52% מחברות ההייטק בישראל פיטרו עובדים במחצית הראשונה של 2023. זאת לעומת 22% במחצית הראשונה של 2022 ו-42% מהחברות במחצית השנייה של 2022. כך עולה מסקר מגמות שערכה הלמ"ס בקרב מנהלים של 4,200 חברות. לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה חדה בהשוואה לשינוי בצמצומי העובדים בכלל חברות השירותים - ללא הייטק.
הבדיקה לא כללה את היקף הצמצום של העובדים, ובלמ"ס מציינים שבחלק מהחברות מצבת כוח האדם הכוללת ירדה ובאחרות גדלה. כן ציינו כי חברות הייטק גדולות דיווחו על פחות צמצומים בהשוואה לחברות קטנות ובינוניות.
רק 12% מהמנהלים ציינו כי מספר המתפטרים בחברה שלהם גדל. הסיבה היא שבתקופה הזו הביטחון התעסוקתי נמצא בירידה ומספר המשרות בתעשייה מצטמצם, ולכן גם העובדים פחות בטוחים בעצמם ופחות מהם עוזבים מרצונם כדי לחפש הזדמנויות בחברות אחרות.
רוב המנהלים (67%) מדווחים כי בהשוואה בין המחצית השנייה של 22' למחצית הראשונה השנה לא חל שינוי במספר המתפטרים, אבל יותר מנהלים, 21%, דיווחו על ירידה במספר המתפטרים.
מנגד, דווקא עובדים מענפים מסורתיים יותר מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים. כך למשל יותר מנהלים בחברות שאינן הייטק דיווחו על עלייה במספר העוזבים מרצון (14% לעומת 12% בהייטק) ושיעור נמוך בהרבה דיווחו על ירידה במספר הנוטשים - 8% בלבד (לעומת 21% בהייטק).
אחד ההסברים לשוני בין תעשיית ההייטק לאחרות הוא הרגישות המוגברת שלה למשבר הכלכלי העולמי, לעליית הריבית וחוסר הוודאות הפוליטית. בחברות מתעשיות אחרות ניכר שמגמת הפיטורים נמוכה בהרבה ובמחצית הראשונה והשנייה של 2022 התבצעו פיטורים ב-11% ו-12% מהחברות בהתאמה, ובמחצית הראשונה של '23 ב-21% מהחברות בלבד.
אחד ההסברים לשוני בין תעשיית ההייטק לאחרות הוא הרגישות המוגברת שלה למשבר הכלכלי העולמי, לעליית הריבית וחוסר הוודאות הפוליטית
למרות שבכ-52% מהחברות בהייטק בוצעו פיטורים, רק ב-33% מהן המנהלים מדווחים שהייתה פגיעה בפעילות הכלכלית, כלומר יש חברות שלא הרגישו פגיעה ובכל זאת פיטרו עובדים. בין הסיבות האפשריות: דרישה של הקרנות שהשקיעו בהן, היערכות לחוסר ודאות עתידית, התמשכות של המשבר הכלכלי או ניצול של המצב כדי לוותר על עובדים פחות טובים.
המנהלים ציינו כי הפגיעה הכלכלית המשמעותית ביותר מתבטאת בירידה בביקושים למוצר של החברה (36%), קושי לגייס כסף (20%) וקושי לקבל אשראי (10%).
על הסקר השיבו מנהלים מ-4,200 חברות שירותים בתחום ההייטק (חברות פיתוח, ייעוץ, שירותי מידע ומחקר מדעי) וכ-14,000 מנהלים מחברות שירותים שאינן בהייטק (כמו שירותי תחבורה והובלה, מזון ומשקאות, שירותים פיננסיים).