שרי ברונפלד, 31, מנהלת בקרן ההשקעות NFX
איך הגעת לתפקיד?
״המסלול שלי לא היה הכי סטנדרטי. התחלתי בפנימייה למחוננים בבויאר, לאחר מכן ביחידת המודיעין 9900 בצבא, לימודי רפואה שלא הגיעו לסיומם, תואר שני במדעי הרפואה ואז סטרטאפים בעולמות הביוטק. אחרי התנסות יזמית מאתגרת עם סטארטפ משלי בעולמות המדיקל וגיוס סיד ועובדים ראשונים, החלטתי שאני רוצה לעבור לצד השני של השולחן - לצד של המשקיעים. הרגשתי שעכשיו שאני מבינה את הקושי ביזמות אדע לזהות את היזמים שיעברו דרך קירות ויעשו הכל כדי להצליח. עבדתי קצת עם משקיעי צמיחה מנוסים בפמילי אופיס והבנתי מהר מאוד שאני צריכה להצטרף לקרן ולהיצמד למשקיע חזק כדי ללמוד איך להיות המשקיעה הכי טובה, והיה ברור לי שזה חייב להיות סיד. הכנתי רשימה של הקרנות המובילות בארץ ובראשה - NFX של גיגי לוי וייס. ברגע של בטחון מופרז ו"מה יש לי להפסיד" נזכרתי שפגשתי אותם באירוע התרמה לבית השנטי לפני שנים וכתבתי ווצאפ לאשתו של גיגי, דפי, שהוא חייב להכניס אותי לצוות שלו, למה אעשה עבודה מעולה ואיך אעבוד יותר קשה מכולם ושבבקשה יחזור אליי, ומשם הכל היסטוריה. לא וויתרתי וזה הצליח. נכנסתי לקרן המובילה בישראל דרך החלון״.
מה מאפיין את הדור שלך?
״יש משהו מקסים בכל דור צעיר שהוא חוסר הפחד. בחיים זה גם מסוכן. אנחנו לוקחים יותר סיכונים, אנחנו פחות מחושבים, אנחנו פועלים יותר לפי תחושת הבטן, אנחנו מאמינים בסיפורי סינדרלה. ומכוון שלא נכווינו מספיק פעמים (או בכלל) יש תחושה שהכל עוד אפשרי. בהון סיכון עם האיזון הנכון בהשוואה לשותף וותיק יותר- זו נקודת חוזק גדולה. אנחנו מאמינים לרעיונות המטורפים ביותר, באים עם ראש יותר פתוח, המחשבה שלנו לא מקובעת ושבלונית כמו שקורה אחרי כמה שנים טובות ב-vc שמשקיעים לפי דפוס של פרופיל יזמי, התנסויות הן לגיטימיות יותר ואנחנו ״נתאבד״ על סיכויים נמוכים יותר מהוותיקים. למה? כי במציאות שלנו, 1% להצלחה אדירה עם עבודה קשה- זה נחשב סיכוי טוב ומשימה אפשרית ואנחנו מוכנים להקדיש לזה את הזמן, כי אנחנו מונעים מהמחשבה שיש לנו הרבה ממנו. ואני אישית ממש לא מוכנה לשמוע לא. אם לא מהדלת אני אכנס אפילו מפתח האוורור״.
איך לדעתך הדור שלך מתייחס לסיכונים?
״אני מאמינה שכמו במקצועות אחרים, יש שחיקה. משקיעים וותיקים ילכו במסלול יותר בטוח, עם סיכון יותר נמוך. חברות שצומחות בקצב יציב עם שוק גדול. למשקיעים צעירים יש יותר אומץ ללכת על תחומים חדשים. הם אדפטיביים יותר ופתוחים לרעיונות חדשים. היום ב-2023, כשכל הצרכים הבסיסיים שלנו מטכנולוגיה פותחו כבר ו׳הומצא הכל׳ - הרעיונות המטורפים ביותר הם אלו שיצליחו בענק. היזמים על גבול השיגעו שהם גם צעירים שעוד לא נכשלו מספיק פעמים- הם אלו שיבנו את החברות שתשמעו עליהן. משקיעים צעירים יותר יסחפו אחרי אותם ׳משוגעים׳ ויאמינו בהם. זה ההבדל״.
מהם היתרונות בלהיות משקיע בגילך?
״אומץ, אמונה, חלומות גדולים, פתיחות ורצון להוכיח את עצמנו ומהר מצד אחד - וחוסר ניסיון מובהק מצד שני. זה בגדול אומר שבוודאי שאעשה טעויות אם אני לוקחת יותר סיכונים, אבל גם יש לי אפשרות לפגוע בענק. וכל מה שצריך זו פגיעה אחת של פי 1000 בקריירה כדי לבנות ברנד חזק. הדרך לעשות זאת זה אך ורק בקרן סיד. מעבר לזה שכיום זה המודל הכי כלכלי עם הסיכויים הכי גדולים להצלחה, אני מאמינה שלא כדאי למשקיעים צעירים ללכת לקרנות צמיחה. החשיבה שם מנטרלת את כל היתרונות שלנו - לומדים לנתח אקסלים, תחזיות, מספרים ונתונים. אין פה יצירתיות ופנטזיה כמו בסיד. אין פה עזרה ממשית בבניה ראשונית ואסטרטגיה. כדאי להשאיר את זה למשקיעים המנוסים. אני מתמודדת עם חוסר הניסיון שלי בדרך אחת - הדרך הארוכה והקשה של ללמוד. כל הזמן. גם משקיעים בני 70 מלמדים את עצמם על בסיס יום יומי את העבודה, כי השוק והטכנולוגיה משתנה כל הזמן בקצב מסחרר. אסור להישאר מאחור״.
כאישה צעירה, קרה שנהגו כלפייך בזלזול?
״האמת? מעט מאוד. משקיעים הם יצורים אינטליגנטים מידי כדי להראות את הזלזול שלהם, אם קיים. אבל ידעתי עמוק בפנים שרובם מסתכלים עליי אחרת. יש גם את העניין שאני אישה צעירה, לא רק צעירה, בתחום שעדיין שולטים בו גברים שמבוגרים ממני ב-2 עשורים. הבנתי מהר מאוד בתפקיד שכדאי לי למצוא את הקול שלי בחדר מלא גברים מבוגרים. כמשקיעה צעירה אני צריכה להגיע יותר מוכנה לפגישות, להביא זווית חשיבה מעניינת ולתת ערך. אחרת אני סתם תופסת שם מקום כי צריך אישה צעירה בצוות. אנחנו הצעירים צריכים לעבוד יותר קשה כדי להשלים את פער הניסיון ולשכנע את המנוסים לתת בנו וברעיונות המטורפים שלנו אמון. זה ממש לא פשוט. כי גם המשקיעים של הקרנות, שלנו, הם לרוב נחשו מה? לא אנשים צעירים בכלל״.
איליה שניידמן, 32, מנהל השקעות בקרן בלאמברג קפיטל
בלאמברג קפיטל משקיעה בחברות בשלבים מוקדמים, ומנהלת השקעות של למעלה מ-750 מיליון דולר. עד כה הקרן הייתה מעורבת ב-200 השקעות באמריקה, אירופה וישראל, בתחומי הסייבר, הפינטק, הרפואה הדיגיטלית, ובטכנולוגיות העוסקות בשרשרת אספקה ולוגיסטיקה, DevOps, ביג דאטה ו-AI, בבלוקצ'יין, ולמעשה כל חברה שיש לה פוטנציאל להיות חברה ציבורית טכנולוגית.
איך הגעת לתפקיד?
״לאחר שחרורי מצה"ל כסרן בשירות קבע במודיעין, הייתי העובד ראשון ב-DOJO LABS- שנמכרה ל-FORESCOUT, לאחר מכן הצטרפתי ל-FIRELAYERS בתור מנהל המחקר הראשי ומכרנו את החברה ל-PROOFPOINT ועל בסיסה קם מרכז הפעילות בארץ. הגעתי לבלמברג קפיטל כשהיה לי רעיון להקמת סטארט אפ עם שותף. הצגנו לבלמברג את הרעיון שלנו ומהרגע הראשון היה חיבור טוב עם הצוות. עם הזמן רעיון החברה שהיה לי לא התרומם כמו שרציתי, אך הקשר עם בלמברג הלך והתחזק. היום אני VP בבלמברג, מוביל השקעות בארץ ובארה"ב ויושב בבורדים של חברות הפורטפוליו. במסגרת תפקידי אני מאתר יזמים מבטיחים, מנסה להבין את הרעיון שעומד מאחורי המוצר שלהם, עוזר להם לאתר את נקודות החולשה והחוזקה שלהם לטובת שיפור המוצר. אנחנו מובילים סבבי גיוס, יודעים להביא איתנו שותפים אמריקנים משמעותיים ומסייעים להם בכל האספקטים".
אילו הבדלים אתה מוצא באופן שבו אתה ומשקיעים אחרים בגילך מסתכלים על השוק לעומת משקיעים וותיקים יותר?
"על עצמי אני יכול להעיד שאני מגיע עם נקודת ראייה אחרת. ניסיון העבר שלי בצבא, ההיכרויות שלי עם היזמים, היותי יזם בעצמי והאופי שלי עוזרים לי כשאני מסתכל על חברות חדשות. אני מסתכל תמיד על היזמים מנקודת מבט קצת אחרת ומנסה להבין מה מניע אותם. יחד עם זאת – אין להתעלם מהניסיון הרב של המשקיעים הוותיקים ואני לומד הרבה כל יום מניסיונם. יש הבדל מאד גדול בין חברה בשלבים הראשוניים, לבין השלבים היותר מאוחרים, ולראות את הניסיון של חברי הצוות המבוגרים שלקחו חברות מצ'ק ראשון עד צלצול ב-NASDAQ, נותן פרספקטיבה מאד מעניינת ורחבה. משקיעים שזה המשבר השלישי שלהם ויותר (אחרי המשברים של 2008 ו- 2000), יודעים לזהות נקודות תורפה בחברות או איך לבנות חברה מנצחת כאשר הכל נראה קודר, בצורה הרבה יותר מלומדת ממני ומשקיעים צעירים אחרים".
יש גם יתרונות בגילך הצעיר?
"אני טכנולוג ומחובר מאוד לכל עולם היזמים – מרביתם בני גילי וחברים שלי כך שיכול להגיע ל'דיל פלאו' איכותי וטוב בשלבים מוקדמים מאוד. היזמים סומכים עלי, אני מבין מאיפה הם באים, מדבר איתם בגובה העיניים ומבין את המצוקות שלהם, מנסה להיות רגיש וקשוב תמיד, כי המסע של היזמות הוא רכבת הרים רגשית. באותה נשימה, בגלל גילי הצעיר יש לי פחות סבלנות. אני רוצה שדברים יזוזו מהר יותר. יש לי כדורסל במשרד – לפעמים תוך כדי שיחות אני קולע לסל וזה עונה על הצורך הזה".
ליה קרומוול, 29, משקיעה בקרן ההון סיכון UpWest
UpWest מתמחה בהשקעות במגוון תחומים בסטרטאפים ישראלים בשלב ה-Seed וה-Pre- Seed. הקרן מנהלת מאה מיליון דולר ועד היום השקיעה בכמאה סטרטאפים ויזמים ישראליים. הקרן הייתה המשקיעה הראשונה בחברת הסייבר SentinelOne שחתומה על אחת ההנפקות המוצלחות של 2021, וכן המשקיעה הראשונה בחברות HoneyBook, Stampli ו- BeeHero ועוד רבות נוספות.
איך הגעת לתפקיד?
"גדלתי בניו יורק במשפחה אמריקנית-ישראלית ועברתי לגור בישראל בשנת 2017 כאשר הצטרפתי ל – UpWest כמנהלת השקעות במשרד בתל אביב. לפני כן צברתי ניסיון משמעותי בעולמות הפיננסים, בסטארטאפ רגולטורי ובמחקר אשראי בחברה מובילה בניו יורק. ידעתי שאני רוצה לעבור לישראל והיה לי חשוב למצוא את מקום העבודה שיאפשר לי להשתמש בניסיון שצברתי ולהמשיך להתפתח. הגעתי לראיון עם מנהל הקרן, גיל בן ארצי, ששכר אותי לאחר שיחת זום וטלפון, מה שהיה נחשב לתהליך גיוס נדיר מאוד לפני מגפת הקורונה. אבל הון סיכון דורש ממך לקחת סיכונים לגבי האנשים שאתה מאמין בהם".
מה מאפיין לדעתך את הדור שלך?
"אני מאמינה שהרקע והאישיות שלנו משפיעים בהחלט על נקודת המבט שלנו. מצד אחד, הגיל שלי עשוי להקל על תהליכי ההשקעה והתקשורת מול יזמים צעירים או מאפשר לי ללמוד על טכנולוגיות חדשות בצורה פתוחה יותר. אך הגיל הוא רק חלק אחד בפאזל. אני מאמינה שמאפיינים של גיל ומגדר יחד בהחלט משחקים תפקיד משמעותי באופן שבו אני רואה הזדמנויות השקעה. במסגרת התפקיד שלי, אני מבלה הרבה זמן בהערכת טכנולוגיות צרכניות - והעובדה שאני אישה בגילאי ה-30 מציבה אותי כקהל היעד הפוטנציאלי של המון סטרטאפים ישראליים שמכוונים בדיוק לפלח השוק הזה. כל חלק באישיותנו משפיעה על האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות ועל האופן שבו אנחנו חושבים, באופן דומה אני מאמינה שיש לי נקודת הסתכלות שונה על אסטרטגיית יציאת של חברות לשוק האמריקני, בתור אמריקאית שהתחנכה וגדלה בארה"ב. אני משתדלת לנצל לטובתי את מאפיינים אלה ולמנף אותם להצלחה של חברות הפורטפוליו שלנו".
רעות יהודה גולן, 35, משקיעה בקרן ההון סיכון Qumra Capital
Qumra Capital מנהלת 800 מיליון דולר ומשקיעה בחברות טכנולוגיות ישראליות בשלבי הצמיחה. זו הקרן הראשונה שקמה בישראל במטרה להשקיע בחברות בוגרות ישראליות פורצות דרך, בהן: Fiverr, Jfrog ו- Riskifiedשהונפקו בניו יורק וב- AppsFlyer, Simply IntSights, MinuteMeida ועוד רבות.
איך הגעת לתפקיד?
"חיי המקצועיים התחילו בעולמות החינוך, עשיתי שנת שירות, התחלתי ללמוד פסיכולוגיה וחינוך, ועבדתי כמרכזת בצופים, אבל תמיד הרגשתי שהצד הפיננסי 'מדגדג' לי, ויש לי חיבה אמיתית למודלים כלכלים ותוכניות עסקיות. סיימתי לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה וחשבונאות, כאשר במקביל עבדתי כיועצת פרלמנטרית של ח"כ לשעבר ד"ר עדי קול. בשנים האלו למדתי רבות על העולם הפוליטי, הכלכלי, החברתי ומה שבניהם. לאחר מכן הצטרפתי כיועצת כלכלית ל-PwC, שם למדתי לבצע הערכות שווי ולבנות תוכניות עסקיות. עבדתי עם חברות מבוססות וסטרטאפים מגניבים, ובמקביל סיימתי את לימודי התואר שני במנהל עסקים. לקומרה הגעתי כאנליסטית, כזו שיודעת לבחון, לנתח ולאתגר תוכניות עסקיות".
מה מאפיין משקיעים בגילך?
"אני לא רואה את עצמי ואת הדרך שבה אני פועלת כמייצגת דור או משמשת כאנטיתזה לדור משקיעים אחר - אבל אני כן יודעת לומר שאני מסתכלת ליזמים שאני פוגשת בגובה עיניים, וקודם כל לומדת מהם ומהדרך שעשו, לומדת איך מגדירים חזון ואבני דרך ליישומו, איך בונים צוות מנצח בו השלם גדול מסך חלקיו, ואיך מוציאים לפועל את כל החלומות".
מהי הגישה של הדור שלך לסיכונים?
"אני חושבת שיש לדור שלי סטיגמה של לוקחי סיכונים אבל אני עצמי שמרנית למדי. אני אזהיר מפני הסיכונים בכל עסקה כי זה התפקיד שלנו כמשקיעים, להיכנס לחברה בעיניים פקוחות, מוכנים להתמודד עם כל אתגר בדרך באופן שקול והגיוני. אני לומדת המון מהשותפים והקולגות בקרן, כי הידע והניסיון שנצבר בין כולנו הוא עצום, והוא זה שמאפשר לנו לעשות עבודה טובה יותר".
מהם היתרונות והחסרונות בלהיות משקיע צעיר?
"היתרונות והחסרונות נובעים ממקום זהה - הסקרנות הרבה והרצון העז ללמוד ולהתפתח. נכון, לא הייתי בעולם ההשקעות במשברים ב- 2000 או ב-2008, אבל אני סקרנית להבין מה היה שם, ללמוד מהעבר איך חברות טובות צלחו את המשבר. אני נפגשת עם המון יזמים, מתעניינת בטרנדים חדשים נוסעת לכנסים ומשתתפת באינספור הרצאות".
ספרי על ההיכרות עם יזמים
"אני פוגשת המון יזמות ויזמים צעירים, ברור שאת חלקם אכיר מהאוניברסיטה או מהחיים המקצועיים אבל הסיפורים הכי מצחיקים מגיעים דווקא מאלו שהכרתי בצופים. הייתי חניכה ומדריכה בשבט 'הנשיא', וכל פעם שאני פוגשת יזמים ומשקיעים שיצאו מהתנועה, מדהים אותי לראות את סט הכלים המטורף שתנועות נוער, ושנת שירות בפרט נתנו לנו להמשך החיים״.
תות שני, 35, שותפה מייסדת, שרונה פרטנרס
איך הגעת לתפקיד?
״כמו שהגעתי לכל תפקיד קודם בחיי - בניתי אותו. אני מאמינה גדולה ביזמות וביכולת שלנו ליצור את המציאות אותה אנחנו חולמים. חזרתי לארץ בשנת 2017, לאחר 5 שנים של פרויקטים לפיתוח יזמות ברחבי תבל, עם רצון עז ״לבגר״ את התעשייה הישראלית ולשנות את חלום היזם הישראלי מאקזיט לבילד-אפ. פיליפ בואזיז, שותף שלי בשרונה, ניהל בזמנו את קרן ההשקעות המשפחתית שלו. ב-2018 הצטרף אלינו דוד דבש ומוריס לוי מעט לאחר מכן, והפכנו את הפמילי-אופיס הפורמלי לאקוסיסטם וקבוצת ההשקעות מהמובילות והמשמעותיות בישראל. גם בתוך התפקיד, החל מ-2017 ועד היום, התפקיד שלי כשותפה מנהלת של הקבוצה, ממשיך להשתנות ולהתפתח, ממש כמו יזמת שמקימה וממנכ״לת חברת סטארטאפ, אני רואה את שרונה כסטארטאפ שמהותו להמשיך ולפתח כלים ופתרונות עבור יזמים, ולהפוך את המסע היזמי שלהם לחלק יותר״.
מה מאפיין את הדור שלך?
״משקיעים מבוגרים וותיקים במרבית המקרים נמצאים בהון סיכון מעל עשור, הם רגילים לאופן שבו הם מכירים את התעשייה וכיצד היא פעלה עד היום. מעטים המשקיעים הוותיקים שינסו להביא חדשנות באופן שבו הם משקיעים. בישראל דווקא, ביחס לעולם, הדור הוותיק כן חושב מחוץ לקופסא באופן יחסי, ומנסה להישאר עדכני וחדשני. המצב בעולם לא כזה, ונדיר לפגוש משקיעים ותיקים שמביאים משב רוח רענן במנגנון הפעילות שלהם ומנסים להגדיר מחדש מהי קרן הון סיכון ומה תפקידה בתוך האקוסיסטם של יזמות ובניית חברות.
משקיעים צעירים, ואני ביניהם, מגיעים לתעשייה ממקום צעיר, רענן ודיסרפטיבי, ששואל איך אפשר לעשות הון סיכון טיפה אחרת, ועושה השקעות באופן התנהלות שמזכיר יותר סטארטאפ מאשר קרן הון סיכון סטנדרטית ומעונבת. אנחנו בעצמנו פועלים לגמרי כמו סטארטאפ, לא מעניינים אותנו הגינונים והאגו, מעניין אותנו המוצר, והמוצר שלנו הוא השירות שאנחנו נותנים לסטארטאפים שלנו ולמשקיעים שלנו בקרן. כמו כל הסטארטאפים שלנו, גם אנחנו עובדים רזה, זריז וגמיש ומעסיקים טאלנט בכל העולם. אנחנו מאמינים בת'כלס ובהגעה מהירה לתוצאות ולכן גם כל שותף בקרן עובד בשעות משוגעות כמו היזמים שלנו והמשימה שלנו היא לא רק לצמוח בהיקף הכסף המנוהל אלא גם במגוון הפתרונות שאנחנו מעמידים לטובת כל סטארטאפ בפורטפוליו ההשקעות שלנו ולטובת הפמילי אופיסס המשקיעות שלנו בקרן״.
מה היתרונות בגילך הצעיר?
״למרות שיש לי לא מעט שריטות על הגב מהקרבות שעברתי לאורך השנים, לגמרי יש אנשים שמפספסים וחושבים שאני בחורה צעירה שנכנסה לעסק אתמול. אבל, זה בדרך כלל עובר די מהר כשהשיחה מתחילה, כשרואים את הרעב וההישגים מבינים שיש לפניהם דמות רצינית. ברור לי שכלפי חוץ נראה כאילו הגיל מהווה חיסרון או לעיתים חוסר ניסיון, אך אני מרגישה בעיקר ביתרונות כמשקיעה צעירה – לפעמים קל לי יותר לעבוד מול היזמים ולקדם אותם, להביא כסף חדש משותפים חדשים, אני במקום הטבעי שלי בפוציזיה שמתווה חזון ובונה אסטרטגיה לעשר השנים הבאות ועובד לי טוב לפתוח דלתות בכל העולם, אולי דווקא בגלל שלפעמים לא מצפים ממני. בעייני הדבר החשוב ביותר לכל אדם, ובטח בתור משקיעה, הוא לדעת להקשיב. כמעט בכל פגישה או סיטואציה, יש צעירים ממני ויש מבוגרים ומנוסים ממני, היופי הוא לדעת לשחק את התפקיד לשני הכיוונים, לשאוב ככל שניתן מהניסיון והצלקות של המבוגרים ממני, ובאותה נשימה, להגיב בסבלנות ונתינה לצעירים ממני״.
האם חשת שנהגו כלפייך בזלזול מתישהו בחייך המקצועיים?
״לא. זה לעתים מעורר שאלות אבל בדרך כלל בכיוון חיובי. שואלים מה הרקע, מה עשיתי לפני כן, ולמעשה זה נותן אייס-ברייקר והזדמנות נהדרת לשתף ברקע שלי ולהעמיק את ההיכרות והיחסים בין מי שיושב מסביב לשולחן. בתוך הבית בין השותפים, יש דילמות מסוימות שאעדיף שנקבל יחד, מתוך אחריות אישית והבנה שלי שאני ודאי לא יודעת הכל ופרספקטיבה עם ׳שיער אפור׳ תסייע לקבלת החלטה שקולה ומושכלת. מעבר לזה, מבחינתי כמשקיעה, הגיל מעולם לא היה משמעותי, בסופו של דבר, חובת ההוכחה עליי – אני מנהלת כספים של אנשים אחרים ולכן, תמיד אני מקפידה להיות הכי מקצועית בחדר, וכשאת מגיעה מקצועית ומוכנה, הגיל הצעיר יכול לשחק רק לטובתך, כזו שזוכרים אותה לטובה״.
איתי ענבר, 32, משקיע בכיר בקרן Greenfield Partners
איך הגעת לתפקיד?
״אני משקיע בקרן גרינפילד מזה שנתיים ומתמקד בעיקר בעולמות של בינה מלאכותית, תשתיות דאטא, פינטק, ותוכנה ארגונית. טרם ההצטרפות לגרינפילד, עבדתי מספר שנים בצוות בנקאות ההשקעות של גולדמן סאקס שם התמזל מזלי לקחת חלק בכמה מההנפקות ועסקאות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בישראל בשנים האחרונות. לאורך התקופה יצא לי לעבוד צמוד עם יזמים רבים ומשקיעי הון סיכון ומהר מאוד הרגשתי שזה מה שבוער בי לעשות - הכרתי את אחד השותפים בגרינפילד דרך עבודה משותפת בגולדמן סאקס ופניתי אליו כשהחלטתי לעשות את המעבר לעולם ההון סיכון. לפני כן, שירתתי שירות צבאי ארוך כקצין ביחידת המ"מ באגף המודיעין בתפקידי פיקוד ומחקר. חשוב מכל אלו, נשוי לשלומית ואבא לנטע ואיתן המקסימים״.
מה מאפיין את הדור שלך?
״ככלל, כולנו מחפשים את אותם הדברים בהשקעות שלנו, בין אם צעירים או וותיקים יותר - צוות יזמים חזק, טכנולוגיה פורצת דרך, והזדמנות שוק גדולה. לדור הוותיק המון ניסיון שנרכש לאורך שנים של החלטות השקעה טובות וצלקות מכאלו שלא צלחו, והוא בעל ערך רב. עם זאת, אני חושב שלעיתים למשקיעים בגילי יש חיבור הדוק ומיידי יותר לטכנולוגיות חדשות, שינויים בשווקים, וכלים אנליטיים אשר מקנים לנו זווית הסתכלות ייחודית. השילוב של השניים - ניסיון ארוך שנים מחד ופרספקטיבה אחרת מנגד הם שמאפשרים לנו כצוות לקבל החלטות השקעה אופטימליות.
לפני ההאטה בשוק ההייטק של השנה האחרונה הייתי אומר שהדור החדש של עולם ההון סיכון - שראה בעיקר חברות טכנולוגיה נוסקות ואקזיטים גדולים - היה בעל נטייה לקחת סיכונים גדולים יותר מדור העבר שכן היו לו פחות "צלקות" על הגב, וככלל המעיט לחשוב על האפשרות של האטה רחבת היקף בשוק ההייטק. כעת, כשהתנודתיות בשוק נראית לעין, כולנו נוקטים בגישה מדודה יותר אשר נותנת משקל משמעותי לסיכונים מסוג זה״.
מהם היתרונות בגילך הצעיר?
״בתחילת הדרך בתעשייה נקודת המוצא הטבעית היא שאתה מגיע עם פחות ידע וניסיון ומעגל קשרים מצומצם מזה של משקיעים עם עשרות שנים של ניסיון, ועל זה אני משתדל לפצות בעזרת עבודה קשה והרבה כיתות רגליים. כדי לצמצם את הפער אני נפגש עם מאות יזמים, משקיעים אחרים, מנהלים מהתעשייה, ויועצים על מנת להקיף את עצמי במערכת הנכונה לזהות ולבצע השקעות טובות. מנגד, היתרון הגדול הוא שמרבית היזמים אשר מקימים בימים אלו סטארטאפים הינם קרובים יותר לגיל שלי מאשר לדור הוותיק כך שבחלק גדול מן הפעמים יש לנו מכרים משותפים והדבר מאפשר לנו ליצור חיבור טוב ולבנות מערכות יחסים חזקות המבוססות על עולמות תוכן וחוויות משותפות״.
דן כהנא, 25, משקיע בקרן GGV Capital
איך התגלגלת לעולם ההשקעות?
״התחלתי את הקריירה שלי בג'נרל אטלנטיק בניו יורק, שם התמקדתי בהשקעות בשלב צמיחה (סבבי B+) בחברות תוכנה וקונסיומר, בנוסף להשקעות הקרן בישראל. במהלך התקופה שלי ב- GA הכרתי את אורן יונגר (שותף ב- GGV) בעקבות אינטרסים משותפים שלנו בתעשייה הישראלית. באמצע 2020 חיפשתי איך לעשות מעבר להשקעות בשלב מוקדם ו- GGV הרחיבו את צוות התוכנה, כך הסתדרו הדברים והצטרפתי לצוות. ב GGV אני עובד בתחום התשתיות לתאגידים, כלי פיתוח, סייבר סקיוריטי, בישראל וארה"ב״.
מה מאפיין לדעתך משקיעים מהדור שלך?
״ככל שאני לומד על ההיסטוריה של ההון סיכון ושל התוכנה, אני רואה את השקעות בפרספקטיבה "רעננה" יותר לעומת משקיעים שעברו מחזורים רבים בשוק. השותפים המנוסים יותר בצוות שלנו נוטים להעריך יותר השקעות בחברות שהן דור שני או שלישי בקטגוריית תוכנה מסוימת. ההבנה שלהם לגבי אופן התנהלות של דור התוכנה הראשון באותה קטגוריה מועילה ביותר, אבל יכולה גם לייצר הטיות נגד הזדמנויות מסוימות. אני חושב שאיזון בין זוג עיניים רענן לוותק והניסיון מייצר לנו מכפיל כוח בשוק.
משקיעים רבים בגילי, וגם אני, צמחנו והתפתחנו כאנשי מקצוע בשוק שורי. עוצבנו על ידי התקופה האופטימית והרווחית ביותר בהון סיכון, שלעתים קרובות גרמה לי לזלזל בסיכון שיגמר הון לחברות או שהן יצטרכו לגייס סבב דאון קשה״.
מהם היתרונות שמביא עמו משקיע צעיר?
״בהשוואה למשקיעים מבוגרים יותר, יש לי פחות מחויבויות באופן כללי בחיים, מה שמאפשר לי להקדיש יותר זמן למציאת השקעות חדשות, תמיכה בחברות הפורטפוליו שלנו, ולחקור מגמות חדשות. הכוונה שאני לא משקיע היקפי שעות על בתפקידי דירקטוריון, גיוס כספים, שלא לדבר על התחייבויות משפחתיות וילדים. אני חושב שמשקיעים צעירים צריכים לעשות יותר עבודת שטח לעומת המבוגרים יותר. שהתוכנה מקודמת יותר על ידי קהל רחב ולא רק על ידי דירקטורים או סמנכ"לים, זה מייצר לבני גילי גם יתרון להיות קרובים יותר לאנשים בחוד החנית של יצירה ואימוץ תוכנה. כיום למהנדסים בודדים יש לרוב ראיה טובה יותר לגבי "מה הדבר הבא" מאשר לסמנכ"לי מו"פ".
ומה לגבי החסרונות?
״חוסר ניסיון מגביל את היכולת שלי להיעזר בדוגמאות מהעבר כדי לעזור למייסדים עם האתגרים הנוכחיים שלהם. בנוסף, התמודדות וזכיה בעסקאות קשה יותר ללא רקורד קיים. אבל עבודה צמודה עם שותפים שיש להם יותר מ-20 שנות ניסיון עוזרת במקרים כאלו. אני שמח על החונכות שקיבלתי מהשותפים ב- GGV. אני גם חושב שאפשר להשלים רבים מהפערים האלה על ידי הקצאת שעות עבודה. אולי לא אוכל להצביע על ניסיון של 10 שנים בליווי חברות כדי להראות למייסדים שאני מבין בתחום, אבל אני יכול להעמיק ולהפגין ידע בבעיה שהם פותרים".
