בתקופה הקרובה אתם הולכים לשמוע הרבה על דור 4 סלולרי. בקרוב, חברות הסלולר יציגו על שלטי החוצות ובפרסומות שלהן בטלוויזיה ישימו את הסימן 4G, לצד הבטחות לגלישה מהירה הרבה יותר ועולם חדש של שירותים סלולריים. גם משרד התקשורת יפרסם בימים הקרובים מתווה לפרישת דור 4 בישראל, וגם בעיתונים הכותרות יברכו על הגעת הדור הרביעי. אך מה הוא למעשה הדור הרביעי.
המלה "דור" בחברת סלולר משמשת לציון טכנולוגיה חדשה, דור מסמל החלפה מלאה של רשת האנטנות של החברה, כמו מדור 2 לדור 3. אגב, כל דור ביניים (כמו למשל דור 3.5) משמעו רק שדרוג תוכנה לתשתית הקיימת. החלפת דור בחברת סלולר הוא אירוע עתיר השקעות של פעם בשבע עד עשר שנה, ומשמעו כי החברה החליטה לחדש את התשתית שלה. הקמת רשת חדשה גורמת לפגיעה בתזרים המזומנים של החברות אך אחר כך הן נהנות מפירות הרשת לשנים ארוכות.
קצב גלישה מהיר יותר
מבחינת הצרכן, עלייה בדור סלולרי משמעותה קצבי גלישה גבוהים הרבה יותר. אבל קצב זה רק חצי מהתמונה, החצי השני הוא שירותים חדשים שבאים ומנצלים את רוחב הפס החדש. לא ניתן לדמיין את מהפכת הסמארטפונים והאפליקציות שאנו חיים בתוכה כיום בלי השדרוג של רשתות הסלולר בעולם מדור 2 לדור 3.
דור 4 הוא הגדרה טכנית. מונח מקובל נוסף הוא LTE, או Long Term Evolution, שהיא טכנולוגיה ספציפית שאליה כל חברות הסלולר בעולם מתכנסות. קצבי הגלישה שמאפשרת הטכנולוגיה החדשה הם עשרות מגה־ביט לשנייה. באחרונה העלה מישהו לטוויטר תמונת מסך של בדיקת מהירות שביצע על רשת דור רביעי של T–Mobile בסיאטל עם תוצאה מדהימה של 88 מגה־ביט בערוץ היורד ו–25 מגה־ביט בערוץ העולה. אלה קצבים מדהימים גם לרשת קווית, קל וחומר לרשת סלולרית.
ישראל בפיגור, איך זה קרה?
ישראל היתה מהמדינות הראשונות בעולם (למעשה השישית) לאמץ את טכנולוגית הדור השלישי באמצע שנות ה–2000 (פרטנר היתה החלוצה). מאז, נקלענו לפיגור טכנולוגי אדיר. זה קורה בעיקר באשמת משרד התקשורת שלא שיחרר תדרי דור 4 למכרז ולא איפשר לחברות לשדרג עצמן ל–LTE, אך, יש לציין שגם חברות התקשורת מצדן, עם הצרות שנחתו עליהן, לא היו להוטות להיכנס לגל השקעות חדש.
קל לראות את הפיגור במספרים. 300 רשתות LTE הושקו בעולם ב–107 מדינות, הן במדינות מערביות אבל גם במדינות עולם שלישי (שלעתים בחרו לדלג מדור 2 סלולרי לדור 4). על פי מדד netindex ישראל נמצאת במקום 63 המביש בקצבי הגלישה שלה, קצת אחרי בולגריה ולפני קזחסטן. קצב הגלישה הממוצע בישראל הוא 5.6 מגה־ביט לשנייה, מול 25.8 בניו זילנד, הראשונה בעולם.
כידוע, לקצבי גלישה יש משמעויות רחבות יותר: חדשנות, נגישות לשירותים ועל הכלכלה בכלל. בעולם מתחילים לאמץ תקן וידאו חדש בשם 4K שאיכות ה–HD טובה פי ארבעה מהמהירות המוכרת כיום. אם המונדיאל הבא ישודר ב-4K, ותרצו לצפות בו מהטאבלט, תזדקקו לרשת במהירות 10–15 מגה־ביט לשנייה. רשת מהירה יותר עשויה להשפיע על הפיריון במשק. החדשות הטובות הן שאחרי שנים של פיגור, גם ישראל עומדת להצטרף ל–LTE.
מה השתנה?
הרבה. כאמור, בימים הקרובים יפרסם מכרז התקשורת מכרז לתדרי דור 4. כבר במארס 2012 מינה שר התקשורת הקודם משה כחלון ועדת תדרים כזו אך משום מה היא גררה רגלים ורק באחרונה, תחת השר גלעד ארדן, הואצה פעילות הוועדה והיא מסיימת ניסוח מכרז תדרים חדש. למכרז יש כמה שלבים, אך השורה התחתונה היא שכבר בנובמבר־דצמבר השנה הוא יסתיים, החברות יקבלו תדרים חדשים ויוכלו להשיק בישראל, באופן רחב ומסחרי, שירותי LTE, כמו אצל הגויים. הרשתות שייבנו בישראל הן בחזית הטכנולוגיה ויספקו ביצועים מהטובים בעולם.
תדר הוא משאב במחסור. ספקטרום התדרים מנוהל על ידי מדינת ישראל שמקצה תדרים ואמורה לווסת, איזה תדר יגיע למערכת הבטחון, ומה הולך לשירותים אזרחיים, מה משמש את הטלוויזיה, הרדיו, הסלולר וכו', וזאת בכפוף להנחיות בינלאומיות, תיאום עם המדינות השכנות וכדומה. במכרז תדרים, המדינה מקצה תדר תמורת תשלום. המכרז הנוכחי יהיה על שמונה רצועות תדרים שמתאימות ל–LTE וצפוי שהוא יכניס כמה מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה. גורמי המקצוע מסבירים כי "מטרת המכרז אינה להעשיר את קופת האוצר" אלא לספק לאזרחים דור 4.
מה זה מכרז תדרים?
תדר הוא משאב במחסור. ספקטרום התדרים מנוהל על ידי מדינת ישראל שמקצה תדרים ואמורה לווסת, איזה תדר יגיע למערכת הבטחון, ומה הולך לשירותים אזרחיים, מה משמש את הטלוויזיה, הרדיו, הסלולר וכו', וזאת בכפוף להנחיות בינלאומיות, תיאום עם המדינות השכנות וכדומה. במכרז תדרים, המדינה מקצה תדר תמורת תשלום. המכרז הנוכחי יהיה על שמונה רצועות תדרים שמתאימות ל–LTE וצפוי שהוא יכניס כמה מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה. גורמי המקצוע מסבירים כי "מטרת המכרז אינה להעשיר את קופת האוצר" אלא לספק לאזרחים דור 4.
אז נצטרף לדור 4 רק בסוף השנה?
כנראה שיהיו בשורות טובות עוד קודם. שתי חברות סלולר, פרטנר וסלקום, מחזיקות תדר שמתאים ל–LTE (בתחום 1,800 מגה־הרץ). על התדר הזה יש להן לקוחות דור 2, אבל כל אחת מהן פינתה כבר רצועת תדר קטנה לטובת LTE ושתיהן פנו למשרד התקשורת בבקשה לאפשר להן להשיק דור 4 מסחרי כבר מעכשיו
במשרד התקשורת שוקלים בחיוב את הבקשה וייתכן והחברות יקבלו אישור להשיק אותו כבר בשבועות הקרובים. ההשקה הראשונית תהיה על רצועת תדר די צרה, ולכן בשלב הראשון לא יהיה הבדל משמעותי בביצועים מול רשתות דור 3 שפועלות כיום מבחינת קצבי הגלישה. ההשקה המקדימה תהיה בעיקר מהלך שיווקי. קפיצת המדרגה בחוויית הגלישה תהיה רק אחרי הצטיידות החברות בחבילת תדרים גדולה במסגרת המכרז.
כמה תשקיע כל מפעילה?
לחברות התקשורת, מהלך ההקמה של רשת LTE הוא בסך כ–100 מיליון דולר, כל אחת. פרטנר החלה בהשקעות בשלב מוקדם יותר, סלקום ופלאפון בחרו רק באחרונה את ספקיות ציוד הרשת שלהן. אחרי הקמת הרשת, יש הוצאות שוטפות אבל נזכיר שאנו הולכים לעולם של שיתוף רשתות כך שהחברות צפויות לחלק ביניהן את העלויות ולחסוך מאות מיליוני שקלים בדרך זה.
וכמה זה יעלה לצרכן?
הניסיון הבינלאומי מוכיח כי חברות הסלולר לא מצליחות לגבות יותר על רשתות LTE. התחרות העזה בשוק הסלולר הישראלי לא תאפשר לחברות להעלות מחירים על הרשת החדשה. הן הולכות להשקעה ב–LTE פשוט כי אף חברה לא יכולה להשאיר את זירת המהירות למתחרה.
ומה לגבי קרינה?
שאלה מסובכת. באופן כללי, מדובר בהקמה של שלוש רשתות תקשורת חדשות - היינו עוד אלפי מוקדי קרינה בישראל. אבל, דור מחליף דור, ולאט לאט חברות מפרקות רשתות ישנות. רשת דור 4 "מקרינה" פחות מרשתות העבר כי היא מבוססת על יותר אתרים קטנים ולכן, בטווח הארוך, תרד רמת הקרינה הכללית.
ואם אני עומד לקנות מכשיר טלפון חדש?
במקרה כזה בהחלט כדאי לוודא שקונים מכשיר שכבר תומך ב–4G, כדי ליהנות ממלוא יכולות הרשת בעת השקת הרשתות. יש כבר די הרבה מכשירים שנמכרים בישראל ותומכים ב–LTE: ממשפחת אפל - מוצרי 5S ו–5C וכן האייפדים החדשים, לחובבי הסמסונג, הגלקסי S5; לחובבי LG את דגמי G3, G2, הנקסוס 5 והמיני; לחובבי נוקיה מכשירי הלומיה 925 ו–625 ולחובבי HTC, מכשיר ONE החדש, ומגוון המכשירים התומכים רק יגדל.
המכרז הנוכחי כולל שמונה תדרים שמותאמים לדור 4
המדינה תוציא למכרז הנוכחי שמונה רצועות תדרים, בתחום 1,800 מגה־הרץ (מה"ץ), כשכל אחת מהן ברוחב של 5 מה"ץ. אלה תדרים שמתאימים ומשמשים בכל העולם לדור 4.
יש עוד תחום תדרים שמתאים לדור 4 סלולרי והוא 2,600 מה"ץ. לישראל יש תדרים בתחום הזה אבל היא לא מתכוונת להוציא אותם למכרז בשלב הנוכחי. למדינה נוח לשמור את התדרים למקרה שיווצרו אנומליות בשוק ואז ניתן יהיה להקצות אותם כדי לתקנן.
מכרז התדרים מגביל את החברות לרכישת תדרים ביחס הפוך לכמות התדרים שכבר ברשותן - חברות שיש להן ספקטרום רחב לא יוכלו לקנות הרבה רצועות תדרים. פלאפון, שאין לה כיום תדר בתחום 1,800 מה"ץ, תוכל לקנות עד ארבע רצועות תדר, וכך גם כל מתחרה קטנה אחרת (גולן טלקום, אקספון ויופון). פרטנר וסלקום, שלהן יש תדר בתחום הרלוונטי, יכולות לרכוש לכל היותר שתי רצועות תדר. סלקום, שלה 17 מגה־הרץ בתדר 1,800 מה"ץ, תוכל לקנות רצועה ראשונה קטנה יותר, ברוחב של 3 מה"ץ במקום 5 מה"ץ.
המכרז הנוכחי מאפשר לכל השחקניות בשוק להיכנס לקלחת התדרים. אפילו חברות MVNO, שכלל אין להן תדר, יכולות להשתתף במכרז ולרכוש תדר. שוק הסלולר הישראלי הולך לקראת רשתות משותפות, פרטנר ו–HOT מקימות רשת ביחד, סלקום וגולן יקימו רשת משותפת. המכרז יאפשר לחברות קטנות לרכוש תדרים ולהצטרף למיזמי הרשת החדשים כשהן מביאות אתן "משהו אל השולחן".
עוד ב-Themarker
