"הייתי בניו יורק, באמירויות ובקומות נוספים בעולם ושמעתי דברים מאוד לא נוחים, כמו 'הסייבר שלכם נכשל', 'הייתם עיוורים', 'איך המודיעין שלכם לא ראה'. את כל מה שאנחנו תוהים פה בישראל אני שומע מהדהד בחוץ", אומר הראל רם, מנכ"ל חברת Synergy7, קונסורציום שפועל לפתח יזמות טכנולוגית בתחומי הבריאות והסייבר בבאר שבע. רם, שמאחורי עבר עשיר בתחום ההייטק, מסביר שבעוד שעם האנטישמיות אנחנו כבר מורגלים להתמודד - טענות על פגיעה בעליונות הטכנולוגית של ישראל נשמעת כעת לראשונה. "כשאתה יוצא מכנס כלכלי בניו יורק ואתה נתקל בהפגנה של BDS, עם זה עוד אפשר להתמודד, אבל להתחיל להסביר לאנשים על חוזק הסייבר המקומי, זה כבר דורש אנרגיה אחרת".
מה שמטריד את רם יותר מכל, מעבר לחששות המובנים לגבי משקיעים שלא מעוניינים להשקיע בישראל מסיבות אידיאולוגיות, הוא ה"שם" שנפגע אחרי הכישלון המודיעיני-הטכנולוגי של השבעה באוקטובר. "זה מצב לא נוח אבל צריך לדבוק באמיתות הנסיבתיות – אנחנו חווים כאן 20 שנה של התפרצות מדהימה וחיובית של הסייבר שלנו ופעם אחת כשלנו עמוקות. אחרי שעה של שיחה הם מתחילים להבין שאנחנו עדיין חזקים. אנחנו רגילים שכולם יודעים שאנחנו הכי טובים, הכי חזקים, אבל זה כבר ממש לא מובן מאליו".
ההיסטוריה של רם עם ההייטק המקומי, בעיקר באזור הדרום מגיעה עד שנת 1999, אז החל לעבוד באינטל בקריית גת. בשנת 2016 הוא הקים סטארטאפ בשם XTRMX שהתמקד בטכנולוגיות של מדיה דיגיטלית, וכלל בין היתר פיתוח מנוע שמסנכרן בין מספר רב של משתמשים מרוחקים שמתפעלים מדיה דיגיטלית בו-זמנית. הסטארטאפ גדל והתרחב והגיע עד המערכות של ענקית המדיה Avid, אבל שנתיים לאחר ההקמה הוא נאלץ למכור את רוב ההחזקות שלו בחברה בעקבות סיבוך עם אחד המשקיעים. האירוע הזה גרם לו להבין עד כמה חסרה בבאר שבע תשתית חברתית שתוכל לתמוך בסטארטאפים צעירים.
בשנים שלאחר מכן הוא התמקד בניהול מיזמים חברתיים בעיר. בשלב מסוים הוא היה מנכ"ל עמותת Tech7 שפועלת למינוף יזמים בדרום, ובמאי 2023 הקים את Synergy7, קונסורציום משותף לבי"ח סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון, IBM, Dell, אלביט מערכות ועוד שמטרתו לייצר כמה שיותר שיתופי פעולה ולקצר תהליכים לטובת הסטארטאפים הפועלים בעיר. הקונסורציום זכה במכרז של רשות החדשנות לקידום הטכנולוגיה בדרום וקיבל תקציב של 25 מיליון שקל לארבע שנים, בנוסף ל-5 מיליון שקל שהשקיעו חברי הקונסורציום בעצמם. במסגרת החממה, כבר הוקמו האב חדשנות בשם "סורוקה סטודיו" שמטרתו יצירה ופיתוח של סטארטאפים בתחום הרפואה, ומעבדת רובוטיקה בפארק ההייטק שתתמוך בפיתוח טכנולוגיות רובוטיות באמצעות מומחים של חברת אלביט.
"בשנה האחרונה התחלנו לראות כאן בזירת ההייטק בדרום מגמות של הססנות על רקע התהליכים הגיאופוליטיים שהיו לפני המלחמה", הוא מספר. "התהליכים האלה לא תרמו לאמון בחוזק של המוסדות ובפלטפורמה שנקראת ישראל, וכל זה אחרי כמה שנים שבמהלכן ראינו מגמה של צמיחה, גם בהשקעות וגם במספר הסטארטאפים החדשים. עברנו מצמיחה לקרב בלימה".
"המשקיעים הזרים ראו מה קורה כאן ונזהרו. האנשים עצמם היו במלחמה, והתוצאות בהתאם. מקומות עבודה נסגרו, תוכניות הלכו אחורה", אומר רם בצער ומסביר שהתחילה תנועה של רגרסיה כללית, אבל מהר מאוד הייתה גם התעשתות. "אין לנו את הפריבילגיה של להתחיל לקונן ולחפש תירוצים, אז בחודשים האחרונים אנחנו מנסים שוב להוביל. עשינו מיפוי סיכונים, כנסי משקיעים, מנסים מכל כיוון למצוא פתרון במצב שכולו בעיה אחת גדולה".
"צריך לקחת בחשבון שכל בעיה קטנה בתל אביב מועצמת כאן בדרום. הכל הרבה יותר רעוע ומורגש", אומר רם. "בהקשר הזה אני מכה על חטא קדמון. הרבה שנים שמעתי 'קהילה' ואמרתי - זה לקיבוצים. טעיתי בגדול. קהילה היא מושג עסקי חזק, אני מכיר כאן בבאר שבע את כל היזמים והחברות, וכשיש למישהו בעיה, יש לו לאן להגיע ולקבל פתרון".
מניסיונך, מה אתה אומר כיום לסטארטאפ שמתקשה להתאושש, בדרום או בכל מקום אחר בישראל?
"ההמלצה הכי חשובה שאני יכול לתת בתקופה הזאת היא להיות במודעות תמידית למצב הפיננסי של החברה. פעם אמר לי משקיע: 'חברה יכולה למות משלשול או מהתייבשות', כלומר, או מעודף ביקושים שלא עומדים בהם או כשנגמר הכסף בקופה. האופציה הראשונה כנראה פחות רלוונטית לנו, ומה שחשוב לשים לב זה לא להגיע להתייבשות. ואם זה דורש החלטות אמיצות אז לבצע אותן, גם אם זה אומר לצמצם או לפטר".
מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתפר?
"אני מצפה מהמדינה ליצור נסיבות מקלות שתאפשר לחברות לשרוד דרך הזרמת עוד כספים והפחתת קריטריונים. הנסיבות מצריכות הסתכלות אחרת. בשגרה אם מישהו מתקשה בגיוס זה אולי אומר שמשהו לא עובד, במקרה הנוכחי מותר וצריך לחרוג מהכללים. זה רלוונטי לכל העסקים הקטנים, לאו דווקא בהייטק. אם יש מנהל ייצור במפעל נמצא במשך 6-7 חודשים במילואים, הוא והעסק שלו לא קיבלו שוויון הזדמנויות. מדובר באנשים שנתנו את החודשים האחרונים למדינה, והמדינה צריכה להחזיר להם".
"מעבר לכסף, יש גם עניין של הסברה. צריך לחזור לבסיס ולהראות לעולם כמה אנחנו חזקים בסייבר. ברגע שאני נוסע לניו יורק ושומע שהפלטפורמה שנקראת ישראל כבר לא חזקה והסייבר לא מה שהיה - אז יש לנו בעיה שכבר חורגת ממה שההייטק יכול להכיל".
לסיכום, רם מציין שלוש שיטות פעולה שלדבריו, חשוב לכל סטארטאפ לדבוק בהן בתקופה הנוכחית:
- לנהל ישיבות אסטרטגיה תכופות מהרגיל. "בתקופה הנוכחית אני ממליץ על ישיבה כל שבועיים שלושה מקסימום. לבדוק כל פעם ברמת המיקרו האם אפשר להמשיך לדבוק באסטרטגיה הקיימת או שצריך לדייק משהו".
- לגייס כמו משוגעים. "מנכ"ל של סטארטאפ צריך בתקופה הזאת לעבוד לפחות ארבע שעות ביום על קשרי משקיעים. אחרת, זה לא יקרה. גם חשוב מאוד לא להזניח שום הזדמנות, מצב שאני קורא לו 'אפקט הסוס המנצח' - מדברים עם כמה משקיעים במקביל, יש משקיע אחד שמתעניין ויש התקדמות. בשלב הזה אסור להתמכר לתחושה ש'הנה זה קורה' ולנטוש את המשקיעים האחרים. מה קורה אם המשקיע מחליט פתאום שלא מתאים לו? נותרים ללא חלופות. צריך לעבוד במקביל ולעולם לא להסתנוור ממישהו אחד שמאותת לכם שהוא בעניין".
- לוותר על האגו. "זו תקופה קשה וצריך להחצין את הקושי וכמה שיותר ועם כמה שיותר אנשים. אין נוסחאות קסם והפתרונות מגיעים מהשטח. במקביל להשתמש בכל המסלולים שהמדינה מציעה, אם זה דרך רשות החדשנות או כל מעטפת תומכת כמו הגוף שהקמנו בבאר שבע שמהווה עוד נדבך, עוד רשת ביטחון".