בסוף השבוע האחרון עלה לאקרנים בישראל הסרט השישי (כן, באמת!) בסדרת שליחות קטלנית, המציגה חזון קודר למדי לעתידה של האנושות הנטוע כמובן בשימוש קלוקל בטכנולוגיה. העלילה הדיסטופית שלה היא מקרה קלאסי של "הגולם הקם על יוצרו" - מרד המחשבים בבני האדם, המאמץ פנים מרושעות ומפחידות במיוחד.

בהתחשב בכך שהסרט הראשון בסדרה יצא לפני לא פחות מ-35 שנים, מעניין לראות כיצד המותג מצליח לשמור על רלוונטיות. אולי מפני שהפחדים עליהם הוא נשען רק התגברו מאז. "סקיינט", רשת המחשבים שהפכה אינטליגנטית, היא מבחינות רבות האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותה היום (וכפי שלא ניתן היה אפילו לדמיין אותה בראשית שנות ה-80). העתיד של "שליחות קטלנית" למעשה כבר התרחש. טוב, חוץ מהקטע הזה של רובוטים שמנסים להרוג את כולנו.

שביב של ריאליזם יכול להספיק, אם כן, כדי לרתק את הקהל, אך האם כמה מהסדרות הפופולריות של ימינו אכן מציגות עתיד אפשרי וריאלי, או מעוררות פאניקה חסרת בסיס? החלטנו לבדוק אותן אחת אחת במבחן פשוט למדי: כמה זה אמיתי? מה הסיכוי שמשהו ממה שרואים על המסך יקרה באמת בעתיד הקרוב?

שליחות קטלנית

אז כפי שכבר אמרנו, רשת המחשבים "סקיינט", שעמדה במוקד העלילה של שני הסרטים הראשונים בסדרה, היא פחות-או-יותר האינטרנט. מושגים כמו "בינה מלאכותית" נזרקים היום מצד חברות הייטק על ימין ועל שמאל, ומחשבים אכן מסוגלים לעשות היום הרבה דברים, שלפני עשור לא היינו מאמינים שמכונה תהיה מסוגלת להם: לזהות פנים ומקומות, להרכיב ולהבין משפטים, אפילו לצייר.

האם חיבור של כל היכולות הללו לכדי "מכונה חושבת" אחת יוביל כך סתם, באופן ספונטני, לתולדה של אינטליגנציה בעלת תודעה עצמית ויצר הישרדות? ובכן - לא. זה לא עובד כך. בני אדם אינם פשוט סך יכולותיהם הקוגניטיביות, וגם עם פריצות הדרך האדירות בתחום האינטליגנציה המלאכותית, גם מחשבי על מתקשים בביצוע מטלות מסוימות שאותן מבצע בקלות ילד בן שלוש.

אבל גם אם לוח הזמנים של "שליחות קטלנית" להיווצרותה של אינטליגנציה מלאכותית "אמיתית" לא מאוד ריאלי, זה לא אומר שזה לא יקרה אף פעם - ובהחלט לא אומר שמוקדם מידי להתכונן. כמה מהקולות הבולטים של תעשיית הטכנולוגיה, בהם אילון מאסק, כבר קוראים למחקר מעמיק יותר בשאלות הללו, אם כי הפתרון שאותו חלקם מציעים איננו דווקא להאט את קצב הפיתוח, אלא להתמקד בחיבור טוב יותר בין האדם ובין המכונה, כדי שביום מן הימים נוכל להפיק את המיטב זה מזה במקום להילחם.

הסיכוי שזה יקרה: 5%

מר רובוט

בעתיד של סדרת הטלוויזיה "מר רובוט", שעונתה האחרונה משודרת בימים אלו ממש, "המדינה" הפכה לגוף בירוקרטי חסר רלוונטיות, נטול סמכות של ממש בכל אספקט מהותי של חיי התושבים. את מקומה תפסו באופן מלא תאגידים בין-לאומיים ששולטים במערכת הכלכלית מקצה לקצה, ומכתיבים לכולם מה לעשות, מתי ואיפה. האינטרס שלהם - הן העסקי והן האישי - הוא השולט בעולם.

אז האם זה עומד לקרות? ובכן, לא מעט אנשים סבורים שלמעשה זה כבר קרה מזמן. חברות הענק של תעשיית הטכנולוגיה, כדוגמת פייסבוק, גוגל ואמאזון, כבר הוכיחו לא פעם ולא פעמיים שהן פשוט מצפצפות לחלוטין על החוק והמוסר, ועושות ככל העולה על דעתן בכדי למקסם את רווחיהן. ככל שתחומי השפעתן הולכים ומתרחבים - נזכיר שגוגל הייתה רוצה שתעשו דרכה את כל הקניות שלכם ופייסבוק מתכננת להשיק בקרוב מטבע משלה - כך הן הולכות והופכות לחברות בלתי מנוצחות, שפוליטיקאים ומדינות מתרפסים לעומתן.

אלא ש"מר רובוט" מייצגת תרחיש פאסימי (אך לחלוטין ריאלי), שבו ברגעים שבהם עדיין היה ניתן לעצור את המהפכה, כלומר ממש עכשיו, הציבור ונציגיו פשוט ישבו ולא עשו דבר. לגמרי לא בטוח שזה מה שאכן יקרה. באירופה ואפילו בארה"ב, פטיש הרגולציה הולך ומתקרב לענקיות הטכנולוגיה, והפוליטיקאים הופכים משנה לשנה ביקורתיים יותר, לא סומכים על פייסבוק ועל גוגל ודורשים מבכיריהן תשובות. מהפך פוליטי בארה"ב יביא עימו כמעט בוודאות גם מהפך חוקתי שעשוי, בנסיבות מסוימות, לרסק חלק מענקיות הטכנולוגיה. העתיד הדיסטופי הזה עלול להתרחש, אך יש גם סיכוי לא רע שנצליח למנוע אותו.

הסיכוי שזה יקרה: 50%

סיליקון ואלי

הקומדיה של HBO על תעשיית הטכנולוגיה, שהגיעה אף היא לעונתה האחרונה, נשענת על תחקיר מעמיק למדי ואין ספור שיחות רקע עם עובדים מהעבר וההווה. אין פלא אם כן שמייד עם הפרק הראשון, משהו באווירה, בשפה, באופי של הסדרה הזו נראה מאוד מוכר הן לסטארטאפיסטים מתחילים והן לעובדים וותיקים בחברות הגדולות. זה מעט מוקצן, זה מעט מוגזם, אבל אין ספק - זהו שיקוף מדויק למדי של תעשיית ההייטק, אולי המדויק ביותר שהיה בטלוויזיה עד כה.

לכן גם לא תופתעו אם נקבע שסיפור המסגרת, זה שמוליך את הסדרה החל מתחילתה ועד סופה, לא רק יקרה בודאות, אלא גם קרה וקורה עכשיו סביבנו. זהו סיפורם של יזמים צעירים, הנסחפים אחר חלום המשלב בין אידיאולוגיה נשגבת וכסף קל, ומסתיים לרוב בהתנפצות התקוות, ולעיתים נדירות בהצלחה תוך התפרקות מכל שמץ של שאיפה אידיאולוגית אמיתית. סיליקון ואלי הוא מקום הרבה פחות זוהר מכפי שהוא נראה, ורוב החברות המובילות אותו הן, מעבר לכל ההבטחות על שיפור העולם ותרומה לחיי כולנו, בעיקר מדפסות כסף עבור בעליהן.

הסיכוי שזה יקרה: 100%

בלאק מירור

הדיסטופיה בה' הידיעה של השנים האחרונות, בלאק מירור מתיימרת להציג תסריטי קיצון שונים בהם טכנולוגיות שאת ראשיתן אנו רואים היום, מובילות את האנושות לתהומות מחרידים. כמובן שכל פרק מתמקד בחזון דיסטופי שונה, אך אפשר בהחלט למתוח קו אחד המאפיין את הסדרה כולה - חוסר הבנה מוחלט של התחום אותו מתיימרת בלאק מירור לבקר.

בלאק מירור איננה דיסטופיה עתידנית ריאלית, אלא פרנויה מתמשכת מכל דבר טכנולוגי, עד רמת הקצנה מגוחכת שאין בה כל היגיון. אם כבר, הסדרה הזו עושה שירות הפוך עבור צופיה: במקום למקד את תשומת ליבם בתופעות שאכן עשויות להביא לתמורות מרעישות בחייהם, היא משטיחה מהפכות טכנולוגיות משמעותיות לרמה של קריקטורה נלעגת שלעולם לא תתרחש. מי שכבר מפחד מכל חידוש יוכל להמשיך ולפחד, ומי שלא עשוי להתלהב מתסריטי האימה האפקטיביים, ולשוב לחייו מבלי שיצליח לזהות כל קשר בין האפוקליפסה על המסך, ובין הטכנולוגיה שאמורה לגרום לה.

הסיכוי שזה יקרה: 0%

For All Mankind

סדרת המדע הבדיוני החדשה של אפל מתארת מציאות אלטרנטיבית שבה הצליחה רוסיה הסובייטית להקדים את ארה"ב, ולהנחית קוסמונאוט על הירח חודש אחד לפני ניל ארמסטרונג ואפולו 11. זו, מן הסתם, מכה קשה למורל האמריקני הלאומי, ובעוד שידור עונתה הראשונה של הסדרה טרם הסתיים כבר אפשר לראות לאן בערך הדברים הולכים - המלחמה הקרה בגרסת For All Mankind עומדת להיות ארוכה וקשה הרבה יותר מכפי שאנו זוכרים אותה, וייתכן בהחלט שעד סופה תצליח האנושות להגיע הרבה יותר רחוק מהירח, רק כדי שארה"ב תוכל להוכיח לרוסיה מי באמת שולט.

כמובן שאנחנו יודעים ששום דבר מזה לא קרה במציאות, אך האם רוסיה הסובייטית אכן הייתה קרובה להביס את האמריקנים במירוץ לירח? רוב הסימנים מראים שלא: הפער הטכנולוגי בין שתי המעצמות לא היה כזה שאפשר לסגור בתוך חודש, שנה, או אפילו עשור. טילי ה-N1, המקבילה הסובייטית לסאטורן V האמריקני שהביא את אפולו לירח, כשלו בניסויים זה אחר זה עד שהפרויקט כולו בוטל סופית בראשית שנות ה-70. אחד הניסויים הללו הסתיים בפיצוץ הנחשב עד היום כאחד הגדולים שנתרחשו על גבי כדור הארץ, ושלא נגרם על ידי פצצת אטום. קשה להיכשל יותר מזה.

ואילו בדרך נס היו מצליחים הקומוניסטים להתגבר על הכשלים הטכנולוגיים? ובכן, אפילו אז, כפי שכל מי שצפה בסדרה "צ'רנוביל" יוכל לספר, קשה לראות כיצד השיטה הקומוניסטית המעודדת חוסר יוזמה, התחמקות מאחריות, התבטלות והתרפסות מוחלטת בפני סמכות, הייתה מובילה בדרך כלשהי לסוף שונה מכפי שקרה בפועל - התפרקות זריזה ואלימה. נראה לא סביר שניצחון תעמולתי אחד, גדול ככל שיהיה, היה מציל את רוסיה הקומוניסטית מקריסתה.

הסיכוי שזה יקרה: 3%

Westworld

ווסטרוולד הוא לונה-פארק למיליונרים, המאפשר להם להגשים את הפנטזיות המופרעות ביותר שלהם בעולם בסגנון "המערב הפרוע", שבו מתגוררים רובוטים דמויי אדם. כמובן שככל שהסדרה מתקדמת נחשפים רבדים שונים ומורכבים יותר, אך בכדי לא להרוס למי שלא ראה ולשמור על הפשטות נתמקד ברמה זו - מה הסיכוי שבשנים הקרובות נזכה לראות רובוטים שלא ניתן כמעט להבדיל בינם ובין בני אדם, ומה הסיכוי שאלו יהפכו פתאום בעלי אישיות ותודעה עצמית?

ובכן, לשאלה השנייה כבר ענינו בפתיחת הכתבה עם "שליחות קטלנית", והדברים אינם שונים כאן. חיבור של הרבה מאוד יכולות בינה מלאכותית, מתקדמות ככל שיהיו, לאו דווקא ייצור מכונה בעלת אינטליגנציה וחשיבה אנושית. אנחנו עדיין רחוקים מאוד מאינטליגנציה מלאכותית בעלת יכולת לחשיבה עצמאית, דימיון ואישיות. זה לא אומר שזה לא יקרה לעולם - רק לא מאוד בקרוב.

ומה באשר לרובוטים שנראים בדיוק כמו בני אדם? למען האמת, קשה לקבוע איזה מבין שני הרעיונות הללו רחוק יותר. אתם הרי יודעים בדיוק איך נראים הרובוטים של ימינו. גם לאחר עשרות שנים של פיתוח טכנולוגי ופריצות דרך מדהימות, אלו עדיין מכונות גדולות ומסורבלות, הליכה על שתיים מהווה עבורן אתגר עצום, וללא חיבור קבוע לרשת החשמל הם לא יצליחו לזוז יותר מאשר כמה דקות. עולם פנטזיה ריאלי לחלוטין שיתרחש במתוך מציאות מדומה, נראה הרבה יותר ריאלי וקרוב מרובוטים שיגשימו פנטזיות בעולם האמיתי.

הסיכוי שזה יקרה: 15%