המלחמה וגיוס המילואים הנרחב שהגיע בעקבותיה, הביאו רבים מאנשי ההייטק הישראלי לעזוב ברגע אחד את עבודתם, לעלות על מדים ולהחליף את עולם המושגים הטכנולוגי בשפה הצבאית. חלקם משרתים במילואים בעולם תוכן דומה לזה שבו הם עוסקים בהייטק, כמו לדוגמה אנשי המערך הטכנולוגי שעובדים ביומיום בתפקידי פיתוח תוכנה בתעשייה, או נשות משאבי אנוש שמכהנות כקצינות שלישות. עם זאת, במקרים אחרים מדובר במעבר חד יותר, לתחום אחר לחלוטין. שאלנו שלושה הייטקסטים במדים על הקשיים שכרוכים במעבר הזה, על שיחות הזום שהם מספיקים לעלות אליהן בין המשמרות וגם על הגעגועים לבית ולמשפחה.
"המונחים חייל, עובד, מפקד, מנהל, עבודה וצבא התבלבלו והשתנו לי כל הזמן"
גנית דקל, מנהלת משאבי אנוש (Head of HR) בחברת Trullion, המפתחת פלטפורמה חשבונאית מבוססת בינה מלאכותית לניהול תהליכים פיננסיים, שירתה במילואים 60 יום. בדומה לתפקיד שלה באזרחות, גם בצבא דקל עוסקת בתחום כוח האדם, הפעם בתור קצינת שלישות בחטיבת שריון. "התפקיד נחלק לשני עיסוקים מרכזיים, האחד עורפי והשני מבצעי. בעורף ההתעסקות היא בשליטה בכוח האדם ביחידה בכל רגע נתון, כולל יציאה להכשרות, הצבות, סיפוחים ועוד. לצד זאת, יש את הפן המבצעי, שכולל מעקב אחר חיילי היחידה שנמצאים במשימה בעזה", היא מסבירה, "הצד המבצעי הוא מורכב, דינאמי וסבוך ומתרחש עד לרגע חזרתם של הכוחות בשלום".
"הדבר הכי חשוב הוא להבין שיש עדיפות עליונה לשרת את המדינה בימים מורכבים וכואבים אלו, והמוטו מבחינתי הוא שאם אתה לא על מדים, אתה מגויס לחיזוק העורף, לסייע, להתנדב ולעבוד קשה כדי להצמיח את המשק הישראלי", אומרת דקל. "יש אתגר גדול יותר כשאת בתפקיד של משאבי אנוש באזרחות ושל שלישות בצבא - הרצון להיות שם בשביל כולם כל הזמן. הנחת המוצא היא שגם באזרחות וגם בצבא, למרות ההבדלים והשוני, יש אנשים שזקוקים לעזרה ותמיכה איפה שרק אפשר".
לצד הפעילות המבצעית, דקל מצליחה לשלב תוך כדי שירות המילואים שיחות עם עובדים, ראיונות עם מועמדים ואפילו קפיצה למשרד באפטרים. "השילוב הזה יוצר מצבים ייחודיים, כמו מועמד מחו"ל שמצא את עצמו בראיון מול קצינה על מדים. המונחים חייל, עובד, מפקד, מנהל, עבודה וצבא התבלבלו והשתנו לי כל הזמן".
"יש לי צוות מאוד חזק והנהלה שתומכת ומגבה אותי, ובכלל, את כל אנשי המילואים בחברה", אומרת דקל כשהיא נשאלת האם העבודה נפגעת בשל השירות במילואים. "הדברים המהותיים קיבלו מענה, אבל אני לא יודעת איך העובדה שבמשך חודשיים לא הייתי זמינה השפיעה על עובד או עובדת שהיו צריכים לדבר או להתייעץ. אני מניחה שמה שהוצף קיבל מענה, אבל במשאבי אנוש יש הרבה דברים שרק כשמעמיקים מגלים. לצערי, הפעם לא הצלחתי לעשות את זה".
מה החברים ביחידה אומרים?
"המוטיבציה ביחידה מאוד גבוהה. זה מדהים אותי בכל פעם מחדש לדבר עם עוד חייל מילואים שהשאיר חמישה ילדים בבית וכבר מעל לחודשיים לא נמצא בעבודה, אבל לא מערער לרגע על השירות שלו. זה ברור לכולם שזאת המשימה הנעלה ביותר".
"רואה המון קרבה בין התפקיד הצבאי שלי לבין עולמות השיווק והסטארטפים"
הוד סיון הוא דירקטור User Acquisition (רכישת משתמשים פוטנציאליים) במחלקת השיווק של חברת Datarails, שמפתחת ומנהלת פלטפורמה לניתוח ותכנון פיננסי למנהלי כספים. במילואים הוא משרת בתפקיד מסווג בגזרה הדרומית. "הדבר הראשון שהבנתי הוא ששתי המשימות חשובות - באזרחות ובצבא. על רקע המצב, התפקיד הצבאי הפך להיות ראשון בסדר העדיפויות, אבל עם גמישות וסיוע מהצוות בחברה, השילוב בין המשימות הופך לאפשרי".
סיון משרת במילואים במשמרות, וכבר מתחילת המלחמה הוא מצליח לעבוד לבין משמרת למשמרת. "הצוות עוזר מאוד, בין אם זה בגמישות בשעות של הפגישות ובין אם בלקיחת אחריות שאפשרה לי להיות מרוכז בעיקר בעשייה הצבאית", הוא אומר. "כיום התפקיד בצבא נעשה מעט יותר מרווח, אבל עדיין, אני משקיע משמעותית פחות זמן בעבודה, וגם הזמן המושקע הוא פחות יעיל מכיוון שרובה נעשית מהלפטופ ולא מעמדה נוחה במשרד".
מה עם המשפחה? איפה הם בתמונה?
"במשפחה שלי כולם מגויסים, כולל אשתי, אחי, אחותי ובן זוגה. להילה אשתי ולי קל באופן יחסי מכיוון שאין לנו ילדים, החיים של שנינו פשוט שינו כיוון לתקופה מסוימת. על שיפקה הכלבה שלנו שומרים ההורים של הילה כבר 70 יום. אני מתגעגע לחיים הקודמים והשגרתיים שהיו לי, אבל אלה יחכו עד שצה"ל ישלים את המשימה. בסך הכל יש לי סביבה מאוד תומכת, וגב מלא מהחברה, מאשתי ומהמשפחה".
"מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים לגבי התפקיד הצבאי והמהות שלו, אני יכול להגיד שאני רואה המון קרבה בינו לבין עולמות השיווק והסטארטאפים", אומר סיון. "מנהל קמפיינים בצוות נדרש לקבל מגוון רחב של החלטות במהלך היום, תוך ניסיון לחתור למקסימום מידע שעליו תתבסס ההחלטה. בתפקיד הצבאי שלי, אני נדרש לקבל החלטות שמשפיעות מאוד על הלחימה, וזאת בעזרת מידע שמגיע משאר הגורמים בצוות. שני התפקידים מרתקים ואני מרגיש תחושת משמעות גדולה בשניהם. בעיניי, המשך התפתחות ההייטק והשמירה על משק מתפקד, הם משימות לא פחות חשובות או קלות מהמשימות הצבאיות".
"עושה בעיקר משמרות לילה ומשם ממשיך ישר למשרד, מחליף את המדים לטישירט"
עומר אקשטיין הוא מפתח בחברת Shield, המנהלת פלטפורמה לזיהוי מניפולציות והונאות בשוק ההון. הוא נמצא במילואים כבר מהרגע הראשון של המלחמה, משרת בדרגת סרן בתפקיד מסווג במטה המבצעי של חיל האוויר מטעם יחידה של חיל התותחנים. ב-Shield הוא מתכנת בצוות הפיתוח מזה כשנתיים וחצי.
"בחודשיים הראשונים של המלחמה לא הייתה שום אפשרות לשלב בין העבודה למשימות הצבאיות, לא מבחינה פיזית ולא מבחינה מנטלית", אומר אקשטיין. "היו לילות רבים ללא שינה, עם הרבה מתח מבצעי. הבנו שזה רגע האמת, שכל האימונים שעשינו כל השנים היו בדיוק לקראתו. אחרי חודשיים, החלק שלי בלחימה התייצב מעט ונכנסנו למעין שגרה מוזרה, שהיא לא באמת שגרה - כמה רגעים שקטים, ופתאום הקפצה. בעיקר הרבה חוסר ודאות, כמו להרבה אחרים".
"כיום אני עושה בעיקר משמרות לילה, שבהן אני מצליח לנוח. משם אני ממשיך ישר למשרד, מחליף את המדים לטישירט, עובד, חוזר הביתה, לפעמים מצליח להוציא את הילדים מהגן, אוכל ארוחת ערב עם כל המשפחה, מקלחות לילדים ויוצא שוב למשמרת. וחוזר חלילה. למרות הקושי, גיליתי שהוודאות שיש במשרד ובעבודה, עם המשימות היומיומיות והספרינטים (תהליכי עבודה בתחום הפיתוח), מעניקים לי משהו יציב להיאחז בו בתוך המציאות המטורפת שאנחנו נמצאים בה".
על אף שהוא נשאר בשני העולמות, אקשטיין מספר שבחברה מעניקים לו תמיכה מלאה. "עם תחילת המלחמה, שירן ויצמן המנכ"ל, שהוא בעצמו מג"ד מילואים בדימוס, אמר לי לא לחזור עד ש'מפרקים אותם'. באופן כללי, Shield מאוד תומכת באנשי ובמשפחות המילואים. אני יודע מחברים אחרים שלא כל חברה נותנת לעובדים שלה שקט כזה מהעבודה בזמן המילואים, למרות שיש לחץ ומשימות כל הזמן".
גם חבריו של אקשטיין בצבא חווים מתח רב, בין אם בגלל עצימות המשימות הצבאיות ובין אם מתוך פחד שמקום העבודה שלהם כבר לא יחכה להם אחרי המלחמה. "הם נמצאים במצב לא פשוט אחרי כל כך הרבה זמן בשירות רצוף. דיברתי עם חבר מהשטח שעובד בחברה גדולה, והוא סיפר לי שמצאו מישהו שיחליף אותו בזמן המלחמה. יש בו, ואולי באנשי מילואים נוספים, פחד קטן שמקנן בלב שכשהם יחזרו מהמילואים, העבודה תיראה אחרת ואולי המקום והמעמד כבר לא יחכו להם".
עם יד על הלב, אתה מחכה כבר להשתחרר ולחזור לשגרה?
"אני מחכה שכבר נוכל להסתכל אחורה ולהגיד שכל אחד תרם את כל מה שהוא יכול בתקופה הזו, שהמלחמה הזו תביא לכולנו את השקט, שזה מה שכולנו בסך הכל רוצים".