צילמו סרטון לטיקטוק והעלו באש בניין שלם: מספר נערות בנות 16 מירושלים הציתו כורסה ותיעדו לטיקטוק. האש יצאה משליטה, הבניין נשרף ושמונה דיירים נזקקו לטיפול רפואי ופונו לבית החולים.

"זה קרה ב-12 בלילה. באותו יום חזרנו מהים, היינו ממש מותשים", תיארה אוריה דרי, אחת הדיירות בבניין שדירתה נשרפה כליל, "הבן הבכור העיר אותי: 'אמא, יש צעקות בחוץ'. אנחנו קומה מתחת למבואה, שומעים את כל מה שקורה ברחוב הראשי. לצערנו זה לא משהו חדש, אנחנו רגילים לזה שיש צעקות מבני נוער, כל מיני מקרי אלימות למיניהם. לא ממש התרגשתי, אמרתי לו: הכל בסדר, תחזור לישון, תכף זה יעבור".

"הוא ממש התעקש ואמר לי: 'אמא, זה לא משהו רגיל. תקשיבי, יש שריפה'. האזנתי יותר בקשב, התעוררתי קצת יותר ושמעתי המולה וצעקות: 'לצאת מהבניין, יש שריפה'. ממש צרחות נוראיות. בהחלטה של שנייה אספתי את הילדים, הרמתי אותם, יש לנו תינוק בן שנה וכלב, נתתי הוראות. הבן הבכור חיבר את הכלב לרצועה, שלפתי את התינוק מהעריסה עם בקבוק ומוצץ, ויצאנו החוצה. חצי מהבניין כבר היה בקומה שלנו".

בשלב הזה האש התפשטה?
"הייתה בהלה מאוד גדולה, עשן מאוד כבד, שחור, שעלה למעלה. לא ידענו מה לעשות, לאיפה לפנות. ברוך השם יש לנו דרך לצאת מהבניין גם מלמטה. אנחנו 28 משפחות בבניין. שתי משפחות ועוד אישה נוספת שאפו עשן, נזקקו לטיפול רפואי ופונו. רק מלראות את מצב הבניין וכמה זה היה מרחק נגיעה מארון חשמל, מבינים שהיה לנו נס ענק".

את מכירה את הנערות האלה?
"אחת מהן היא בת השכנה שלי. השתיים האחרות לא מהבניין. לא היו להן תשובות. בהתחלה, אמא שלה הכחישה. אמרה שהן ממש נשבעו לה שזה לא הן, שהיא לא יודעת איך זה קרה. כשנחשף הסרטון בטיקטוק, הבנו שזה כן הן. רואים בבירור את הציפורניים הוורודות. הבנו שזה מי שעומדת מולנו. היא ניסתה להכחיש עוד כמה רגעים ואז פשוט אמרה: 'טוב, אין לי מה לעשות, אין לי מה לשקר עוד. אני אודה בזה. כן, זה היינו אנחנו'. הן לא ממש התנצלו, הן בעיקר היו מבוהלות מאוד. הן לא חשבו שזה יגיע למצב כזה".

רב רשף איתן צלח שפיקד על הכוח בזמן כיבוי השריפה, אמר: "שריפות בסגנון הזה אנחנו מכירים, יש לנו הרבה אירועים כאלה - אבל זו פעם ראשונה שאנחנו נחשפים לסרטון שמועלה לטיקטוק, מאחר ואנשים רוצים לשחצן את עצמם. זה דבר שחייבים לגדוע אותו מהיסוד שלו. אוי ואבוי לנו אם העניין הזה יתפוס טרנד".

מה הסתבך לאותן נערות?
"לא חושב שבאותם רגעים שהן הציתו את הכורסה, הן הבינו לאן זה עלול להגיע. שריפה מתחילה במקום מסוים, והלהבות כתוצאה מהחום מקרינות על מקומות אחרים. כך שריפה מתפשטת. הן לא חשבו שזה יגיע לממדים כאלה. עצם הרעיון לחשוב בכלל על דבר כזה, זה דבר חמור מאוד. באש לא משחקים. ראינו את התוצאות, הכמעט אסון שהיה".

זה היה עלול לעלות בחיי אדם.
"העשן הוא האויב מספר אחת שלנו. ברגע שהשריפה פרצה, היה מטען אש מאוד גדול. השריפה עלתה למעלה לבניין, בגרם המדרגות, והחלה לחדור לדירות. אנשים שמעו צעקות, הייתה פאניקה ובהלה, פתחו את הדלת, רצו לנוס מהבניין - ופה מתחילה הבעיה. העשן חדר להם גם לבתים, כי לעיתים מהבהלה הם לא סגרו את הדלת. זה אירוע שמסכן חיים. במידה ויש שריפה בבניין, מבקש להיכנס להסתגרות. אין צורך לצאת מהבניין או לפתוח את דלת הדירה. כנסו לחדרים הקיצוניים ביותר, סגרו את דלת הבית, שימו סמרטוט או בגד מתחת. ברגע שאתם יוצאים החוצה לחדר המדרגות, אתם מסכנים את עצמכם".

עצה חשובה.
"עוד דבר - היות והאירוע הזה קרה בלילה, ואנחנו יודעים שבלילה אנשים מן הסתם נמצאים בדירות, כדאי להתקין גלאי עשן. זה עולה כמה עשרות שקלים וזה מכשיר שמציל חיים. כשאדם ישן בלילה, הוא ישמע את הצפצוף הזה ויידע מה לעשות".

"זו אחריות ההורים", סיכמה דרי, "בנות 16 לא תמיד מבינות למה הדבר הזה יכול לגרור. זה קרה נטו משעמום: 'בואי ננסה משהו חדש'. אחריות ההורים להבין איפה הילדים נמצאים בלילה, לא ללכת לישון ולסמוך עליהם".