מרובוטים ורחפנים ועד ייעול כוח אדם והתאמות מקצועיות לאנשי מילואים עם הכשרה טכנולוגית - השילוב של מצב המלחמה עם התפתחות ה-AI ושילובו במערכות הצבא, מייצר בחודשים האחרונים שינויים משמעותיים בשוק הטכנולוגי המקומי. תקציבים גדולים, ראש פתוח וקיצורי תהליכים הובילו למגמה שבה לא מעט חברות ישראליות משנות ומתאימות את ייעוד הטכנולוגיות שלהן מיישומים אזרחיים לביטחוניים. התוצאה: זינוק בפעילות החברות האזרחיות, התגייסות לאומית לטובת המלחמה והצלת חיי אדם, כבר במלחמה הנוכחית.
"אנחנו מדברים על עלייה של מאות אחוזים בביקוש לפתרונות שמבוססים על AI ונועדו לקצר את זמן התגובה ואת הדיוק בעת פענוח נתונים", מסביר אריאל עוז, סמנכ"ל הטכנולוגיה של קבוצת Aman בשיחה עם mako. "ב-eternity, אחת מחברות הבת שלנו, כ-50% מהפעילות כיום היא פעילות ביטחונית עם גיוס צוותים בקצב מסחרר. אם היינו יכולים היינו גדלים עוד, כי הביקושים רחוקים מלהסתיים".
קבוצת Aman היא חברת IT שמעסיקה כ-4,000 עובדים בארץ ובעולם עם 11 חברות בנות שמעניקות פתרונות B2B (בתחום העסקי) החל מדאטה, דיגיטל, סייבר ואבטחת מידע, ועד ניהול ידע, שרשרת אספקה ופתרונות של כוח אדם טכנולוגי. הקבוצה יושבת על צומת מרכזית שבין הצבא וכוחות הביטחון, לקוחות גדולים שלה, לבין עשרות החברות הטכנולוגיות האזרחיות שעובדות איתה באופן שוטף. שני הצדדים מזמינים ממנה פיתוחים, וכאמור בחודשים האחרונים מזהים בחברה עלייה דרמטית בשיתופי הפעולה עם הצד הביטחוני.
מהפכת ה-AI שהחלה להיכנס לצה"ל לפני מספר שנים צוברת תאוצה, בטח כעת בחודשי המלחמה. לפני כשלוש שנים אושרה תוכנית אסטרטגית בנושא, במסגרתה אף הוקמה מחלקת מידע ובינה מלאכותית. כיום תקציבי עתק מופנים החוצה להייטק המקומי כדי לסגור פערים ולייצר התאמות למוצרים אזרחיים שמשמשים את הצבא כבר במלחמה הנוכחית.
אחת מהדוגמאות שעוז מציין היא של חברת מיה דיינמיקס, שמפתחת כלי רכב חשמליים דמויי קורקינט שמיועדים במקור להתניידות עירונית בתחומי האקסטרים, הפנאי והתיירות. החברה החלה להתאים את כלי התחבורה הרובוטיים לשוק הצבאי כדי שיהיה אפשר להתקין נשק על הכלי ולהשתלב בסיורים ובמשימות אבטחה ביישובים ובבסיסים צבאיים. "הכלים האלו גם יכולים להשתלב כחלק מהמערך הלוחם במשימות מבצעיות של סיור, תקיפה, מארבים ואף לסייע לאספקת תחמושת לשטח קרב או ציוד אחר, ללא סיכון מיותר של חיילים או רכבים כבדים".
דוגמא נוספת היא של חברת עין שלישית, שמפתחת מערכות איתור אלקטרו-אופטיות שמנתחות תמונה באמצעות בינה מלאכותית. עד המלחמה החברה הפעילה רחפנים למטרות מדידת שטחים ואבטחת מתקני אנרגיה ואתרי בניה. עם תחילת המערכה הצבאית בעזה ובלבנון והשימוש המוגבר של האויב ברחפנים, החברה התאימה את מוצריה כך שיאתרו ויתריעו מפני רחפנים וכטב"מים של האויב. במסגרת הפרויקט, החברה קיבלה הצעות בהיקף כולל של 21 מיליון שקלים מגורמים בתעשייה הביטחונית.
"אם בעבר קצין שרצה לעבוד עם סטרטאפ היה צריך לעבור סדרת אישורים ארוכה, היום הרבה יותר פשוט ומהיר לייצר שת"פ עם חברות אזרחיות - נפתחו מסלולים ירוקים שמקצרים את התהליך למספר שבועות בלבד", מסביר עוז. כך זה עובד: "התחנה הראשונה של חברות היא האקסלרטור, חברות וסטרטאפים נפגשים עם יחידות הביטחון הרלוונטיות שמחפשות פתרונות, שם הם מקבלים אתגרים בלתי מסווגים בתחילה ומתקיימת תחרות. מי שעובר בהצלחה את השלב הזה, מקבל מימון ונכנס למנגנון הסדור של מחקר ופיתוח, בתלות ברמת הבשלות של הפרויקט".
עוז מציין כי מהרגע שמתקבל המימון לפרויקט, החברה מקבלת את כל התמריצים האפשריים - החל מכוח אדם של הצבא שמשתלב בפרויקט, ועד תקציבים שמאפשרים לחברה לפתוח חטיבות מוצר מקבילות, בלי לפגוע בביזנס הרגיל. "אני יכול להגיד שמעבר לשיתופי פעולה כאן, הצבא משקיע גם בעסקאות מעבר לים לטובת חברות מקומיות. ברגע שהאדפטציה עבדה טוב כאן, הצבא 'שולח' את הגוף האזרחי החוצה, למשל לעבודה עם חילות אוויר של צבאות זרים".