הישראלי הממוצע צורך המון תוכן באינטרנט, מעביר את הרגלי הקנייה והתשלום שלו לרשת וסומך פחות על רשתות חברתיות - כך עולה מדו"ח מצב האינטרנט של בזק ל-2018, הסוקר מגמות באימוץ שירותים דיגיטליים בישראל, שהתפרסם היום (ד'). מדובר בדו"ח מקיף שעורכת החברה מדי שנה מאז 2014, שבו משולבים נתונים שהיא אוספת ממערכותיה יחד עם סקר משתמשים וניתוח שוק.
הדו"ח מצביע על כך שתעבורת האינטרנט הופכת לצפופה וכבדה - יש 6.6 מיליון ישראלים שמחוברים לרשת וכל אחד מוריד בממוצע 8 ג'יגה-בייט קבצים ביום. עם העלייה בצפייה בווידיאו ברשת, נפח המידע החודשי שמורידה כל משפחה הגיע ב-2018 ל-1,000 ג'יגה-בייט. בתוך שנה בלבד כמות התוכן שצורך ישראלי ממוצע גדלה ב-30%. את הדו"ח חילקה בזק לחמש מגמות עיקריות:
פייסבוק נגד אינסטגרם - המעצמות החדשות
תוך שנתיים עבר מאזן הכוחות ברשתות החברתית משליטה כמעט מוחלטת של פייסבוק בקרב בני נוער (גילי 18-13) לשליטה של אינסטגרם. 88% ציינו כי הם פעילים בעיקר באינסטגרם, לעומת 61% שמבלים הרבה בפייסבוק. עוד עולה כי בני נוער מכורים לסטורי, וחמישית מהם מעלה לפחות סטורי אחד ביום. עוד עלה בהקשר לכך כי 75% מבני 35 ויותר כלל לא יודעים מה זה סטורי.
פייסבוק משנה את ייעודה והופכת מרשת חברתית לרשת קהילתית עם השינוי שביצעה באלגוריתם בתחילת 2018 - שבו היא מתעדפת פוסטים של קבוצות ואנשים פרטיים על חשבון מותגים וגופי תוכן. יותר משליש מהישראלים אינם משתמשים בפייסבוק לצורך העלאת פוסטים ונכנסים רק כדי לחפש המלצות בתחומים שונים. כשליש מהישראלים מתקשרים מול חברות מסחריות באמצעות פייסבוק. פעילות מסחרית נוספת שזינקה השנה היא שליחת פרסומות באפליקציית המסרים - 44% דיווחו שקיבלו הודעה שיווקית בוואטסאפ, ומרבית המשיבים ענו כי זו פגיעה בחוויית השימוש בה.
עוד ב-TheMarker
הדבר הבא: "חברות עדכוני תוכנה גייסו השנה 13 מיליארד דולר"
3,307 סטארט-אפים נסגרו בחמש השנים האחרונות - ויותר מ-3.5 מיליארד דולר ירדו לטמיון
מגמה חשובה שעולה מהדו"ח היא ההשפעה של הרשתות החברתיות על מערכות בחירות. 40% דיווחו כי נחשפו למועמד לבחירות לרשויות המקומיות באמצעות רשתות חברתיות. 54% ענו שלדעתם הייתה לרשתות החברתיות השפעה רבה במערכת הבחירות לרשויות המקומיות. 18% ציינו כי הם פונים לפוליטיקאים באמצעות פייסבוק כדי להביע בהם תמיכה או מחאה, או לצורך שאלות.
נטפליקס משתלטת לאט - תוכן וטלוויזיה
שירות הזרמת התוכן נטפליקס אמנם עדיין לא שולט במסכים בישראל, אך מראה מגמה של התחזקות - כחמישית מהישראלים צופים בתכני וידיאו באמצעות ענקית הסטרימינג. אחת החוזקות של השירות היא המלצות התוכן שהוא מספק - 62% מבני הנוער ציינו כי הם משתמשים בהן.
עוד עולה בקרב בני נוער כי המסך המועדף עליהם לצפייה בתוכן וידיאו הוא הסמארטפון עם נתח של 46% ואחריו המחשב עם 30%. מגמה נוספת היא שרובם המוחלט של בני הנוער מעדיפים לצפות בווידיאו במיטה (71%), לעומת 50% מהמבוגרים.
וואטסאפ עדיין שולטת - אפליקציות וסמארטפונים
בסקרים הקודמים נראה כי הישראלים מורידים פחות אפליקציות ומצמצמים את השימוש בהן רק לאלה שרלוונטיות להם ביותר. השנה נראה כי וואטסאפ ממשיכה להוביל בשימוש היומיומי של המשתמש הממוצע עם 78% מנתח השוק הישראלי. פייסבוק, שרכשה את וואטסאפ ב-2014 תמורת 19 מיליארד דולר, נמצאת הרבה מאחוריה עם 40% מהשוק. אפליקציות תחבורה ציבורית וחניה כמו מוביט, סלופארק ופנגו, עם 16% בלבד. מחצית מהישראלים שומרים נאמנות לווייז.
עולם המוזיקה - שהושפע מהתרחבות שוק אפליקציות המוזיקה בזכות עלייתן של אפל מיוזיק, ספוטיפיי, דיזר ועוד - עדיין נשלט על ידי יוטיוב. 14% מהישראלים עשו מנוי לספוטיפיי, ואילו 43% עדיין משתמשים ביוטיוב כאמצעי עיקרי לשמיעת מוסיקה. 21% ענו שהם שומעים באמצעות מנוי לשירות הזרמת מוזיקה אחר, ואילו 22% ענו שהם מאזינים למוזיקה דרך הרדיו.
שיחות וידיאו פופולריות בעיקר בקרב בני נוער - שליש מהם מבצעים שיחה כזאת לפחות פעם בשבוע. יותר ממחצית מבני הנוער משתמשים באפליקציית כושר, לעומת 30% מהמבוגרים. מגמה חיובית שנרשמה השנה היא צמצום השימוש בסמארטפונים במהלך נהיגה - רק 13% ציינו כי הם עושים זאת.
עומס תנועה בתל אביב. רק 13% ציינו כי הם משתמשים בסמארטפון בזמן נהיגה
כלכלה דיגיטלית
ישראלים שומרים נאמנות לקניות ברשת ולא נרשמה עלייה או ירידה במדד הקניות ברשת - 78% מהגולשים רוכשים באינטרנט. 64% ציינו כי הם רוכשים מאתר ישראלי לעומת 45% שענו כי יעדיפו אתרים מחו"ל, כמו עלי אקספרס, נקסט ואסוס. ההוצאה על קניות אונליין עלתה מ-1,000 שקל בשנה ל-1,400 שקל. רמת הביטחון באתרים אלה גם עלתה ו-40% מאפשרים לאתרי קניות לשמור אצלן את מספר כרטיס האשראי כדי לא להזין אותו שוב ברכישה הבאה. כדי לחפש מוצרים ברשת - ישראלים עושים זאת בתוך חנויות מקוונות ופחות באמצעות גוגל.
אפליקציות התשלומים, דוגמת פפר, ביט וקולו, נהפכו פופולריות, עם 42% שציינו כי הם מבצעים באמצעותן העברת כספים. לעומת זאת, 44% ציינו כי אינם מבינים בטכנולוגיות בלוקצ'יין, ולא יודעים איך אפשר לעבוד עם ביטקוין. רק 5% מהציבור השתמש במטבעות וירטואליים.
שליש מבני הנוער העידו כי הם מתפרנסים מהרשת: 12% באמצעות ביקור באתרים ומתן ביקורות, 10% באמצעות מכירת מוצרים ברשת, 7% באמצעות צפייה בפרסומות ועוד 7% באמצעות תגובות ברשתות החברתיות. מגמה נוספת שעולה מהדו"ח בקרב בני 34-18 כ-40% עובדים עם המחשב מהבית.
הבתים חכמים - הערים פחות
חמישית מהישראלים ציינו שיש להם לפחות מכשיר חכם אחד בבית שמחובר לרשת. הסקר מראה כי הישראלים מדרגים בציון נמוך את הערים בארץ ביישום של טכנולוגיות חכמות במרחב הציבורי.
שליש מההורים חושפים את ילדיהם למסך לפני גיל שנה. 43% מההורים לא מגבילים את זמן המסך של ילדיהם, והתוצאה: צפייה של 3.3 שעות ביום מול מסך.
הדו"ח מתייחס גם לפורטנייט, המשחק שכבש כל שיא בעולם ובישראל: 37% מבני הנוער שיחקו בו השנה, 30% מהם הוציאו בממוצע 357 שקל במהלך החופש הגדול. 15% מבני הנוער התנסו השנה במשחקי האומץ המסוכנים.
הסקר נעשה בשיתוף מכון מחקר TNS, בקרב 1,300 נדגמים בגילי 13 ויותר מכלל האוכלוסייה בישראל