"לחיצה על לחצן המצוקה תספק למוקד יכולת צפייה בזמן אמת במיקומו המדויק של הפונה. היא תאפשר סיוע לאזרח שאינו מצליח להסביר את מיקומו, או שניווט בשוגג למקום בו הוא חש בסיכון וצריך הכוונה", כך מסרה המשטרה בהודעה על אפליקצית החירום החדשה שלה. מקישים על מיקום, מחייגים 100 והשוטרים יודעים בדיוק איפה אתם.
אלא שיש כאלה שדואגים ששוטרים ינצלו לרעה את המידע, ויעקבו אחרינו שלא לצורך, או יעבירו את המידע הלאה. זאת מאחר שהמשטרה לא ציינה מה מדיניות הפרטיות שלה. למעשה, השוטרים בעצמם בה סירבו לאחרונה להתקין אפליקציית מסרים משטרתית בשם מיסרונט, מחשש שהיא תעקוב אחריהם. וזאת למרות שהאפליקציה הזאת לא אמורה לכולל איתור על פי GPS, אלא רק משלוח הודעות.
בעקבות הנערים החטופים
עוד ב-2012 המשטרה הודיעה כי היא עובדת על אפליקציה שתאפשר להגיש תלונות ולעקוב אחריהן. האפליקציה החדשה שלה שהוצגה אתמול עדיין לא עושה את זה. מעקב על הטיפול או על דיווח, אזרחים מקבלים היום בסמס שאומר שהדיווח טופל.
שנתיים לאחר מכן, בחודש יוני 2014 נחטפו אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער באיזור גוש עציון, ומאוחר יותר התברר שנרצחו. מספר שבועות לאחר מכן נחשפה הקלטה של של שיחה שלהם למשטרה, בנסיון לדווח שהם נחטפו.
חוק נתוני תקשורת מאפשר כבר מספר שנים למשטרה לאכן שיחות דרך חברת הסלולר במצב חירום ולאתר, ללא צו שופט, את המתקשר. אולם, משלוח מיקום של אזרח שמבוסס על GPS יכול להיות מהיר ומדויק יותר. המשטרה חזרה ללוח השרטוט, וכעבור שנתיים נוספות, אתמול, השיקה את האפליקציה (כאן מורידים).
האופן שבו היא עובדת הוא כזה. אתם מפעילים אותה, נרשמים באמצעות קוד שמקבלים בסמס, מפעילים את משלוח המיקום ומחייגים דרכה למשטרה. מרגע שהשיחה נענית, המשטרה אמורה לקבל את המיקום שלכם ולשלוח ניידת בעת הצורך בלי שתצטרכו לתת פרטים, או במקרה שאתם נמצאים במצב חירום ולא יכולים למסור פרטים מזהים. במקביל, אפליקצית פנגו לחניה הוסיפה את הכפתור ששולח את המיקום גם אליה. כך אפשר להתקשר ולשלוח מיקום למשטרה גם מתוך פנגו.
אפילו פייסבוק מפרטת
אולם, מעבר לזה, המשטרה לא מפרטת כיצד נאסף המידע, האם הוא נאגר, ומה נעשה איתו מעבר לשימוש המידי במצב החירום.
"אני שמח שהמשטרה השיקה אפליקציה שעוזרת לה באכיפת החוק", אומר עורך הדין יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, "אולם, גם במצב כזה יש לקחת בחשבון את הסיכון לאזרח בהתקנה של אפליקציות ואת הבעייתיות בכך שאין מדיניות פרטיות לאפליקציה, מה שיכול ליצור למשתמשים סיכון. כמו כן, מדאיגה העובדה שהמשטרה לא מספרת למי המידע מגיע, מה שלכאורה מונע מהאזרח לדעת מתי יש שימוש לרעה במידע שלו".
קלינגר ציין בעמוד הפייסבוק שלו כי אין מסמך מדיניות פרטיות באפליקציה, שתפקידו לפרט אל האיסוף, ולספק תשובות לשאלות הללו.
מסמך כזה חייב להופיע בכל אפליקציה שאוספת מידע, על פי תנאי השימוש של גוגל, ואכן אפליקציות כמו פייסבוק, שאוספות עלינו הרים של מידע, מפרטות במסמכים ארוכים על האיסוף הזה, ומפרטות מה מדיניות הפרטיות שלהן. בנוסף, חוק הגנת הפרטיות, מסביר קלינגר, מחייב גופים להגיד מה נעשה עם המידע שנאסף עלינו. המשטרה לא עשתה את זה עם פרסום האפליקציה, אך מבהירה שיש לה פטור בחוק.
"אני לא יודע אם המשטרה שומרת או לא שומרת (מידע), ואני לא יודע אם הנתונים עוברים בכל פעם שאתה מפעיל את המכשיר או רק כשאתה מתקשר", מסביר קלינגר. במשטרה מבהירים כי המידע נשלח רק כשאזרח מתקשר, ומיוזמתו.
המשטרה: לא יכולה לאתר פונה ללא רשותו
המשטרה מסרה בתגובה: "מיקום הפונה נשלח בעת ההתקשרות של אזרח עם מוקד המשטרה דרך האפליקציה כל מנת שנוכל לאתר את מקום זירת האירוע ולשגר ניידת משטרה או כוחות חירום והצלה אחרים לפי הצורך ולשם הצלת חיים. משטרת ישראל איננה יכולה להפעיל את האפליקציה מרחוק, ולא יכולה לאתר את מיקום הפונה ללא רשותו. הפעלת האפליקציה נעשית ביוזמה ושליטה מלאה של האזרח הפונה.
"בעת הפעלת האפליקציה מתבצע חיוג אל מוקד 100 הרלוונטי ונשלח מיקום של הפונה למוקדן. יכולות האפליקציה מאפשרות למוקדן לצפות בזמן אמת במיקומו המדויק של האזרח, תוך צמצום זמן יקר של תחקור להבנת מהות האירוע, יכולת להעריך מהימנות דיווח לפי מיקומו, לגשר על קושי של שמע וקליטה ובעיקר לקצר את זמני שיגור והגעת ניידת לפי מיקום וקירבה לאזרח במצוקה.
"באתר עצמו ברור לגמרי שמדובר באפליקציה וולונטרית בלבד וכן ברורה מטרת מסירת המידע. לא ניתן להתחייב מראש למי יועבר המידע כיון שפעולות הסיוע וההצלה עשויות לחייב פניות לגורמים שונים שלא ניתן לצפותם מראש. לציין כי למשטרה פטורים רלוונטיים בחוק הגנת הפרטיות בסעיף 13(ה) ובסעיף 19".
שאלנו את המשטרה גם מדוע חלפו 4 שנים מאז שהכריזו על אפליקציה מסוג אחד ועד ההשקה של אפליקציה מסוג אחר, ובתגובה נמסר לנו:
"משטרת ישראל בוחנת תדיר אמצעים וטכנולוגיות שניתן לרתום לטובת שיפור וייעול השירות לאזרחים לשם הצלת חיים. הטמעת יכולות חדשות בתחום מוקדי החירום היא תהליך מורכב, הכולל פיתוח משטרתי ייחודי של אפליקציה, הנדרשת להשתלב בתשתית טכנולוגית מיוחדת ומאובטחת. מלבד יצירת תשתית מתאימה נדרשה משטרת ישראל לסוגיית נוהל הפעלה סדור , הכשרה והטמעה לוודא שכל המוקדים ערוכים למענה החדש".