מאז תחילת המלחמה (ואף לפני, אך באופן מצומצם יותר) ישראלים רבים מקבלים שיחות טלפון חשודות מחו"ל, לרוב ממדינות באסיה ובאפריקה כמו אינדונזיה, קניה, ג'יבוטי ועוד, והיו גם מי שקיבלו שיחות מאיראן. השיחות הללו לכשעצמן אינן מסוכנות, אך הן מצליחות ליצור בהלה ופחד בקרב הישראלים. כך לדוגמה יונתן מתל אביב, שקיבל השבוע שיחה מבנגלדש בשעת ערב מאוחרת: "הייתי בדיוק עם חברים ולא הבנתי מי מתקשר אליי. כשראיתי שזה ממדינת עולם שלישי, הבנתי שעדיף לי לא לענות. במקרה שלי לא נבהלתי, אבל אם לדוגמה ההורים שלי היו מקבלים שיחה כזאת, אני יכול להבין למה זה עלול היה להלחיץ אותם", הוא מספר בשיחה עם mako.

כעת נראה שהשיחות הללו מגיעות בעיקר מהמדינות בנגלדש (קידומת +880) והודו (+91), וגם במערך הסייבר הלאומי מודעים למצב. "מערך הסייבר הלאומי זיהה באחרונה התגברות ניסיונות השפעה ברשת שצפויים לגבור אף יותר", נמסר השבוע מטעם המערך. מקור השיחות המטרידות - ככל הנראה בניסיונות לפרוץ למרכזי טלפוניה לשיחות אוטומטיות.

שיחות טלפון מהודו ובנגלדש
שיחות טלפון מהודו ובנגלדש

במערך מבקשים מהציבור לגלות עירנות מוגברת ברשת ולהימנע משיתוף מידע לא בדוק ושאינו רשמי. כמו כן, מומלץ להימנע מלענות לשיחות לא מזוהות מחו"ל אם אתם לא מצפים לשיחה כזו. ⁠⁠אם כבר עניתם לשיחה מאיימת, נתקו מיד וחסמו את המקור. שימו לב שגם אם עניתם לשיחה, אין סיבה להיכנס לפאניקה ואין פגיעה במכשיר ובמידע האישי שלכם.

התופעה הזו מתרחשת לצד תופעות נוספות שמתגברות בימים האחרונים, בהתאם להתגברות המתח לקראת תגובה אפשרית של איראן וחיזבאללה על חיסול פואד שוקר ואיסמאעיל הנייה בשבוע שעבר. בין היתר ישנה עלייה בהפצת מסרונים מאיימים, הפצת מיילים עם קישורים לקבצים מזיקים והפצת הודעות בשם אתרי חדשות - כמו לדוגמה, מייל מתחזה שנשלח לכאורה בשם אתר mako ומהווה ניסיון פישינג.

תופעה נוספת שמתגברת בימים האחרונים היא ניסיונות פריצה לחשבונות וואטסאפ ואינסטגרם של ישראלים, לרבות בעלי עסקים שזהו ערוץ התקשורת הישיר והעיקרי שלהם עם הלקוחות. "מדובר בדרך כלל בפורצים ויאטנמים, אבל בתקופה האחרונה התחלנו לראות גם אינדונזים, מה שמחזק את החשש שמדובר שיש מניעים אנטי ישראלים מאחורי התופעה", מסביר רביד פחימה מחברת Reecocyber, המתמחה בשחזור של נכסים דיגיטלים שנפרצו או הושבתו. "הם מאתרים עסקים ישראלים, משתלטים להם על הנכסים הדיגיטליים וגונבים את פרטי האשראי שלהם. לאחר מכן, הם מבצעים הונאות בכל העולם".

פחימה מספר כי מאז אירועי ה-7 באוקטובר, טיפל ביותר מ-500 מקרים ישראלים שהנכסים הדיגיטליים שלהם נפגעו בעקבות מניעים אנטי ישראלים, בין היתר גם בסוג הפריצה הזאת ספציפית. גם העסק שלו, כפי שניתן לראות בצילומי המסך המצורפים, אותר על ידי הפורצים.

ניסיונות פריצה לישראלים (צילום: צילום מסך)
צילום: צילום מסך
ניסיונות פריצה לישראלים (צילום: צילום מסך)
צילום: צילום מסך

מה ניתן לעשות במידה וזיהיתם שמנסים לפרוץ לכם? "דבר ראשון והכי חשוב כמובן לא ללחוץ על הקישור/ לעקוב אחר ההנחיות בהודעה", מסביר פחימה. "שנית, לדווח ולחסום, הדיווח יעזור לפייסבוק להסיר את המשתמשים האלה מהפלטפורמה ויקשה על הפורצים להתפשט ולנסות לפרוץ לעוד אנשים. ולבסוף, כדאי לעבור על הגדרות האבטחה של הפייסבוק שלכם, לוודא שהסיסמה לא שונתה ולהפעיל אימות דו שלבי במידה ועדיין לא עשיתם זאת".