בוטים ופייק ניוז הם לא ממש תופעה חדשה ברשת, אבל ככל שמתקרבים לתאריך הבחירות נראה שהם תמיד מתגברים. לאחרונה צץ פורמט חדש ומסתורי של ציוצים בטוויטר, אשר כביכול נכתב ע"י עובד לשעבר במפלגת יש עתיד, שבו הוא טוען שיש לו מידע חשוב שהוא שמר והעביר לדניאל עמרם. הציוץ המוזר הזה הופיע שוב ושוב אצל פרופילים שונים, אבל עם אותו טקסט עד לרמת הפיסוק. צללנו אל תוך "מחילת הארנב" וזה מה שגילינו.
בואו נתחיל במי זה בכלל דניאל עמרם? אם אתם לא צעירים ומבלים הרבה בטיקטוק, תרגישו בנוח אתם הרוב, כנראה שאין לכם מושג שמדובר בכוכב רשת עם מעל 158 אלף עוקבים בטיקטוק. אם השם כן מצלצל לכם מוכר, כנראה שזה בגלל פרשת סטטיק ואלה לי, עליה הוא דיבר ארוכות בערוץ שלו.
עמרם מגדיר את עצמו בתור עיתונאי פרטי שמתעסק בדברים שמעניינים אותו בעיקר, בדרך כלל נושאים שעל הפרק וכרגע זה בחירות. בין היתר הוא מדבר על נושאים ש"לא מגיעים למיינסטרים".
דווקא בגלל הציוצים האחרונים שהופיעו עם השם שלו, היה לנו צורך לבדוק מה הסיפור מאחורי זה. הכול התחיל ממשתמש בשם יובל דירליק, שכתב את את הציוץ המקורי, שמאז נמחק.
עמרם סיפר בשיחה עם mako על השתלשלות האירועים: "הבחור הזה מסתבר פנה אליי, לא ראיתי את ההודעה, רפרפתי עליה, והתכוונתי לחזור אליה יותר מאוחר כשיהיה לי זמן, הוא ראה 2 וויים, כלשונו, ומיד העלה ציוץ 'בתור עובד לשעבר של יש עתיד יאיר לפיד מסוכן לביטחון המדינה, מסרתי מידע לדניאל עמרם' וכו'.
"כעבור כמה שעות אני מקבל עשרות תיוגים ופניות על הציוץ ואני בהלם, מסרו לי מידע ואני לא יודע? הייתי רוצה את הסקופ. חזרתי שוב להודעות ובדקתי, עשיתי חיפוש יסודי, ומשלא הצלחתי למצוא את ההודעה יצאתי בציוץ, 'אני לא מכיר את זה, לא פנו אליי'. אפילו בדקתי עם הדוברות של יש עתיד, והם טענו שלפי מה שידוע להם אותו בחור כלל לא עבד ביש עתיד".
עמרם המשיך: "הבחור פנה שוב, וטען שמחק את ההודעות אחרי שראה 2 וויים, כלומר שראיתי את ההודעה. בגדול ה'סקופ' הוא שפרצו לאיזה פעילה של המפלגה לוואטסאפ, אבל אין שום קשר לאותו בחור שעבד שם או משהו, ושום קשר למידע ביטחוני, סתם חרטוט. בנוסף, מצאתי בחור אחר שטוען שהוא מכיר אותו ומדובר בכלל בטרול ומתחזה. אז הצעתי לשניהם לעלות ללייב ולבדוק את הדברים".
בשלב הזה עמרם העלה אכן ללייב של שעה שלמה את יובל דירליק ואת נדיב ורסנו, יו"ר סיעת כוח צעיר ואחד היריבים הפוליטיים של הדר מוכתר, שבה ורסנו ודירליק התווכחו על תביעות דיבה, מי אומר אמת ומי שיקר לגבי העבר שלו.
מה הבנת מהדברים של דירליק בלייב?
עמרם: "הוא הודה במהלך הלייב ששיקר בנוגע לזה שפרץ לוואטסאפ של ראש העיר לשעבר של פתח תקווה כדי לקבל תשומת לב, ושהתחזה ב-2018 באיזה פורום באינטרנט לאישה.
יאיר לפיד נחשף על ידי עובד לשעבר? מבררים את העניין https://t.co/T6aEAfU3SV
"יש עתיד איימו בתביעה על אותו בחור והוא מחק את הציוץ ההוא, אבל מישהו הספיק לעשות העתק הדבק, פרופיל פיקטיבי ידוע העלה את אותו ציוץ בדיוק, וזה קיבל עוד באזז מטורף אפילו יותר מהראשון".
אז לאחר שעמרם הבין שמדובר בסוג של פייק ניוז ששוכפל בידי בוטים הוא מסכם: "חלק ראו את הציוץ ההוא או את אחד מהפיקטיבים שעשו העתק הדבק, והם חושבים אולי שזה אשכרה נכון, ש'יאיר לפיד מסוכן לביטחון ישראל', שזה כמובן חירטוט. וזה גם יכול להביא בעיה הפוכה שאם מישהו ירצה לצאת בסיפור אמיתי - כבר לא יאמינו".
לא אני מת. pic.twitter.com/uMontXpgV9
אז איך אפשר להתגונן בעצם מהתופעה הזאת שעלולה להשפיע על תוצאות הבחירות? יוסי רחמן, Director of security research management (מוביל צוות המחקר) בחברת הסייבר semperis מסביר ל-mako: "למרבה הצער, הרשתות החברתיות לא עושות מספיק כדי להגן על ציבור המשתמשים מידיעות כזב, פייק ניוז, ומהשפעה של רשתות בוטים. אמנם מאפשרים לדווח על מקרים של חשד לפייק ניוז או תוכן מסית וגם מנסים "לתת סימנים" בפרופילים מאומתים, וי כחול, אבל זה לא ממש עוזר כשמדובר בעשרות עד אלפים של פרופילים מזויפים, שמתחזים לאנשים מן היישוב ומהדהדים את אותם מסרים באופן אוטומטי, עד לרמת התחביר וסימני הפיסוק.
הדרך הכי טובה להתגונן מהפרקטיקות האלו היא לפני הכל, לא לשתף שום ידיעה שלא מגיעה ממקור מוסמך, מאחר ושיתוף כזה רק מגדיל את החשיפה של המסר ומקדם את המטרה של העומדים מאחוריו. בנוסף, מומלץ לדווח על כל חשד שיש לנו על פרופיל מזויף, תוכן מסית או ידיעת כזב - גם באמצעות האפשרות "דווח" ליד פוסטים בטוויטר, פייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות - אבל גם באמצעות פניה לפרויקטים התנדבותיים כמו פייק ריפוטר".
מיזם פייק ריפוטר, הנלחם בפייק ניוז ברשת, דיווח לטוויטר על מספר פרופילים מזויפים ששיתפו את הציוץ על העברת המידע על לפיד לעמרם, אך טרם קיבל תשובה.
"עיקר העניין הוא הקלות הבלתי נסבלת בה מפיצים פייקים פוליטיים בזמן כה רגיש ואין מי שישלם מחיר", אומר אחיה שץ, מנכ"ל הארגון. "אני חושב שזו הצגת תכלית לבעייתיות של מידע ברשתות. זה מטריד אנשים, זה מייצר אמונה בשקרים, זה מציג כמה קל לנו כבני אדם להאמין במה שאנחנו רוצים וכמה מנצלים את החולשה הזו. ולבסוף, איך זה משפיע על כל אפקט של חיינו. דרושה תוכנית לאומית לחינוך לאוריינות דיגיטלית - מגיע לאזרחים הגנה וכלים להתמודדות עם התקפות עליהם".