שנה לא פשוטה עברה על ההייטק הישראלי, "הקטר" של המשק. מאז פרוץ המלחמה, כמעט לפני שנה בדיוק, השקעות ההון סיכון בחברות הסטארטאפ הישראליות ירדו בכ-6% ביחס לשנה שלפניה, כך על פי דוח חדש של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ומכון המחקר והמדיניות RISE Israel. במקביל, נרשמה ירידה של כ-30% במספר המשקיעים הפעילים בהייטק המקומי בשנת המלחמה לעומת השנה שקדמה לה.
בשנים האחרונות מרוכזות ההשקעות בסטארטאפים בישראל בשלושה תחומים עיקריים: תוכנה ארגונית, סייבר ופינטק, על פי דוח רשות החדשנות 2024. בעולם אחד התחומים המרכזיים שנמצאים בצמיחה, ואין סיכוי שחמקתם ממנו בשנה האחרונה, הוא השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI), והמרוץ אליהן מעסיק את כל ענקיות הטכנולוגיה, ממיקרוסופט וגוגל עד מטא ואפל.
לרקע כל אלה, שוחחנו עם גורמים בהייטק הישראלי ושמענו מהם מהן המגמות הטכנולוגיות הבולטות שהם חוזים השנה בענף בארץ - ואיך הן צפויות להשפיע או אפילו לשנות את החיים שלנו.
טיפול ואבחון פוסט טראומה באמצעות בינה מלאכותית
אבנר הלפרין, משנה למנהל זרוע החדשנות ARC ומנכ"ל שיבא אימפקט, על הבינה המלאכותית שתאבחן ותסייע בטיפול בפוסט טראומה - ותביא לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז בכל הנוגע לקבלת שירותים רפואיים.
"פריצות דרך טכנולוגיות לאורך ההיסטוריה, קידמו את האנושות ולעיתים אף הצילו חיים, עם זאת, כמעט תמיד, עם כניסת טכנולוגיה חדשה, נצפו גם פערים שהולכים וגדלים בין המרכז לפריפריה. היום אנחנו ניצבים בפני פריצת דרך וטרנד נוסף בתחום הרפואה – מהפכת הבינה המלאכותית - שבניגוד למהפכות טכנולוגיות קודמות, יש לה פוטנציאל לשנות את הדינמיקה הקיימת, בכך שהיא עשויה דווקא להטיב עם הפריפריה והאוכלוסיות החלשות לפני המרכז. בעזרת AI ניתן כיום להנגיש את היכולות של הרופאים המובילים ביותר, ובמיוחד בתחום הדיאגנוסטיקה, לכל אחד מאיתנו – בין אם הוא עשיר או עני, גר במרכז או בפריפריה.
"בישראל, בעקבות אירועי 7.10, יש מעל מיליון אנשים הנמצאים בסיכון לפתח פוסט טראומה או הלם קרב, כ-10% מהם– זקוקים לטיפול מיידי. האתגר הוא לאתר אותם בזמן ולהעניק להם את הטיפול הנדרש. לטובת זאת פותח פתרון מבוסס AI שמסוגל לבצע אבחון פסיכיאטרי מהיר ויעיל בשיחה חופשית עם אווטאר – פתרון שהראה דיוק של 94% בניסוי קליני. זוהי דוגמה אחת ליכולות של AI להביא טיפול מדויק, אמין, זמין ושוויוני לכל אחד באמצעות הטלפון הנייד, ובכך לשבור את הפרדיגמה שהחדשנות מרחיבה פערים ומשרתת תחילה את העשירים.
"בתוך חמש עד עשר שנים אנחנו צפויים לראות מערכות AI שמבצעות אבחונים כמעט לכל בעיה רפואית. הטכנולוגיה הזו לא רק תקצר את התורים ותפחית סבל, אלא גם תציל חיים, הן במרכז והן בפריפריה".
עולמות הפודטק והאגריטק: אפליקציות לתכנון גידולים וחקלאות בתוך מבנים
דנה קדר, דירקטור קהילת GrowingIL במכון הישראלי לחדשנות, צופה כי מדינות בקרוב יוכלו לתכנן את הגידולים שלהן באמצעות אפליקציות תכנון חקלאי כדי להתמודד, בין היתר, עם משבר האקלים וההתחממות הגלובלית.
"תחום האגריפוד-טק הולך וצובר תאוצה משמעותית בשל ההבנה הגוברת של חשיבות ביטחון המזון והצורך להבטיח שמדינות יוכלו לספק מזון לאוכלוסייה שלהן באופן עצמאי, מבלי להסתמך על ייבוא חשוף לסיכונים בשרשרת האספקה. אחד הטרנדים המרכזיים בתחום הוא השימוש באפליקציות תכנון חקלאי מתקדמות, שמאפשרות למדינות לתכנן אילו גידולים כדאי לגדל בהתאם לתנאי מזג אוויר משתנים, השפעות של חום קיצוני וההתחממות הגלובלית, כמו גם להתמודד עם מזיקים ומחלות הפוגעות בגידולים. מדינות רבות כבר מתכננות לשנות את סוגי הגידולים שלהן כדי להתאים למציאות החדשה.
"חקלאות בתוך מבנים (Indoor Farming) היא מגמה נוספת שתופסת תאוצה, והיא כוללת גידול חקלאי במבנים סגורים כגון מכולות, חממות ומבנים נוספים, מה שמאפשר שליטה טובה יותר על תנאי הגידול והפחתת ההשפעה של תנאי מזג האוויר הקיצוניים. יתרונות השיטה כוללים הפחתת עלויות שינוע, גידול מוצרים טריים בקרבה לצרכנים ושיפור היעילות הכלכלית והסביבתית של תהליכי הייצור".
אפליקציות לענן (Cloud Native)
שי מישל, שותף מנהל בקרן ההון סיכון Merlin Ventures צופה שבשנה הקרובה נראה בישראל צמיחה של חברות בתחום ה-Cloud Native (אפליקציות ותוכנות שנועדו מראש לשימוש בענן) ומאמין שענקיות הענן יגלו עניין רב יותר לרכוש חברות אלה. "בשנה הקרובה אני צופה מגמה לפיה חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון יחפשו פתרונות שיובילו את לקוחותיהן להגדלת נפח השימוש בענן, באמצעות הנגשה טובה יותר של הפתרונות שהן מספקות להם.
"ענקיות הענן מנהלות היום את שירותי הענן, אך לא תמיד לקוח הקצה ממצה היטב את המוצרים השונים שהן מציעות, והדבר גורם לכך שהוא לא בהכרח משתמש בכל שירותי החברה באופן המיטבי, הן כלכלית והן מבחינת נפח העבודה מולם. תחום ה-Cloud Native שמתפתח בימים אלה כולל פרקטיקות ועקרונות בנייה של אפליקציות ותוכנות, לרבות שימוש הולך וגדל בכלי AI, למיצוי מלא של סביבת הענן. נראה יותר יזמים וחברות שמנסות להתפתח בתחומים השונים תחת הסגמנט הזה, למשל בתחום של אבטחת ענן, ואת המוצלחות מביניהן ירכשו ענקיות הענן".
אבטחת סייבר על תשתיות קריטיות
ליאור פרנקל, יו"ר פורום חברות הסייבר באיגוד ההייטק ומנכ"ל ומייסד ווטרפול סקיוריטי, מסביר את הצורך בהגנה על רשתות של חברות וארגונים, שלא כמו בעבר, פגיעות יותר למתקפות סייבר של גופים ואנשים פרטיים.
"יכולות סייבר מתקדמות נמצאות כיום בידי גופים פרטיים, בעוד שבעבר רק גופים מדינתיים החזיקו ביכולות סייבר התקפיות, שנועדו לפגיעה בתשתיות קריטיות ושימשו בעיקר לצרכים פוליטיים. כיום, ניתן לראות גופים פרטיים עם יכולות מתקדמות, שמטרתם היא רווח כספי באמצעות מתקפות כופרה.
"במקביל, ישנו צורך גובר בחיבוריות של רשתות תפעוליות (כלומר של ארגונים וחברות) לאינטרנט. בעבר רשתות תפעוליות תפקדו בסביבה מבודדת ובטוחה, אך עם התקדמות הטכנולוגיה והדרישות הארגוניות, יותר ויותר ארגונים שואפים ואף מחויבים לחבר את רשתותיהם התפעוליות לסביבות פחות מאובטחות, כמו רשתות ארגוניות או הענן. חיבוריות זו מגדילה את שטח ההתקפה על הרשת התפעולית. מגמות אלו פועלות במקביל ותורמות לעלייה מדאיגה בכמות ובאיכות מתקפות הסייבר על תשתיות קריטיות.
"יחד עם זאת, ניתן לראות ארגונים ורגולטורים ברחבי העולם שמכירים באתגרים הללו ומיישמים פתרונות מתקדמים להתמודדות עם העלייה ביכולות התוקפים לצד הצורך הארגוני המתרחב בחיבוריות".
דיגיטציה בקרב תעשייה מסורתית
דוד אייר, מנהל חדשנות ודיגיטל בהתאחדות המלאכה והתעשייה, מסביר כי השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) בבתי הדפוס הקטנים בישראל מהווה מהפכה בתעשייה שנתפסת כמיושנת.
"הבינה המלאכותית מאפשרת אופטימיזציה של תהליכי הייצור בבתי הדפוס, כאשר אלגוריתמים מנתחים נתונים ומסייעים בחיזוי ביקושים עתידיים, מה שמוביל להקצאת משאבים יעילה, קיצור זמני המתנה והפחתת עלויות.
"בנוסף, ניתוח התנהגות לקוחות מאפשר שיווק מותאם אישית והצעות ממוקדות, התורמות להגדלת נאמנות ושביעות רצון הלקוחות. מערכות הדפסה חכמות מנתחות תהליכי הדפסה בזמן אמת, מזהות בעיות איכות ומטפלות בהן מיידית, ובכך מבטיחות תוצרים איכותיים ומפחיתות בזבוז. AI גם מוודאת שהקבצים להדפסה עומדים בדרישות הטכניות, ומונעת תקלות בייצור. כלי AI משפרים גם את מערכות הניהול והלוגיסטיקה של בתי הדפוס, ומסייעים במעקב אחר מלאי. כך, טכנולוגיית AI מסייעת לעסקים קטנים ובינוניים לשרוד ולהתייעל".
גיוס מגוון של כוח אדם
ברוך שמעוני, פרופ' לסוציולוגיה ארגונית, ראש המכון לחקר קהילות באוניברסיטת בר-אילן, מאמין כי ההייטק הישראלי זקוק לגיוון של כוח העבודה כדי להגיע לחדשנות ויצירתיות ולשמור על מעמדו בעולם.
"בהנחה שבשנה הבאה ישראל תתחיל להתאושש משנים של קורונה ומלחמות, ותשתלב שוב בתחרות העולמית, היא תצטרך להוכיח שוב את היצירתיות והחדשנות שחברות ההייטק שלה מצטיינות בהן. כדי לפתח חדשנות, יהיה צורך להעמיד ולגייס מאגר כישרונות ולפתח צוותים מגוונים המטפחים את החדשנות. צוותים מגוונים כוללים משתתפים הבאים מראש עם פרספקטיבות שונות על העולם, למשל צוותים שחבריהן באים מתרבויות שונות, שכוללים נשים וגברים, קבוצות אתניות שונות, מגוון גילאים, דיסציפלינות מדעיות שונות וכדומה.
"מחקרים מראים שארגונים בעלי כוחות עבודה מגוונים מרחיבים קבוע את מאגר הכישרונות שלהם; הם יצירתיים יותר ומצוידים טוב מאחרים בכלים לפיתוח רעיונות ומוצרים חדשים. בעולם הייטק המוּנַע מחדשנות, הגיוון יהיה קריטי לשמירה על מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה".
בינה מלאכותית תעזור לצוותי IT
גיל פקלמן, מייסד חברת אטרה (Atera), סבור כי באמצעות שימוש בבינה מלאכותית יוכל לרדת עומס מכתפי העובדים ב-IT, צוותי המחשוב בחברות.
"תחום סוכני ה-AI ב-IT, כלומר information technology, מערכות המחשוב הארגוניות של חברות, מתפתח בקצב מהיר, ואנחנו רואים איך בשנה הבאה הוא יתחיל לשנות באופן משמעותי את הדרך שבה מתנהלים תהליכי IT. סוכני AI יוכלו לבצע מגוון רחב של פעולות, החל ממשימות שגרתיות כמו איפוס סיסמאות ועד למשימות מורכבות יותר כמו תחזוקה פרואקטיבית של מערכות ואופטימיזציה של עומסי עבודה על שרתים. זה יאפשר לצוותי IT להתמודד עם אתגרים מורכבים יותר במהירות וביעילות גדלה, תוך שימוש ב-AI לקבלת החלטות מושכלות יותר. בסופו של דבר, ייעול תהליכי IT בארגונים הולך יד ביד עם פוטנציאל לצמיחה עסקית ורווחיות, בשל האימפקט האדיר שיש ל-IT על כלל הארגון".