גיימינג נחשב לתחום גברי - אבל למה בעצם שזה יהיה כך? מדובר בתחביב פופולרי ביותר בכל רחבי העולם, עם מעל למיליון משחקי מובייל בחנות האפליקציות ותעשייה גדולה בהתאם שרק בישראל מגלגלת למעלה מ-8.6 מיליארד דולר בכל שנה.
זה אולי לא טריוויאלי לחשוב על זה כך, אבל גיימינג זה לא רק לשחק לבד מול המסך, אלא גם ליצור קהילה. גיימרים מתחברים סביב משחקים, מדברים עליהם ומשחקים ביחד ותת-התרבות הזו משתקפת גם בתוכן שנוצר ברשת - אם כי בצורה קצת עקומה. הקהל ההולך וגדל של עולם הגיימינג כולל מספר כמעט שווה של גברים ונשים, אולם מבחינת יצירת התוכן והמעורבות, יש פער מגדרי בולט לרעת הנשים.
כדי לענות על הצורך הזה, טיקטוק החליטה לאחרונה להכשיר נשים ליצירת תוכן בפלטורמה סביב הנושא ופתחה את אקדמיית הגיימריות הראשונה, הכשרה פיזית ווירטואלית ליוצרות תוכן מהתחום שפועלות בפלטפורמות אחרות, כמו לדוגמה יוטיוב, אבל לא בטיקטוק.
אחת המשתתפות בתוכנית היא הגיימרית והיוטיוברית מיטל עטיה, לה כמעט 40 אלף עוקבים בטיקטוק. מיטל נכנסה לעולם הגיימינג בגיל 8 והיא מספרת שלא היה מישהו מסוים שדחף אותה לעשות זאת: "משחקים היו פשוט דבר מאוד נגיש בשבילי, אבל אפילו חברות שלי לא ידעו ששיחקתי בזמנו, זה הרגיש לי משהו 'של בנים' שבחרתי לשמור לעצמי".
כאמור, בעולם הגיימרים מאוד מקובל ליצור חברויות דרך המשחקים והדיבור עליהם. למיטל יש כמובן חברות גיימריות, אבל היא מעידה שלא הכירה אותן מתוך המשחקים, וגם לא מבית הספר, אלא רק ברשת: "כיוצרת תוכן הפרסום שלי גרם לי להיחשף לעוד בנות כמוני שאוהבות את התחום, וככה התחלנו להתקרב סביב התחביב המשותף וגם לשחק ביחד".
@rainbqueen אימלה #גייםטוק #גיימרית #ריינבו ♬ My Way - 2008 Remastered - Frank Sinatra
"הרבה אנשים חושבים שלהיות גיימרית אומר לשחק כל היום, אבל זה ממש לא נכון. אני מוצאת את עצמי מעבירה שעות וימים בלתכנן מה לצלם, מה ימשוך את הצופים, איך לעשות, מה ומתי, גם בתוכן שוטף משל עצמי וגם בעבודות מסחריות", מספרת עטיה. "בנוסף, אני לוקחת חלק בסטארטאפ חינוכי בשם Arcademy שמחבר בין עולם החינוך לעולם הגיימינג. אמנם זה אומר שאני משחקת פחות בימים אלה, אבל אני יודעת שזה למטרה טובה. השאיפה שלנו היא ליצור חוויה לימודית ייחודית שתעשיר את התלמידים ותגרום להם ליהנות בבית הספר. חשוב לי לא רק לספק לצופים תכנים איכותיים ומשחקים מהנים, אלא גם לתרום להם מעבר לכך".
גם המשחק עצמו לשיטתה, תורם לפיתוח יכולות שונות, כמו יכולות מוטוריות, פיתוח חשיבה, יצירתיות, עבודה קבוצתית וכן תורם לשיפור האנגלית. ויש גם יתרונות ספציפיים לכל אחד באופן אישי: "לי למשל משחקי אימה עזרו להתמודד עם פחדים ולהיות חזקה יותר", היא משתפת, "אם פעם הייתי מפחדת אפילו לראות סרט אימה, החזרתיות סביב הפחד במשחק הפכה לנורמלית וככה הצלחתי להתמודד עם הפחד. היום אני עושה המון תכנים שמבוססים על משחקי אימה והקהל שלי עף על זה".
אילו תגובות את מקבלת מהסביבה על העיסוק שלך?
"יש ברשת הרבה הערות כמו 'לכי למטבח' או 'את גרועה', אבל אני בוחרת לא להתייחס אליהן. על כל תגובה רעה יש גם 100 תגובות טובות, ואני מעדיפה להתמקד בהן. ברשת אנשים יכולים להגיד כל דבר, ורוב הסיטואציות יגררו גם תגובות טובות וגם רעות. לא צריך להתרגש או לקחת אף אחת ללב. הרבה יותר חשוב להקשיב לאנשים שמקיפים, מכירים ואוהבים אותך, כמו חברים ומשפחה".
המסר של מיטל לגיימריות אחרות הוא ללכת עם הלב: "תשחקי במה שאת אוהבת ורק עם מי שנותן לך להרגיש טוב, ותקיפי את עצמך באנשים שכיף לך לשחק איתם. מי שגורם לך להרגיש רע בזמן המשחק הוא פשוט לא שווה את זה. גיימינג הוא מקום מפלט לרבות מאיתנו, ואם תקיפי את עצמך באנשים טובים בחוויה הזו - היא תהיה מדהימה".
"גיימריות הן חלק בלתי נפרד מקהילת הגיימינג, ויש להן קול ייחודי שחשוב להשמיע", מסר אביעד רוזנבוים, מנהל פעילות התוכן של טיקטוק בישראל בנוגע לפעילות האקדמיה בה לוקחת עטיה חלק. "אנו מודעים לכך שנשים הן עדיין מיעוט בעולם הגיימינג, וזו אחת הסיבות שהחלטנו להקים תוכנית ייעודית שתתמוך בהן, תעזור להן לפתח את כישוריהן כיוצרות תוכן ותתרום ליצירת עולם גיימינג מכיל ושוויוני יותר".