הסתיים מכרז תדרי הדור הרביעי. כל 6 חברות הסלולר שהשתתפו במכרז ירכשו תדרי דור 4: הוט מובייל, גולן טלקום, פרטנר, מרתון 018, סלקום ופלאפון. הסכום הכולל שישלמו החברות למדינה הוא 250 מיליון שקל. למעט פלאפון, שתשלם כ-100 מיליון שקל, כל שאר החברות ישלמו 30-35 מיליון שקל.
אבי ברגר, מנכ" משרד התקשורת ויו"ר ועדת המכרזים, אמר: "שירותי הדור הרביעי יאפשרו אספקת שירותים ויישומים מתקדמים בקצבי גלישה גבוהים. הרשת החדשה תצעיד את ישראל קדימה תוך אספקת שירותים חדשניים. אנו מצפים מהחברות לעשות שימוש מהיר בתדרים לטובת האזרחים".
אף אחת מהחברות לא היתה מוכנה לוותר על רצועת תדר, ולכן המחיר האמיר. פלאפון, שאין לה הסכם שיתוף תדרים, ניסתה לרכוש את מקסימום התדר שמותר לה - 4 רצועות. שאר המפעילות (5 במספר) ניסו לקנות רצועת תדר אחת.
אחת הביקורת שעלתה כלפי המכרז, עוד לפני שיצא לפועל, היתה שהוא איפשר מלכתחילה כניסת שחקנים חדשים, מה שעשוי להוביל להעלאת מחירים מלאכותית. המכרז היה אירוע משמעותי שאליו התכוננו כל חברות הסלולר כבר חודשים בעזרת סימולציות וניתוחים כלכליים. כל חברה הקימה חמ"ל שממנו נוהל המכרז.
המכרז יאפשר לחברות להגדיל את מספר התדרים שלהן משמעותית לצורך הפעלת שירותי דור רביעי בטכנולוגיה המכונה LTE. הצרכנים ירוויחו רשתות סלולר מהירות הרבה יותר והפער במהירות הגלישה שנוצר בין ישראל לעולם המערבי יתחיל להצטמצם.
מהו מכרז התדרים?
מכרז תדרים הוא פרוצדורה שבה המדינה, האחראית על ניהול ספקטרום התדרים, מעמידה לרכישה ושימוש תדרים שברשותה. תדר הוא משאב במחסור, וההשקעות מצד החברות במכרזים הן גדולות. מכרז תדרי הדור השלישי הקודם, מ-2011, הוא שאיפשר את כניסת גולן טלקום ו-HOT מובייל לשוק ולמעשה חולל את התחרות.
מכרז הדור הרביעי לא צפוי ליצור מהפכה בשוק, אלא בעיקר לאפשר לחברות להיחלץ ממחנק התדרים שבו הן שרויות. הוא יוביל לגל השקעות נוסף בתשתיות סלולר בישראל וישפר את איכות השירותים ללקוח. מכרז כזה הוא אירוע משמעותי, שמתרחש אחת לארבע שנים לערך.
במכרז הנוכחי העמידה המדינה למכירה שמונה רצועות של 5 מגה-הרץ כל אחת (למעשה מדובר ב-38 מגה הרץ, ולא ב-40, בגלל התחשבנות עם סלקום על אחזקת תדר קיים). התדר במכרז הוא בטווח ה-1,800 מגה-הרץ, תדר מקובל בעולם המערבי לרשתות דור 4.
במכרז היתה הקלה משמעותית למפעילות קטנות - כאלו שיש להן נתח שוק של פחות מ-20% (גולן, HOT ואקספון) יוכלו להמיר 50% מהתשלום על התדר בערבות בנקאית. הערבות תשולם אל מול הגדלה של נתח השוק - כשכל 1% בנתח שוק שווה 10% מהערבות. לדוגמה: נאמר ש-HOT מובייל תזכה במכרז ותוכל לקנות תדר ב-100 מיליון שקל. היא תצטרך לשלם רק 50 מיליון שקל, ואת השאר להפקיד כערבות בנקאית. כעבור שנתיים תתקיים בדיקה, ואם HOT תגדיל את נתח השוק ב-5% היא תקבל את כל הערבות חזרה. אם היא תגדיל את נתח השוק ב-4% היא תקבל חזרה לידיה 40 מיליון שקל מהערבות ותשלם 10 מיליון שקל למדינה.
מה יקבלו הצרכנים?
ישראל נמצאת בפיגור משמעותי מול העולם בתשתיות דור רביעי. רשתות בטכנולוגיה זו כבר הושקו בעולם החל ב-2009, ומאז אימצו כמעט כל מדינות המערב את הטכנולוגיה הזאת - וגם לא מעט מדינות מהעולם שלישי כבר שם.
בישראל לא מיהרו להחליף טכנולוגיה, שכן הרשתות הקיימות נחשבות מתקדמות יחסית, ומשרד התקשורת לא מיהר להקצות את התדרים המתאימים. בפברואר 2012 מונתה ועדה בראשות המנכ"ל דאז, עדן בר טל, לכתיבת המכרז. הטיפול התעכב, יש האומרים בכוונה, כדי לאפשר למפעילות החדשות לעמוד על הרגליים לפני שהן נכנסות לעוד השקעה. רק עם כניסת המנכ"ל הנוכחי, ברגר, הטיפול בנושא הואץ, בתמיכת שר התקשורת דאז, גלעד ארדן.
טכנולוגיית הדור הרביעי מאפשרת גלישה סלולרית במהירות גבוהה הרבה יותר. לכן, ההתמהמות של המדינה בכל הנוגע אליה יצרה פיגור טכנולוגי. על פי נתוני NetIndex, מהירות הגלישה הממוצעת בסלולר בישראל היא 8.5 מגה-ביט לשנייה - מה שמציב את ישראל במקום 31 ברשימה מתוך 33 מדינות ה-OECD, ומתחת לממוצע מהירות הגלישה הסלולרית במדינות המפותחות - 14.9 מגה ביט-לשנייה.
המכרז יאפשר לישראל לסגור את הפער הזה. הוא יכניס את החברות לגל השקעות חדש והצרכנים יוכל לגלוש מהסלולר במהירות גבוהה הרבה יותר. הטכנולוגיה הנוכחית תשרת את החברות בחמש השנים הבאות, פחות או יותר, וההערכה היא שרק ב-2020 יתחילו להיפרש בעולם רשתות דור 5.
אבל רגע, כבר כיום כתוב לי 4G על הטלפון.
נכון, חברות התקשורת כבר קיבלו אישור להפעיל רשת דור רביעי על תדרים קיימים שלהן, ולכן על מכשירים תומכים רשום LTE או 4G. החברות כמובן טרחו לפרסם ברבים את "ההשקה" - והגדילה לעשות סלקום שהתפארה ברשת דור 4.5, שאין לה. הרשתות האלה פועלות כיום על תדר צר מאוד. ניתן לדמות את המצב לתרחיש בו כביש 6 היה נפתח עם נתיב אחד לכל כיוון - לקוחות חוו שיפור בחווית הגלישה, אבל הוא היה מינורי. המכרז יאפשר לכל חברה להצטייד במספיק תדרים כדי להציע לצרכנים גלישה במהירות גדולה פי כמה מהמהירות הנוכחית.
מתי הצרכנים ייהנו?
הזוכות יצטרכו להעמיד את הכסף בתוך 45 יום ולהציג תוכנית הנדסית לפרישה בתוך ארבעה חודשים. ההערכה היא שהכל כבר מוכן בחברות - הכסף והתוכנית ההנדסית, כולל המודל של שיתוף רשת.
משרד התקשורת יצטרך לבחון את התוכניות ההנדסיות ולאשר אותן. זה ייצור צוואר בקבוק, מכיוון שמשרד התקשרות מתנהל באטיות וידרשו לו שבועות ארוכים לעבור על החומר. בכל מקרה, הערכה היא שכבר ברבעון השני של 2015 יופעלו הרשתות החדשות.
האם מחירי הסלולר יעלו כעת?
תיאורטית, חברות הסלולר ירצו לראות החזר השקעה על הרשת החדשה, והיו שמחות להעלות מחירים. עם זאת, כפי הנראה, מצב התחרות לא יאפשר להן להעלות מחירים, וגם הניסיון העולמי מראה שהחברות מתקשות לגבות מחיר גבוה יותר עבור שירותי הרשתות המתקדמות.
עוד ב-TheMarker:
