תשלם 800 מיליון שקל כדי להוציא את הקניין הרוחני של וייז (waze), מהמדינה. תשלום זה מצטרף ליותר מ–500 מיליון שקל ששילמו בעלי המניות של וייז ועובדיה הישראלים בגין רווח ההון ממכירת החברה לגוגל ישראל. כך, במסתכם, צפויה מדינת ישראל לקבל תשלומי מס של יותר מ–1.3 מיליארד שקל בגין העסקה.
בשלב זה לא ידוע היכן יירשם הקניין הרוחני של וייז, אך הערכות הן כי גוגל תבחר לבצע את העסקה באמצעות אחת מהחברות הבנות שלה הרשומות מחוץ לארה"ב, שכן בארה"ב מוטל מיסוי גבוה יחסית בגין תקבולים שמייצר קניין רוחני. גוגל הזרימה את ההון הנדרש כדי לרכוש את וייז מחברה הרשומה בברמודה, כך שניתן
ביוני 2013 נמכרה וייז לגוגל תמורת 966 מיליון דולר, באחת העסקות הגדולות שידע ההיי־טק המקומי בשנים האחרונות. על פי הסכום שגוגל תשלם לרשויות המס הישראליות, ניתן להבין כי החברה ייחסה לקניין הרוחני את מרבית השווי של וייז.
הדבר עולה בקנה אחד עם מאמצים רבים של רשויות המס בשנים האחרונות, שנועדו למקסם את תשלומי המס של חברות היי־טק זרות בגין רכישת חברות ישראליות. הרשות מנסה לעצור תופעה של חברות זרות שרכשו סטארט־אפים או חברות היי־טק מקומיות ומנסות להוציא מישראל את הקניין הרוחני, לפי שווי נמוך מהותית מהשווי שבו ביצעו את הרכישה, כדי למזער את המס שהן משלמות בגין הוצאת הקניין הרוחני מישראל. בתקופה האחרונה מתנהלים כמה דיונים בבית המשפט בין רשות המסים לחברות זרות, הנאבקות להפחית את חבות המס שלהן.
לא ניסתה למצוא פרצות מס
גוגל לא ניסתה למצוא פרצות במדיניות המס הישראלית, ותימחרה את הקניין הרוחני של וייז לפי שווי גבוה של כ–880 מיליון דולר, המהווים כ–90% ממחיר העסקה כולה. המשמעות היא כי גוגל ייחסה כ–90% מהמחיר של וייז לקניין הרוחני שלה - ורק 10% לנכסים האחרים, כמו העובדים.
במסגרת עסקת וייז־גוגל, היזמים והמנהלים של וייז עמדו על כך כי החברה תישאר בישראל, וכך גם הקניין הרוחני. דרישה זו היתה אחת הסיבות שהחברה לא נמכרה כמה שבועות לפני כן לפייסבוק. גוגל רכשה את וייז באמצעות חברה בת ישראלית, גוגל ישראל, ועתה מוכרת אותה חברת בת את הקניין הרוחני לחברה בת אחרת של גוגל, הרשומה בחו"ל. המהלך יוצר לגוגל ישראל חבות מס של כ–230 מיליון דולר. חבות זו נקבעה בשיתוף עם רשות המס המקומית.
מבחינת גוגל, מהלך כזה אינו יוצא דופן. החברה מעדיפה לרכז את כל הקניין הרוחני שהיא קונה מחוץ לארה"ב במדינות שבהן המס הוא נמוך יחסית. מהלך זה אינו צפוי להשפיע על עובדי וייז, שגוייסו אחרי העסקה כעובדי גוגל. וייז מונה כיום כ–120 עובדים, לאחר שגוגל גייסה כ–20 עובדים נוספים לשורות לוייז מאז העסקה. כמו כן, בכוונת גוגל להמשיך לגייס עובדים לווייז, שעדיין ממוקמת במשרדיה המקוריים ברעננה.
מרוויח נוסף מהעסקה הוא המדען הראשי במשרד הכלכלה, שהשקיע בווייז כמיליון דולר בעת הקמתה. הוצאת הקניין הרוחני של וייז מישראל יחייב את גוגל לשלם למדען כ–3 מיליון דולר נוספים.
ישראל צפויה לרשום הכנסה כוללת של כ–1.3 מיליארד שקל מעסקת מכירת וייז לגוגל. סכום זה הוא שני רק להכנסות המדינה ממיסוי עסקת מכירת יתרת מניות משפחת ורטהיימר בישקר לפני כשנה. הערכות הן כי עסקת ישקר השנייה הניבה למדינה הנכסות ממסים של כ–1.8 מיליארד שקל.
קניין רוחני הוא נכס כל דבר, אך בשונה ממכונות וציוד - הוא אינו מוחשי.
בדומה לנכסים אחרים, ייצור קניין רוחני עולה כסף. חברת פרטנר, למשל, השקיעה מאות מיליונים לאורך השנים ביצירת המותג אורנג'. ווייז השקיעה כמה עשרות מיליוני דולרים כדי לפתח את המערכת שלה, ולרשום לא מעט פטנטים על שמה.
נכסים לא מוחשיים, כמו מקביליהם המוחשיים, הם בעלי יכולת ייצור הכנסות. המותג החזק שפרטנר יצרה איפשר לה במשך שנים לגבות מחיר גבוה ממתחרותיה. בדומה, הפטנטים שרשמה ווייז, קהל המשתמשים הרחב שלה והמידע הרב שצברה עליהם עד כה, יכולים לשמש אותה או את גוגל לשם יצירת הכנסות בשוק הפרסום הגלובלי.
בניגוד לנכסים מוחשיים, קניין רוחני הוא נכס ללא מגבלות פיסיות, כלומר ניתן להעביר אותו בקלות, ורבים יכולים להשתמש בו במקביל. כאן גם החיסרון שלו - קשה יותר להגן עליו משפטית מפני גניבתו.
וגם:
>> "לחכות שבוע למכתב? זה לא נורא"
>> יוקר החופשה: התיירים בישראל לא מרוצים מהתמורה לכסף
