תעשיית הסייבר היא אחד התחומים הנחשקים והרווחים ביותר בהייטק בישראלי, אולם רק 20% מהעובדים בה הן נשים, כך על פי נתונים שפרסמו מכון SNPI ו-she-codes במרץ האחרון.
האקריות הוא ארגון התנדבותי שמטרתו לקדם נשים בתחום הסייבר, וספציפית לסייע להן להשתלב בתחום ע"ל ידי נטוורקינג, הנגשת מידע וסיוע במציאת משרה ראשונה. ב-1-3 באוגוסט הם יערכו במרכז הסייבר ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב כנס כניסה לעולם הסייבר, שמיועד לסטודנטיות ונשים שמתעניינות בקריירה בסייבר. בין היתר, הוא יכלול ראיונות דמה, בהם המשתתפות יוכלו לקבל משוב מ-HR על קורות החיים שלהן, הרצאות עם מומחיות סייבר וסדנאות מעשיות – התנסות בהגנה, התקפה, מודיעין ואפילו אנגלית טכנית. עד כה כבר נרשמו כ-800 נשים לאירוע החינמי, והמארגנים צופים שיגיעו גם ל-1,000.
גדי עברון הוא אחד ממקימי הארגון בשיתוף פעולה עם דפנה ינין, ארגון Leading Cyber Ladies ומאה מתנדבות ומתנדבים, ובתפקידו הוא סמנכ"ל אבטחת מידע וסייבר (CISO) ב-Team 8. הוא מספר ל-mako שנחשף אל הפערים בין גברים לנשים בתחום, לאחר שחברה שלו הראתה לו פוסטים בקבוצות בפייסבוק. "סטודנטית כתבה שיש לה ממוצע 79, ולכן לא בחיים היא לא תעבוד בתעשייה והיא עוזבת את הלימודים. הייתי בשוק. אנשים בתארים כאלה לפעמים שמחים ב-60. ראיתי שיש אנשים שחושבים שאם אין 85 ממוצע לא יתקבלו לתעשייה. מצאתי הרבה מידע מטעה טוטאלי כלפי רוב הדברים, מידע שחסר - איזה סוג מסלולים יש, אילו משרות, איך מתכוננים, איך לומדים", הוא מספר.
עברון מספר כי החליטו להתמקד בהנגשת עולם הסייבר לנשים, וכך "האקריות" החלה את דרכה באפריל 2022. האירוע הגדול הראשון שלהם התקיים באוניברסיטת תל אביב באוגוסט הקודם, בהשתתפות כ-300 נשים, במתכונת דומה לכנס שייערך השנה. הכנס בן היומיים כלל הרצאות של נשים בכירות בתעשייה שסיפרו איך הגיעו לתפקידן, סדנאות של שולחנות להתנסות, עמדת פריצת מנעולים, ראיונות דמה וכדומה. לדבריו, "הרבה מאוד נשים כבר מצאו עבודה מאז, עשרות נשים נכנסו לסייבר בזכותנו".
האירוע הקרוב מיועד לדבריו לנשים בתחילת הקריירה שלהן, לפני העבודה הראשונה שלהן בתחום. "מבחינתנו אין הגבלה, מכוונים גם לנשים בנות 50 וגם 30. באירוע הקודם הרוב היו סטודנטיות במדעי המחשב, אבל הגיעה לאירוע גם רקדנית לדוגמה והיא מצאה עבודה דרך אנשים שהכירה באירוע", אומר עברון.
יש איזה טעויות שאנשים עושים בראיונות עבודה?
"אין טעות, אבל יש קונספציות שהן לעיתים שגויות. לדוגמה, אסור לי להגיד שאני לא יודעת בראיון עבודה. עוד משהו: אני לא רוצה שיעזרו לי, להגיע רק בזכות עצמי, אבל דווקא לתת המלצה שתעיד עלייך שאת לא פסיכופתית, זה משהו שיכול לעזור. צריך לזכור שראיונות עבודה זה הדרך שלך להתקדם. מראיון לראיון את לומדת כל פעם עוד, עד שאת מגיעה לשלב שאת יודעת מספיק ומתקבלת לעבודה.
"סוגיה נוספת היא איך לכתוב קורות חיים נכון. אלו דברים שנראים בסיסיים, אבל לא לכולנו יש את מי שיעזור לנו, לא כולם יצאו מ-8200. אנחנו נעזור בנושא של איך ניגשים לחפש עבודה, איך כותבים קורות חיים כמו שצריך, אילו תפקידים יש בסייבר וניתן אפשרות מעשית להתנסות בהם. זה אירוע ברמה בינלאומית שלא ראיתי הרבה כמוהו, אם בכלל".
הודיה ניר, בת 29 מתל אביב, עובדת בחברת Cato Networks כ-SRE, ראשי תיבות של Site reliability engineering. היא התחילה לדבריה ב"תפקיד די בסיסי" בצבא בתור מנהלת רשת. "היה לי צמא גדול ללמוד את התחום ולהשתפר עד כמה שאני יכולה. טיפסתי את דרכי להיות system admin אחרי הצבא, עד שהגעתי לתפקיד שלי היום כ-SRE (דבאופס)", היא מספרת.
אל העולם הטכנולוגי נחשפה לראשונה בתיכון, כאשר השתתפה בפרויקט שנקרא ״פרויקט הדרים״ שקידם נשים בטכנולוגיה של הצבא. "שם התאהבתי. אני מאמינה שאותו פרויקט הכניס המון נשים לעולם ההייטק", אומרת ניר.
ניר מספרת כי הצטרפה ל"האקריות" לפני הכנס בשנה שעברה: "סייעתי בכל מה שנדרש, החל מהעברת ראיונות דמה מקצועיים ועד תליית פוסטרים בין הכיתות. הצטרפתי כי מבחינתי לתת שוויון הזדמנויות לנשים זה ערך עליון. לראות את כל הנשים שמגיעות עם רצון ענק ללמוד ולהיכנס לתחום, ולדעת שעזרנו להן זאת ההרגשה הכי טובה שיש. השנה אני כבר מהמארגנות המרכזיות, אחראית על ההרשמה, השיבוצים ומעבירה סדנה בעצמי. יש היענות מדהימה, תוך שבועיים יש לנו בערך כ-800 נרשמות. זה ממש מרגש", היא אומרת.
איך את כאישה את מרגישה בתחום הסייבר? האם הרגשת פעם התייחסות שונה מגברים בגלל שאת אישה?
"תחום הסייבר הוא תחרותי וקשה, אבל הוא גם מאוד מתגמל. אני נהנית מהאתגרים וגאה בעבודה שאני עושה. אומנם עדין יש סטיגמות לגבי נשים, אבל אני חושבת שהן הולכות ופוחתות, ומאמינה שזה רק עניין של זמן עד שנשים יהיו מיוצגות באופן שווה בתחום זה.
"כשרק נכנסתי לתחום ישירות אחרי הצבא, וגם בשנים שאחרי הרגשתי שיש איזשהו יחס שונה לנשים, והיום המצב הרבה יותר טוב. בעבר הרגשתי שיש דברים שלא אומרים לידי כי אני אישה, שאולי יש ציפייה שאני אהיה פחות טובה או איזושהי ציפייה כללית שבתור אישה אני אהיה מסודרת, ואדע לסכם פגישות, גם אם זה לא בהגדרה התפקיד שלי.
"היום אני מרגישה שהיחס לנשים הוא אחרת לגמרי וכל כך מודה על זה. גם משיחות עם נשים אחרות בתחום וגם בחברה שאני עובדת בה Cato Networks, אפשר לראות נשים בעמדות מפתח כחלק מראיית הכישורים המקצועיים שהן מביאות לתפקיד, והחברה מעודדת כל הזמן נשים להצטרף לדרג המוביל. זה נותן השראה ומקום לשאוף אליו".
איך את מאמינה שאפשר לעודד נשים להיכנס לתחום?
"קודם כל לקדם את הרעיון הכללי שזה אפשרי בכל גיל ובכל מצב. אני אישית נחשפתי לעולם בתיכון באמצעות פעילויות העשרה, אבל אני מאמינה שאפשר להיכנס לתחום בכל גיל. כנסים כמו האקריות, פרסומים והרצאות של נשים שעשו זאת יכולים מאוד לתרום לרעיון הכללי, שאכן אפשר להיכנס לתחום בתור אישה, להראות שהשד לא נוראי ושלגמרי אפשרי לעשות את זה.
"המפתח הוא להתמיד וללמוד כל הזמן בשביל להתקדם לתפקיד המפתח הבא. עולם הסייבר תמיד מצטייר כמשהו מסתורי או סודי שרק כמה אנשים ספציפיים יודעים ומתמחים בהם. אני ממש מאמינה בכנסים כמו האקריות ובטוחה שהם יכולים לשנות תודעה לגבי עולם הסייבר להמון נשים".
"היו ישיבות צוות עם בדיחות שוביניסטיות, שאפשר רק לצחוק או לבכות"
מיי ברוקס קמפלר היא מומחית סייבר ואבטחת מידע ומייסדת הקבוצה "בטוחים אונליין" בפייסבוק. כשהיא נשאלת למה בעצם עדיין יש מיעוט נשים בסייבר, היא מציינת מספר סיבות: "קודם כל נשים בארץ ובעוד מקומות בעולם מוכוונות מגיל צעיר למקצועות יותר הומניים. גם בפקולטה להנדסה יש מיעוט נשים בארץ. אישית אני חושבת שזה הרבה יותר קשור להסללה מאשר באמת לנטיית לב, ולראייה אפשר לראות את איחוד האמירויות. באופן מפתיע, יש בה הסללה הפוכה ויש רוב משמעותי לנשים במקצועות הטכנולוגיים. גם פה זו הסללה - הגברים הולכים ללמוד עסקים והנשים טכנולוגיה.
"תסמונת המתחזה זו עוד בעיה. אמנם גם גברים סובלים מהתסמונת, אבל נשים יותר. לדוגמה מודעת דרושים - אישה לא תגיש מועמדות אם היא לא עונה על כל הדרישות. גבר יגיש גם אם הוא עונה על חלק קטן. זה אגב גם מתאים לפער שרואים בין נשים וגברים בתעשייה ברמת החינוך. יש יותר נשים עם תארים והסמכות מגברים. ממה שחקרו, זה כנראה בא לתת לאישה 'גושפנקא' חיצונית שהיא יודעת.
"בנימה אישית, אני יכולה להגיד שכשעברתי את בחינת ההסמכה של ה-CISSP (תעודת הסמכה פרטית באבטחת מידע הניתנת על ידי ארגון ISC) והתחלתי ללמד, זה ממש שינה את הגישה והביטחון שלי בתחום. כאילו הייתה לי 'הוכחה' שאני באמת יודעת. ובינינו, הבחינה לא חידשה לי הרבה.
"מעבר לזה - זה לא פשוט תמיד להיות האישה היחידה בחדר. זה לא נעים לעמוד מאחורי הקלעים לפני הרצאה שלך ושניגשים אליך ומתלוננים שנגמרו הבורקסים - כי אם יש אישה מאחורי הקלעים, היא בטח מההפקה. לאורך השנים נתקלתי באינספור מקרים של מיזוגניה, שוביניזם, וכמובן גם הטרדות, יותר או פחות בולטות. זה דורש עור של פיל ואהבה אמיתית למקצוע".
ברוקס קמפלר מפרטת גם דוגמאות ספציפיות: "היו פגישות רבות שהגעתי אליהן עם עובד שלי, זוטר ממני, ופנו אליו, ואם אני דיברתי' אז ניסו להשתיק. היו גם ישיבות צוות עם בדיחות שוביניסטיות, שאפשר רק לצחוק או לבכות. מבדיחות על נשים וחניה (ואז הייתי מאתגרת אותם להיכנס איתי לתחרות חניות), דרך נשים וטכנולוגיה וברור שנשים וסקס. המון בדיחות על זה. בכלל המון שיח מחפיץ, שכשאת האישה היחידה בחדר, את או קורבן של השיח או חלק מהשיח. לצערי המון גברים אפילו לא מבינים שזה מה שהם עושים".
"אם לא הייתי כל כך אוהבת את התחום, אין מצב שהייתי שורדת. בעיקר בשנים הראשונות", מודה ברוקס קמפלר. "היום זה קל. גם אני מאוד מוכרת בתעשייה, וגם אני במקום אחר, יותר בשל, יותר שלם. בתחילת הדרך אני הייתי בקטע של 'דווקא'. דווקא אני אוכיח שאני כן שווה, שאני כן יודעת, שאני כן יכולה.
"אבל גם אני נפלתי במלכודות האלו. לפני הילדים הייתי בתפקיד טכנולוגי שממש אהבתי, אבל כשהגדולה שלי נולדה, החלטתי שאין לי מה לעשות בזה, והיות ולהתקדם בפריסייל יכלול נסיעות לחו"ל ועבודה מסביב לשעון, עברתי לייעוץ. בדיעבד זה עשה לי המון טוב, אבל זו לא החלטה שקיבלתי ממקום של עוצמה, אלא ממקום של חולשה".
להרשמה לכנס האקריות לחצו כאן.