מי מאיתנו הישראלים לא מכיר את זה - נסיעה לחו"ל של משפחה בת 5 נפשות, כולם רוצים להישאר מחוברים, לגלוש ולקבל שיחות גם בחו"ל. פתרונות מוזלים כמו רכישת סים מקומי הם טובים אבל הרבה פעמים מסובכים או לא אפשריים, והברירה היחידה היא לרכוש חבילת נדידה (רואמינג) לכל בני המשפחה ממפעיל הסלולר בארץ. זה השלב שבו פוגשים צד שפחות מוכר לנו מחברת הסלולר שלנו, וכנראה שגם פחות מוכר למשרד התקשורת הישראלי.
נושא הרואמינג בארץ אינו מפוקח כלל. בעבר חשפנו את נתוני הרווחיות הגבוהה של חברת פרטנר משירותי הרואמינג שהגיעו לידנו, שב-2016 עמדו על הכנסות משירותי נדידה בהיקף של כ- 250 מיליון שקל, בעוד שהוצאותיה למפעילים אחרים בגין אותם שירותי נדידה עמדו על כ-30 מיליון שקל בלבד - רווח של כמעט 90%. התמונה אצל המפעילים האחרים, מסתבר, די דומה.
בעוד שמסלולי הסלולר בישראל זולים מאוד, בכל קנה מידה, בעיקר בגלל פתיחת השוק לתחרות וביטול חסמי המעבר, הרי שתחום הגלישה בחו"ל מוגן בישראל למעשה כמעט לגמרי מהשפעות אותה תחרות. מעטים האנשים שיבקשו להחליף ספק סלולר בגלל נסיעה שנתית לחו"ל, ואת זה בדיוק מנצלות החברות בישראל. מחקר חדש של רגולטור התקשורת האלקטרונית של האיחוד האירופי מגלה בדיוק עד כמה.
המחירים המופקעים והרווחיות הגבוהה מאוד של מפעילי הסלולר בישראל
כעת מפרסם ה-BEREC, רגולטור התקשורת האלקטרונית של האיחוד האירופי, מחקר המאפשר הצצה ייחודית לעולם הרואמינג ואל המחירים המופקעים והרווחיות הגבוהה מאוד של מפעילי הסלולר בישראל.
המחקר מבוסס על נתונים שהתקבלו מכל המפעילים הסלולריים באירופה (כ-145 מפעילים), ומציג בין היתר את מחירי הרואמינג הסיטונאיים, אותם מחירים שמשלם מפעיל אחד עבור שירותי רואמינג שקיבל ממפעיל אחר, כשאחד ממנוייו עשה שימוש ברשתו של אותו מפעיל. ע"פ המחקר עלותה הממוצעת של דקת שיחה בנדידה בקרב כל המפעילים שנבחנו הוא 2 יורו סנט בלבד, עלותו של SMS היא 0.35 יורו סנט, ועלותה של גלישה בנפח ג'יגה אחד היא 1.5 יורו (המחירים לפני מע"מ).
מה המצב בישראל? חבילת הרואמינג הזולה ביותר בארץ נמכרת ברשת פלאפון ועומדת על 199 שקל. החבילה מציעה 5 ג'יגה גלישה, 100 דקות שיחה, ו-100 סמסים. ע"פ נתוני ה-BEREC עלותה של החבילה הזו לפלאפון היא כ-10 יורו (כ-40 שקל) לכל היותר, וזאת בהנחה שהחבילה מנוצלת במלואה - גם לגלישה גם לשיחה וגם לסמסים (הנחה מאד מחמירה). כלומר החבילה מתומחרת בכפי 5 מעלותה לפלאפון.
בסלקום החבילה הזולה ביותר מציעה גלישה בלבד, בנפח של 2 ג'יגה ובמחיר של 149 שקל. לפי המחקר האירופי, עלותה של החבילה הזו לסלקום היא כ-12 שקל, דהיינו, בהנחה שהחבילה מנוצלת במלואה היא נמכרת במחיר של פי 10 מעלותה.
בפרטנר החבילה הזולה ביותר מציעה 2 ג'יגה גלישה, או 200 דקות או 200 הודעות במחיר של 179 שקל. עלותה של החבילה הזו עבור פרטנר היא 12 שקל במקרה היקר, ופחות משלושה שקלים במקרה שהחבילה נוצלה רק לסמסים - דהיינו נמכרת בלפחות פי 13 מעלותה לחברה (נתונים התומכים ברווחיות העצומה של שירותי הרואמינג בפרטנר אותם חשפנו בעבר).
בינתיים משרד התקשורת לא מטפל בבעיה, אבל עוד יש לכך תקווה
המחדל הוא בעיקר של משרד התקשורת שנמנע מטיפול בנושא למרות אינספור תלונות צרכניות ולמרות שהוא מודע לפער האדיר ולמחירים הגבוהים שהציבור משלם תחת עינו הפקוחה. רגולטורים אחרים בעולם לא התעלמו מהעניין וכיום במרבית ממדינות העולם הנושא מוסדר ומפוקח.
כך למשל, רגולטור התקשורת באיחוד האירופי הכריז ב-2017 על מדיניות "Roam like home" המאפשרת ללקוח לנדוד ב-47 מדינות במסגרת החבילה המקומית שלו ללא כל עלות נוספת.
בניגוד לרגולטורים ברחבי העולם, תחום הרואמינג בישראל זכה להתעלמות. כשפנינו למשרד התקשורת לפני כשנתיים נמסר לנו כי "מחירי שירותי הסלולר במדינת ישראל הם מהאטרקטיביים בעולם, וזאת בזכות פעולות רבות שביצע משרד התקשורת בשנים האחרונות בתחום. לצד זאת, המשרד פועל לשימור תחרות יציבה בתחום הסלולר, מדיניות המשרד מתעדכנת מעת לעת לאחר ניתוח מכלול שיקולים כלכליים והאינטרס הציבורי". מבחינת המשרד, כנראה שלא הגיעה עדיין העת לטפל בנושא, לפחות לא ב-20 השנים האחרונות, ויש לתהות מתי תהיה העת הנכונה מבחינתו.
בתקופה האחרונה, עם כניסתם של שר התקשורת יועז הנדל, ולירן אבישר בן חורין מנכ"לית משרדו לתפקידם, אנו רואים תחילתו של שינוי מבורך, תוך טיפול ממוקד ברוב בעיות השורש של הענף. כעת נותר לראות אם גם סוגיית הרואמינג בישראל תוסדר, כך שאם סיומו של משבר הקורונה יוכלו אזרחי ישראל לנסוע לחו"ל עם המכשיר הסלולרי שלהם מבלי לקרוע את הכיס.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "הסכמי רואמינג (נדידה) כרוכים בגיבוש הסדרים מול האיחוד הארופי. המשרד ממשיך בפעילותו לקדם מהלכים מול האיחוד, וזאת בין היתר באמצעות הסכם אזורי של מדינות EMERG ובמקביל, פועל גם בילטרלית מול מדינות שונות נוספות על מנת להוביל להפחתה משמעותית בתעריפים. בהקשר לדוח המדובר, יש לזכור שמדובר בתעריפים פנים איחוד אירופאים תחת רגולציית RLAH ועל כן הנתונים אינם ברי השוואה".