הזיכרון של הסמארטפון שלכם מלא? גם על המחשב לא נשאר לכם מקום "ספייר"? אחסון הענן דורש מכם לשלם על הרחבת נפח? אין צורך להצטייד בהמוני כונני USB קטנים לגיבוי המידע שאין לכם כבר איפה לשמור - אתם יכולים לשמור את כל המידע שלכם בתוך הגוף שלכם.
חוקרים מאויברסיטת וושינגטון ומיקרוסופט הצליחו לעשות את אחד הדברים שעולם הטכנולוגיה מנסה לעשות כבר שנים - לשמור מידע דיגיטלי על מולקולות DNA, יחידות החיים הבסיסיות המכילות את כל המידע הקיים על כל יצור חי.
הם שמרו 4 תמונות, שגודלן מעל 10 מגה-בייט כל אחת, ומידע על קובץ וידאו על מולקולות DNA ואז שחזרו אותן בלי לאבד אף ביט של מידע. מכיוון ש-DNA הוא מולקולה ביולוגית ולא אמצעי דיגיטלי, השימוש בו לאחסון דורש המרה של המידע מביטים - שכל אחד מהם הוא "0" או "1", לשיטה שבה כל תא הוא אחת מ-4 אפשרויות - A, G, T או C. לדברי החוקרים, הם הצליחו לפתח שיטה להמרה בין השיטות ששומרת על המידע מסודר. הם גם הדגישו שלא רק שמרו מידע על מולקולות DNA, אלא הצליחו להרכיב אותו מחדש למרות שהוא היה מפוזר על כמה מולקולות שונות - תהליך שהם משווים לשחזור פרק מספר כאשר חומר הגלם הוא ספרייה שלמה שכל הספרים בה הופרדו לעמודים בודדים ופוזרו על הרצפה.
אחסון מידע על DNA הוא חלומו של כל מדען מחשב בעשורים האחרונים. זאת משום שבניגוד לאמצעי אחסון דיגיטליים, שתופסים נפח פיזי רב ומחזיקים כמה עשרות שנים לכל היותר ולרוב אפילו לא עשור, מולקולות DNA יכולות להחזיק מאות שנים ללא קושי, מאחר שהן חומר ביולוגי, ותופסות שבריר מהנפח.
מה נקרא שבריר מהנפח? בעשר השנים האחרונות הנפח המקסימלי של כרטיס MicroSD עלה מ-2 גיגה-בייט ל-200 גיגה-בייט - כלומר פי 100. מולקולות DNA מסוגלות לאחסן 10 טרה-בייט - כלומר 10,000 גיגה-בייט, שהם כמות האחסון המובנה ב-625 סמארטפונים בסיסיים מודרניים (שכל אחד מהם מכיל 16 גיגה-בייט) - בטיפת DNA שבקושי ממלאת את הקצה של מבחנה.