אחד מהאתגרים הגדולים ביותר שהמלחמה הציבה בפנינו, מאירועי ה-7 באוקטובר ועד היום, הוא התמודדות עם חוסר ודאות. בעוד המצב הפוליטי והביטחוני רעוע מתמיד, אנחנו מחפשים דרכים להתקרקע ולספק לעצמנו תחושה של יציבות. אחת הדרכים להשיג את התחושה הזו היא לחזור למוכר: אנשים מוכרים, מקומות מוכרים - כולל מקומות עבודה. לכן, בתעשיית ההייטק ניכרת בחודשים האחרונים תופעה של עובדים שחוזרים למקום העבודה הקודם שלהם - בעקבות המלחמה.
עובדים שחוזרים למקום עבודה שעזבו כבר בעבר מכונים עובדי בומרנג. התופעה הזו הייתה קיימת עוד הרבה לפני המלחמה, ויכולות להיות לה סיבות שלא קשורות בכלל למצב במדינה, כמו עובדים שעברו לחברה אחרת וגילו שהדשא של השכן לא ירוק יותר או חברות שהבינו מה העובדים שווים רק כשנתנו להם ללכת. נראה כי בעקבות המלחמת התופעה הזו הולכת ומתחזקת, והסיבות כאמור קשורות הפעם לחיפוש אחר נחמה ומקום מוכר ובטוח כשהחוסר ודאות בחוץ שולט.
"מאז תחילת המלחמה, אנו מזהים עלייה משמעותית בתופעת הבומרנג בענף ההייטק", מאשרת דנה לביא, מנכ"לית חברת ההשמה נישה הייטק מקבוצת דנאל. "עובדים רבים מעדיפים לחזור לסביבות עבודה מוכרות המציעות יציבות יחסית בתקופה של אי ודאות".
למה ניתן לייחס את המגמה הזו?
"בזמן משבר אנשים נוטים לחפש את המוכר והבטוח, וחברות בהן עבדו בעבר מספקות תחושת ביטחון ויציבות. עובדים מעריכים יותר את התרבות הארגונית ואת הערכים של חברות שהם כבר מכירים, ובימים של אי ודאות כלכלית, חברות גדולות ומבוססות נתפסות כבחירה בטוחה יותר מבחינת יציבות פיננסית".
ומה מצד החברות - האם הן תומכות בתופעת הבומרנג?
"חברות רבות מגלות פתיחות גדולה יותר לתופעה מתוך הכרה ביתרונות שבגיוס אנשים שכבר מכירים את המערכות ואת התרבות הארגונית. זה מאפשר אינטגרציה מהירה יותר וחיסכון בזמן ובמשאבים בתהליכי ההכשרה. עם זאת, חשוב לציין כי מגמה זו אינה אחידה בכל המגזר. חברות סטארטאפ וחברות צעירות עדיין מושכות כישרונות חדשים, ובמיוחד חברות שמציעות פתרונות חדשניים הרלוונטיים למצב הנוכחי. בסופו של דבר, ההחלטה לחזור לחברה קודמת היא אישית ותלויה במגוון שיקולים, כמו הזדמנויות צמיחה, תנאי העסקה ותחושת המשמעות בתפקיד".
אותה חברה - בן אדם שונה
ההחלטה לחזור למקום עבודה קודם יכולה להיות כרוכה גם בוויתור מסוים. מיכאל קאליקה למשל החליט לעזוב את מטא, חברת האם של פייסבוק ואחת מחברות הטכנולוגיה הנחשקות בעולם, כדי לחזור למקום עבודתו הקודם: חברת הפינטק הגלובלית אינטואיט (Intuit). "עבדתי ב-Intuit במשך קצת יותר מחמש שנים והייתי מאוד מרוצה", הוא מספר. "ניהלתי צוותים, התפתחתי והגעתי להיות ארכיטקט ראשי (Chief Architect), שזו בגדול הדרגה הבכירה ביותר בארגון מהזווית הטכנולוגית".
את הפניות הראשונות שקיבל מחברת מטא, אז עדיין פייסבוק, קאליקה דחה בנימוס. בתחילת 2022 המצב השתנה כשפייסבוק העמיקה את פעילותה בתחום הפיננסי, וחיפשה מישהו שיוביל את הטכנולוגיה שבבסיסם של כלים למניעת הונאות פיננסיות למוצריה. הרקע הטכנולוגי של קאליקה התאים בול, ובתום מסע שכנועים אגרסיבי הוא אמר כן. "בהתחלה הכל היה מאוד מגניב - הטכנולוגיה והכלים הפנימיים של מטא מדהימים", הוא נזכר. "מה שהיה לי קצת זר שם מהרגע הראשון זה שכל מה שעושים נמדד לפי התוצאה העסקית והאימפקט שלו עליה. הכל צריך להתחבר לביזנס. כמהנדס וכארכיטקט תוכנה, הנטייה שלי הייתה תמיד לכיוון פיתוח הפתרון ההנדסי לבעיות טכנולוגיות, ולא בהכרח לכיוון התוצאות העסקיות".
בסופו של דבר, קאליקה החליט באפריל האחרון לחזור ל-Intuit כארכיטקט תוכנה בכיר (Distinguished Architect). לדבריו, לאירועי ה-7 באוקטובר ולמלחמה היה בהחלט חלק בתהליך קבלת ההחלטה: "הרשתות החברתיות היו כר פורה לרעל נגד ישראל מאז אוקטובר. כמי שהיה בתוך הרשת החברתית הגדולה בעולם, אני יכול להגיד שנחשפתי לכמות רוע מטורפת מצד גולשים. בסוף השנה שעברה החברה עברה כמה גלי פיטורים, ולמרות שהמקום שלי נשמר, האווירה הכללית השתנתה".
על רקע הכותרות על הקיצוצים במטא, פנה למיכאל מי שהיה בעבר מנהל מרכז הפיתוח של Intuit בישראל ושהכיר מקרוב את יכולותיו הגבוהות. "ההחלטה לחזור ל-Intuit היתה יחסית קלה", מספר קאליקה, "בין השאר כי זכרתי לטובה את המקום, הכרתי את האנשים ואת התרבות הארגונית".
היו דברים שהשתנו בינתיים?
"חזרתי למקום מוכר ולאנשים שאהבתי, אבל אני עצמי השתניתי. במהלך השנתיים שלי בפייסבוק ספגתי חלק מהדברים החיוביים שבתרבות הארגונית של החברה, וגם התרגלתי למחשבה שפעילות הפיתוח תמיד תהיה מחוברת לביזנס ולהשפעה על משתמש הקצה. למדתי להעריך מאוד את היתרונות של ארגון ששם את העובד במרכז, ואני חושב שלא הייתי רואה את הדברים באור הזה אם הייתי נשאר ב-Intuit כל השנים. העזיבה נתנה לי פרספקטיבה אחרת. החברה נשארה אותו בית חם ומוכר, אבל אני עצמי לא אותו אדם שהייתי לפני שעזבתי, ומהבחינה הזו אני בהחלט שמח על הדרך שעברתי".
להוכיח את עצמך בפעם השנייה
המלחמה השפיעה גם על אלכס סוכוליטקו, מהנדס תמיכה בחברת אקווה סקיוריטי (Aqua Security) המתמחה באבטחת ענן. סוכוליטקו עבד בחברה בתפקיד המדובר במשך שנה ותשעה חודשים, ובפברואר 2023 עזב ועבר לעבור בחברת מאנדיי בתפקיד אחר. שנה לאחר מכן, בפברואר 2024, הוא החליט לחזור למשרה הקודמת שלו באקווה. "התפקיד שלי במאנדיי היה פחות טכני ופחות עניין אותי מבחינת התחום הספציפי שבו התמקדתי", הוא מסביר. "בנוסף, הצורך שלי להיות בסביבה עם קשרים חברתיים ואישיים חזקים, כמו אלו שאפשר למצוא באקווה, התגבר לאחר פרוץ המלחמה".
איך הרגשת עם החזרה לחברה הקודמת?
"החזרה לאקווה שיפרה משמעותית את תחושת השייכות והביטחון שלי, וכתוצאה מכך גם את הפרודוקטיביות שלי בתפקיד. האווירה באקווה חמה ואנושית ותמיד הרגשתי שיש לי שם תמיכה. אני מכיר באופן אישי עוד מקרים של עובדים שחזרו למקומות עבודה קודמים, וגם בהם החזרה הביאה להעלאת הביטחון התעסוקתי ולהפחתה בתחושת האי ודאות".
אלעד ניסימוב, סמנכ"ל אבטחת מידע, תקשורת ושו"ב במלם תים, מסכים: "אני מכיר לא מעט אנשים שעשו דרך דומה לשלי וחזרו למקום עבודה קודם, ברוב המקרים לתפקיד גדול יותר". ניסימוב עבד במלם תים בין 2015 ל-2018 בתור מנהל מוצרי אבטחת מידע, ואז עבר לחברת בינת. במרץ האחרון חזר למלם תים, בין היתר כתוצאה מהמלחמה. "מציאות חיינו במדינה מאז ה-7 באוקטובר עוררה אצלי תחושה חזקה שחיים רק פעם אחת, ולכן צריך למצות את הרגע, לא לפחד מאתגרים אישיים ומקצועיים, להתעלות על עצמנו ולקחת צעד אחד קדימה", הוא מסביר. "אני רואה בחזרה למלם תים, לתפקיד משמעותי יותר של מנהל חטיבה, הזדמנות גדולה ואתגר מרתק. זאת שליחות למלא תפקיד מורכב שכולל בתוכו טכנולוגיה, אנשים וממשקים עם צד שלישי, חברות בת ולקוחות".
"חלק לא קטן מהאנשים שהכרתי מהסבב הקודם נשארו בחברה וקיבלו את פניי כשחזרתי אליה, ואין ספק שזה עזר מאוד לקליטה המחודשת שלי", נזכר ניסימוב. "זה ניכר גם ביצרנים שחזרתי לעבוד מולם, ואפילו באנשים שלא הכרתי ושעזרו לי גם כן. הגעתי עם ניסיון לא קטן, וגם העובדה הזו סייעה לכניסה שלי לתפקיד החדש. חוץ מזה, החזרה שלי הייתה הרבה יותר קלה כי אני מרגיש שזוכרים לי חסד נעורים, ושאני בא להוכיח את עצמי בפעם השנייה".