"מאז ומעולם החלום של אבא שלי היה שנקים סטארטאפ. לפעמים בסופ"שים הוא היה מושיב אותי ואת אחותי בסלון ושואל אם יש לנו רעיונות. הוא תמיד דחף אותי לכיוון, קנה לי ספרי לימוד תכנות, ותמיד סיפר לי סיפורים על ביל גייטס ועל לארי פייג' וסרגיי ברין".
ליאור אלתרמן, בן 26, נולד בראשון לציון ומתגורר כיום בתל אביב. בגיל 13 הוא התחיל לתכנת ולבנות אתרים, משחקים ואפליקציות. לפני קצת יותר משנה חברת פלייטיקה החליטה לרכוש את הסטארטאפ שלו, JustPlay ומאז הוא עובד בחברה ומנהל את הסטודיו של המשחק שבנה. כיום JustPlay היא חברת בת של פלייטיקה המונה כ-30 עובדים.
"כך נבחרתי לרשימת הצעירים המבטיחים של פורבס מתחת לגיל 18"
כבר בבית הספר אלתרמן התחיל להשתעשע עם עולם המשחקים הווירטואליים. את טבילת האש הראשונה שלו הוא עשה על פאואר פוינט. "בכיתה ה' המורה לימדה אותנו לבנות מצגות בפאואר פוינט", הוא מספר. "באותו יום אחרי שחזרתי הביתה, שיחקתי בכל הפיצ'רים וגיליתי שאפשר לגרום למשהו לקרות במעבר עכבר על אובייקט ומיד היה לי רעיון למשחק - מילאתי את השקופיות בצורות שאסור לגעת בהן עם העכבר, חלקן זזות ומסתובבות, וככה בניתי מסלולי מכשולים לעכבר, שבהם המטרה היא להגיע לכפתור ירוק שמתחבא בכל שקופית. בשיעור מחשבים הבא הצגתי את המשחק שבניתי והמורה למחשבים ממש התלהבה, ונתנה לי להעביר שיעור שבו אני מלמד את כל הכיתה איך לבנות את המשחק".
החיבור הבא לעולם הגיימינג המשיך להתפתח לכיוון מפתיע, משחק השחמט. הוריו של ליאור הם אלופי שחמט והם הקימו את תוכנית שחמטק, שבה הם לימדו עשרות אלפי ילדים בארץ לשחק שחמט בגני ילדים ובתי ספר יסודיים. אביו של ליאור, בוריס, הוא חבר נבחרת ישראל בשחמט לשעבר והיה עוזרו האישי של אלוף העולם בשחמט, גארי קספרוב. "בזמנו הייתי נער בן 16 ובניתי להם אפליקציה שהילדים יוכלו לשחק בה. מהר מאוד האפליקציה 'שחמטק' תפסה תאוצה גם בקרב הורים וילדים רבים בחו"ל. בעקבות האפליקציה שפיתחתי נבחרתי לרשימת הצעירים המבטיחים של פורבס מתחת לגיל 18", הוא מספר.
ההצעה של פורטנייט וההקמה של הסטארטאפ
ההתפוצצות הבינלאומית הראשונה שלו קרתה מיד אחרי שחרורו מהצבא, והובילה להצעה מפתה מיוצרי המשחק פורטנייט. להצעה הוא סירב, אבל היא גרמה לו לחשוב בענק ולבסוף להקים סטארטאפ עצמאי. "אחי הקטן שהיה בן 12 שיחק בפורטנייט כל היום, וממש רצה שאני אשחק איתו, אמרתי, 'יאללה אני אנסה משחק אחד', והתמכרתי. אבל כל הזמן הפסדתי, ולא הייתה שום דרך להתאמן, היית לוחץ Play וישר נכנס למשחק עם 100 שחקנים.
"החלטתי לבנות סימולטור שעוזר להתאמן, ישבתי במשך שבוע שלם, יום ולילה, עד שסיימתי לבנות את הסימולטור. פרסמתי אותו באינטרנט והלכתי לישון, כשקמתי הופתעתי לגלות שהמשחק הגיע ל-100 אלף משתמשים. מסתבר שהוא נהיה ממש ויראלי באינטרנט, והמון יוטיוברים עשו סרטונים עליו והראו איך עכשיו אפשר סוף סוף להתאמן. אפילו אלוף העולם בפורטנייט אז, Faze Tfue, התאמן בסימולטור, ובתוך שבוע המשחק כבר הגיע ל-500 אלף משתמשים. פתאום קיבלתי מייל מ-Epic Games, היוצרים של פורטנייט, הם הציעו לי לבוא לעבוד אצלם, חשבתי על זה הרבה, והחלטתי לסרב ולהקים משהו בעצמי.
"כשהייתי בן 22, התחלתי ללכת לכנסי יזמות וסטרטאפים, הלכתי לקורס סטרטאפים במכללה למנהל, והלכתי למשקיעים ביחד עם אבא שלי. בתוך שנה הצלחנו לגייס כסף לסטארטאפ, 1.5 מיליון דולר. לקחנו משרדים קטנים ב-WeWork, שכנעתי כמה חברים מתכנתים מהצבא להצטרף והתחלנו לעבוד".
הסימולטור של אלתרמן התפתח למשחק 1v1.LOL, שהספיק לצבור עשרות מיליוני הורדות ברחבי העולם ולחברה בשם JustPlay, שפיתחה עד היום שלושה משחקים. במרץ 2022 ענקית המשחקים פלייטיקה רכשה את הסטארטאפ המצליח ומאז כאמור הוא עובד בחברה.
המשחק שפיתח, 1v1.LOL למובייל, כולל עד 16 שחקנים שנוחתים באחת מהמפות הרבות שיצרו עבורם המפתחים, שם השחקנים, שכל אחד מהם מיוצג על ידי דמות משלו, אוספים נשקים, מגנים ושיקויי ריפוי ונלחמים אחד נגד השני, עד שהשחקן האחרון מוכרז כמנצח הגדול. המשחק כולל פיצ'ר "פארטי קוד", המאפשר לשחקנים לפתוח חדר משחק פרטי ולהזמין חברים. טורניר מיוחד של המשחק בשם 1v1.LOL Stars יושק בחודש הקרוב, כאשר השחקנים יוכלו להשתתף בטורנירים בתוך האפליקציה, כאשר הם לבושים בסקינים של דמויות של נבחרת גיימרים ישראלים ולזכות בפרסים וירטואליים, להשתתף בסרטוני יוטיוב של הגיימר האהוב עליהם ולקבל חשיפה לכל העוקבים.
רגע מטורף של הצלחה?
"לראות שמיליוני שחקנים משחקים במשחק שבניתי, ולראות את כל התגובות באינטרנט שאנשים מתלהבים מהמשחק".
רגע מטורף של מתח או דילמה מקצועית גדולה?
"אחרי שקיבלתי הצעת עבודה מ-Epic Games, והייתי צריך להחליט האם לבחור לעבוד אצלם, או לקחת את הסיכון ולהקים משהו בעצמי".
השמועה מספרת שהתנסית גם בנינג'ה ישראל. ספר והרחב?
"מודה באשמה. בזמן הצבא חבר שאל אותי אם אני רוצה לבוא איתו לקיר טיפוס. צחקתי ושאלתי אותו 'מה, מטפסים שם על הקירות'?. (היום כולם מכירים מה זה קיר טיפוס, אבל אז אף אחד לא הכיר) אבל זרמתי איתו. בפעם הראשונה שטיפסתי, ממש התמכרתי, זה גם אימון וגם לפתור חידות. התחלתי לטפס כמעט כל יום, בכל הקירות בארץ.
"כשהשתחררתי מהצבא, בזמן הגיוס לסטארטאפ, ראיתי את התוכנית של נינג'ה ישראל בטלוויזיה, וישר נרשמתי לעונה השנייה. עברתי את כל המיונים, דיברתי עם אסי ורותם, באתי מחופש לפינגווין. כשעליתי למסלול כל כך נלחצתי, הכול זוהר באורות ויש מצלמות בכל מקום, הכול הרבה יותר גבוה ממה שזה נראה בטלוויזיה, וכל מה שחשבתי באותו רגע זה שלא קשרתי מספיק טוב את השרוכים. בסוף נפלתי בגשר הלבבות השבורים. מה שכן, הופתעתי שהמים נעימים ולא קרים".