האיחוד האירופי ממשיך במאבקו נגד חברות הביג טק, והפעם הוא מציג חקיקה שאפתנית. בשבת לפנות בוקר החליטו המדינות על מאפייני חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act, DSA), שיאלץ את חברות הטכנולוגיה לקחת אחריות גדולה יותר על תוכן המופיע בפלטפורמות שלהן.
בין היתר, החוק כולל התחייבויות חדשות כמו הסרת תוכן וסחורות בלתי חוקיים מהר יותר, הסבר למשתמשים ולחוקרים איך האלגוריתמים עובדים ונקיטת צעדים מחמירים יותר על הפצת מידע שגוי. אם יפרו סעיפים מהחוק, החברות צפויות לקנסות של עד שישה אחוזים מהמחזור השנתי שלהן.
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה בהצהרה: "מה שלא חוקי בחיים האמיתיים, באופליין, צריך להיות גם לא חוקי בעולם הדיגיטלי. ככל שהחברות גדולות יותר, כך גדלה האחריות של הפלטפורמות הדיגיטליות". מרגרט וסטגר, הנציבה האירופית לתחרות, הוסיפה שהמטרה שהפלטפורמות, בראשן גוגל ומטא (פייסבוק לשעבר), יישאו באחריות לסיכונים שהשירותים שלהן יכולים להוות לחברה ולאזרחים.
למרות שהחקיקה חלה רק על אזרחי האיחוד האירופי, ההשפעה של החוקים הללו תורגש במקומות אחרים בעולם. חברות טכנולוגיה גלובליות עשויות להחליט שזה משתלם יותר ליישם אסטרטגיה אחת על התוכן שלה ולהשתמש בתקנות המחמירות יחסית של האיחוד האירופי כנקודת מוצא. גם מחוקקים בארה"ב מעוניינים לרסן את חברות הביג טק עם תקנות משלהם, והם מסתכלים על כללי האיחוד האירופי כהשראה.
נוסח החוק הסופי טרם פורסם, אך הפרלמנט האירופי והנציבות האירופית פירטו מספר סעיפים שהוא יכיל:
- איסור על פרסום ממוקד ("טרגוט") המבוסס על דת, נטייה מינית או מוצא של אדם.
- "דפוסים אפלים" – איסור על ממשקי משתמש מבלבלים או מטעים שנועדו לכוון את הגולשים לבצע בחירות מסוימות. ככלל, ביטול מינוי אמור להיות קל כמו הרשמה למינוי.
- שקיפות של אלגוריתמי ההמלצות למשתמשים בפלטפורמות המקוונות – למשל, בפייסבוק – למה הפיד שלכם מסודר ככה? למה אתם מקבלים המלצות על תוכניות ספציפיות בנטפליקס? בנוסף, החוק מבקש להציע למשתמשים גם תפריט שלא מבוסס על אלגוריתם חידתי, למשל באינסטגרם – פיד המבוסס על רצף כרונולוגי, כפי שאכן הוצג לאחרונה.
- הפלטפורמות יצטרכו להסביר למשתמשים בבירור מדוע הסירו תוכן לא חוקי, וכן לתת למשתמשים את היכולת לערער על הסרות כאלו. החוק עצמו לא מגדיר מהו תוכן לא חוקי ומותיר לכל מדינה להחליט זאת בעצמה.
- הפלטפורמות הגדולות יצטרכו לספק נתונים לחוקרים "כדי לספק תובנות איך מתפתחות סכנות ברשת".
- מרקטפלייס מקוונים צריכים לבקש מידע בסיסי על סוחרים בפלטפורמה שלהם כדי לאתר אנשים שמוכרים סחורות או שירותים לא חוקיים.
- פלטפורמות גדולות יצטרכו גם להציג אסטרטגיות חדשות להתמודדות עם פייק ניוז (חדשות כזב) במהלך משברים, כפי שקורה סביב הפלישה של רוסיה לאוקראינה.
החוק יבחין בין חברות טכנולוגיות גדולות וקטנות, ויטיל חובות גדולים יותר על חברות גדולות. חברות עם לפחות 45 מיליון משתמשים באיחוד האירופי, כמו מטא וגוגל, יעמדו בפני הדרישות המחמירות ביותר. יש לציין, שחברות אלו פעלו כדי להקל על הדרישות שהן צריכות לעמוד בהן, במיוחד אלו הנוגעות לפרסום ממוקד ומסירת נתונים לחוקרים חיצוניים.
למרות שהמדינות החברות באיחוד האירופי הסכימו על התנאים הרחבים של החוק, עדיין צריך להצביע עליו באופן רשמי, אולם שלב זה כבר נתפס כפורמלי בלבד. הכללים יחולו על חברות הטכנולוגיה 15 חודשים לאחר שהחוק יעבור או מה-1 בינואר 2024, לפי המאוחר שבהם.