומגויס, וכמעט לכל החברות שדיברתי איתן, בסדר גודל מסוים ומעלה, יש תקציבי תרומות ופילנתרופיה. פשוט מה שקורה זה שהם עושים את זה מאוד מבוזר - אחד עוזר לנשים מוכות, אחר עוזר לחינוך בפריפריה, ואני אמרתי, 'בואו נתגייס כתעשייה לפרויקט אחד שבו מאחדים את המשאבים'. הבאתי מיד 11 חברות מייסדות, שהן ממש מעורבות בפעילות.
"לגבי המספר הקטן יחסית של החברות, אני יכול להגיד שעברנו תקופה לא פשוטה, השקנו את האמנה לפני כחצי שנה וזה בדיוק הזמנים בהם השוק של הרבה חברות מאוד הסתחרר. אלה לא זמנים קלים להביא חברות, אבל זאת רק תחילת הדרך, ובעיניי 4,000 עובדים זה המון באופן יחסי לזמן הקצר שבו אנחנו פועלים".
דוברונסקי מציין שבקרוב הוא מתכוון לאפשר גם לעובדים לתרום בעצמם לקליר גיבינג, מעבר למה שהחברה תורמת בשמם.
מה יהיה בעתיד המצב בהייטק?
"קשה לדעת, אנחנו חיים בתקופה מאוד מאתגרת מהרבה בחינות. זה אפילו מעבר לשוק ההייטק, אלא השוק הפיננסי הגדול. מי שעוקב, מבין שעכשיו דברים מאוד גדולים זזים בעולם, ולכן קשה להעריך מה ילד יום. מדובר על שינויים מוניטריים ברמה של ממשלות, זה בהחלט מאוד משפיע על ההייטק, אבל בסוף צריך לזכור שההייטק לא רק שלא הולך להיעלם, אלא שכל שנה הוא תופס יותר ויותר מקום בכלכלה העולמית.
"כל מי שמרגיש שזהו נגמרה החגיגה, ברור שזה לא נכון. ישראל התברכה בהייטק הכי טוב בעולם, בטח באופן יחסי לכמות האוכלוסייה, ולכן אני חושב שהדברים ילכו ויהיו יותר טובים. לא צריך להתייחס כל הזמן למה שקורה בבורסה אלא להסתכל על התמונה הגדולה".
בין חברות ההייטק הישראליות שלוקחות חלק במיזם, נמנות איטורו, Blue White Robotics ותן ביס. "אנחנו גאים להיות בין 11 החברות המייסדות של 'אמנת ההייטק' ובשותפות שלנו עם היוזמה", אומרת מירי קדם, סמנכ"לית משאבי האנוש של איטורו. "היכולת לסייע למשפחות באופן ישיר ואפקטיבי לאורך כל השנה, ובמיוחד כשהחגים בפתח, מעניקה לשותפות הזו משמעות ייחודית - ואנו מברכים על כך".
"הערכים המרכזיים של החברה שלנו הם רעות, חדשנות ואהבת הארץ, והיכולת שלנו לקחת חלק בפרויקט כל כך משמעותי שמגלם בתוכו את שלושתם נותן לנו סיפוק גדול", מוסיף בן אלפי, מנכ"ל Blue White Robotics. "אנחנו עובדים כל יום כדי למנוע את משבר המזון הגלובאלי והידיעה שאנשים חיים בחוסר ביטחון תזונתי מחייבת את כולנו, כקהילה, לפעול".