ישנו קיפאון במספר המועסקים בחברות ההייטק, כך עולה מדוח חדש על מצב ההייטק שמוציאה היום הרשות לחדשנות. מאז 2012 ועד 2022 ההייטק הכפיל את גודלו במונחי מועסקים והגיע לכ-400 אלף איש. כלומר, המגמה ארוכת הטווח הייתה של צמיחה בתעסוקה בהייטק. אולם, מאז 2022 כמעט שלא חל שינוי במספר המועסקים בענף. גם מי שמועסק בהייטק בשנתיים האחרונות, מועסק בעיקר במקצועות של פיתוח וטכנולוגיה, ופחות במקצועות שמסביבם כמו גיוס, ניהול מוצר, מכירות ועוד. מה שמראה שחברות ההייטק ממשיכות להשקיע בעובדים, אך בעיקר בעובדים הטכנולוגיה.
במחצית הראשונה של 2024 שיעור המועסקים בתפקידי מו"פ הגיע לראשונה ליותר ממחצית מהמועסקים בענף. כלומר, ההייטק הולך ומתרכז בתפקידי פיתוח, בעוד יתר התפקידים - שלחלקם יש חסמי כניסה נמוכים יותר משום שאינם דורשים הכשרה טכנולוגית - הולכים ומתמעטים.
הקיפאון במספר המועסקים בהייטק בשנתיים וחצי האחרונות גרם לכך שנבלמה גם הצמיחה בחלק היחסי של ההייטק בתעסוקה הישראלית, שנשאר כמעט קבוע ברמה של כ-11% מאז המחצית השנייה של 2021. זאת לאחר תקופה של עשור, בה חלקם היחסי של המועסקים בהייטק עלה מרמה של פחות מ-8% ועד ליותר מ-11%.
כשעורכים השוואה בין המצב לישראל לזה באירופה ובארה"ב, מגלים כי ב-2023 (השנה האחרונה לגביה ישנם נתונים זמינים בהשוואה בינלאומית) נרשמו באיחוד האירופי ניצני התאוששות ויציאה מהמשבר וגידול בתעסוקה בהייטק של 5%. כלומר, במדינות האיחוד ענף ההייטק הגדיל את המרכזיות שלו בכלכלות. בארה"ב התעסוקה בענף ההייטק גדלה ב-2023 ב-2.8% - שיעור דומה לישראל (2.6%). עם פרסום נתוני 2024 במאגרי המידע הבין-לאומיים ניתן יהיה לבדוק את השפעות המלחמה על התעסוקה בענף ההייטק בישראל בהשוואה גלובלית.
עוד מגלה הדוח כי בעוד הצמיחה בתעסוקה בהייטק נבלמה מאז 2022, השכר בתחום המשיך לעלות, ובפרט גם בתקופת המלחמה. ברבעון השני של 2024, השכר הממוצע בהייטק עמד על כ-31.5 אלף שקלים. זאת בשעה שהשכר הממוצע במשק עמד על כ-11.3 אלף שקלים. מאז תחילת המלחמה, השכר בהייטק עלה בממוצע בכ-5.5% בעוד שהשכר ביתר המשק עלה בכ-2% בלבד. כך, הפער בין השכר בהייטק וביתר המשק ממשיך לעלות וברבעון האחרון היחס ביניהם עמד על פי 2.8.
סימן מעודד נוסף לשוק ההייטק הישראלי הוא מצב ההשקעות. לצד הדריכה במקום בתחום התעסוקה, ההייטק הישראלי שמר על יציבות בגיוסי הון, כאשר בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 גויסו קרוב ל-9 מיליארד דולר על ידי חברות טכנולוגיה ישראליות. סכום זה מציב את מרכז ההייטק הישראלי במקום השלישי בעולם בגיוסי הון, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק, ומעל מרכזים טכנולוגיים אחרים כגון לונדון ופריז.
למרות שסך ההשקעות בחברות טכנולוגיה בישראל דומה לתקופות קודמות, ניתן לזהות שינוי בתמהיל ההשקעות מבחינת שלבי הבגרות של החברות בהן הושקע ההון: קרוב ל-60% מסך ההון שגייסו חברות טכנולוגיה ישראליות מאז ה-7.10, שהם כ-5 מיליארד דולר, היו בסבבי גיוס שגודלם עולה על 50 מיליון דולר - כלומר בחברות בוגרות. מכאן שתמהיל ההשקעות בתקופה זו נוטה להשקעה בחברות בוגרות ומבוססות. נתון זה מעלה שאלה גדולה על עתיד ההייטק הישראלי, שזקוק להשקעות סיד והשקעות של חברות צעירות בשביל לפתח את חברות הדור הבא של התעשייה.
מדידה של קרנות הון הסיכון הפעילות בישראל (קרנות שביצעו לפחות השקעה אחת בישראל בתקופה מאז ה-7.10), מעלה שלא חלה ירידה משמעותית במספרן. גם בתקופה זו, למרות העלייה בסיכון במדינת ישראל, מספר קרנות הון הסיכון הזרות הפעילות נשמר בהיקף דומה לזה שנרשם בחמש השנים האחרונות. גם בתקופה זו, יותר קרנות הון סיכון זרות היו נוכחות בפעילותן בישראל מאשר קרנות ישראליות.