אם אתם נמצאים בשוק העבודה כבר כמה עשרות שנים, סביר להניח שמונח הקביעות הוא חלק בלתי נפרד מהקריירה המקצועית שלכם. בעוד שבעבר היה נפוץ למצוא עובדים שנשארים נאמנים לאותו ארגון במשך שנים ארוכות ונהנים מהטבות שמתווספות לתלוש השכר עם צבירת ותק, היום כבר מדובר בחלום רחוק.
הדבר נכון על אחת כמה וכמה בענף תנודתי כמו ההייטק הישראלי: כשהתחרות על כל עובד גדולה, עובדים מחליפים מקומות עבודה בקצב של אחת לכמה שנים בודדות ולעיתים אף פחות מכך.
לצד אובדן הניסיון וקשיי התאקלמות והסתגלות למקום חדש בכל פעם, החלפת מקומות עבודה אחת לכמה שנים יכולה לספק לעובד הזדמנות לשפר את התנאים שלו, להתמקח מחדש על השכר וכן ולחוות תחומי עיסוק שונים ומגוונים. עם זאת, בענף ניתן למצוא גם עובדים מזן אחר, עובדים שהניחו בצד את המרוץ האינסופי אחר החברה הבאה ונשארו באותו ארגון במשך שנים ארוכות והתקדמו בו.
העובדים הללו ליוו את החברה שבה הם עובדים בכל התחנות שבדרך, מהרגע שבו הייתה רק רעיון במוחו של היזם ועד שהגיעה לשיאי הכנסות ופתחה סניפים ברחבי העולם. שוחחנו השבוע עם ארבעה עובדים שהצטרפו לחברה שלהם עם הקמתה ולמעשה היו מהעובדים הראשונים בה. שאלנו אותם על המסע שהם עברו בדרך, והאם הם מתגעגעים לימים שבהם הכירו את כולם במסדרון.
"מנסים לשמר כמה שיותר מהמאפיינים שהיו לנו כשהיינו קטנים"
טל רז היא סמנכ"לית צמיחת מוצר בחברת ZoomInfo (זום אינפו) העוסקת בתחום ניתוח מערכי השיווק והמכירות. היא עובדת בחברה כבר 6 שנים, ובתקופתה היא ראתה כיצד צמחה החברה מ-150 עובדים בעולם ו-7 בישראל בסך הכל, לחברה שמעסיקה 3,500 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 500 בישראל. "החברה גדלה והתפתחה מאוד בזמן שאני עובדת פה, עברנו שתי מכירות והנפקה", היא מספרת, "ובנוסף, מלהיות בסיס נתונים לאנשי מכירות, הפכנו להיות פלטפורמה שמלווה תהליכים חוצי-ארגון. אנחנו מפתחים היום כלים לאנשי שיווק, אנשי אופרציה, אנשי מכירות ואפילו לצוותי משאבי אנוש".
את מתגעגעת לימים שהחברה הייתה קטנה יותר?
"אין ספק שהיה לימים האלה קסם מיוחד, יש לנו חוויות וזיכרונות שילוו אותנו כל החיים. הרבה לילות ללא שינה, לפעמים אי ודאות, הרבה אמונה ורעב מטורף להצליח. להקים משהו כמעט מאפס זו חוויה שאני מאוד שמחה שיצא לי לחוות. למזלי, גם היום שאנחנו יחסית הרבה יותר גדולים, אנחנו מנסים לשמר כמה שיותר מהמאפיינים שהיו לנו כשהיינו קטנים. אנחנו מנסים להיות דינמיים וגמישים ולשמר את הקשרים החברתיים הקרובים שנוצרו בין העובדים במהלך השנים".
"מעולם לא חשבתי לעזוב, כי החברה כל הזמן גדלה, השתנתה, התמודדה עם אתגרים שונים וניצלה הזדמנויות שונות. זה גרם לי להרגיש כמעט כל יום שאני עושה תפקיד מגוון יותר, גדול יותר ומאתגר יותר", אומרת רז. "אין רגע משעמם, אין רגע שגורם לחשוב שהפסקתי להתפתח והגעתי לתקרה, זה מסוג הדברים שיגרמו לי לחפש עבודה חדשה - וזה לא משהו שהרגשתי פה. התחלתי מתפקיד יחסית קטן ולא ברור, ככה זה בהתחלה. כולם עושים הכל, קופצים על כל הזדמנות וגדלים עם החברה. היום כל דבר קטן כזה שעשיתי הוא כבר תחום בפני עצמו שמעסיק עשרות עובדים".
איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
"בבניין החדש שאנחנו בונים לחברה ברעננה, מטיילת בין 8 הקומות שלנו ומתרגשת לראות את כל האנשים ש-ZoomInfo זוכה ללוות אותם בקריירה המקצועית שלהם".
"אמרתי: 'כשהחברה תגיע ל-100 איש, אני אעבור לחברה אחרת'. זה לא קרה"
ניר רובינשטיין הצטרף לחברת AppsFlyer (אפספלייר) בתור העובד הראשון, או ליתר דיוק, העובד השלישי אחרי מייסדי החברה, המנכ"ל אורן קניאל וסמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) רשף מן. בהתאם, עם השנים תפקידו הלך והתרחב וכיום הוא משמש כארכיטקט הראשי (Chief Architect). "החברה עברה המון שינויים במהלך השנים, זה דבר מאוד טבעי לחברה מצליחה כבר למעלה מעשור", הוא אומר. "אני מניח שאחד מהשינויים הגדולים שעברה החברה הוא בכמות העובדים, כ-1,500 נכון להיום, אבל זה רק סממן חיצוני שמעיד על עוד המון שינויים אחרים, כמו תהליכים יותר מוסדרים והיצע המוצרים של החברה לשוק שגדל. עם זאת, יש עדיין גרעין שהצלחנו לשמר לאורך השנים".
לפני כשלוש שנים עזב רובינשטיין את החברה לשלושה חודשים לאחר 8 שנות עבודה. "הרגשתי שהגעתי למקום בו אני אישית לא מצליח לתת את האימפקט שאני רוצה", הוא מספר על התקופה ההיא. "אני חושב שהרבה עובדים מחפשים את ההרגשה שהחברה מתקדמת קדימה בעזרתם, בטח אם הם חברי הנהלה ומהעובדים הראשונים בחברה. כשהרגשתי שזה לא מתקיים יותר, החלטתי לעזוב ולנסות להזיז את המחט במקום אחר. לשמחתי אחרי שלושה חודשים בלבד המייסדים ואני הבנו שהמקום שלי הוא כאן, ולכן חזרתי".
האם אתה מתגעגע לימים שהחברה הייתה קטנה יותר?
"זו שאלה מעניינת כי אני זוכר את עצמי, כשרק התחלנו להבין כמה החברה הולכת לגדול, אמרתי לרשף ה-CTO והמייסד השותף שכשהחברה תגיע ל-100 איש, אני אעבור לחברה אחרת. זה לא קרה. גם רשף לא דמיין שיעבוד בחברת ענק ולא בסטארטאפ קטן, והסיבה לכך היא ששנינו אף פעם לא ראינו את עצמנו עובדים בחברה גדולה. העובדה שעשור אחרי שנינו עוד פה, מעידה שהצלחנו לייצר משהו טוב. ברור שיש דברים שאני מתגעגע אליהם, בעיקר הכיף של להכיר כל עובד ועובד על בסיס אישי וחברי, מה שהוא מן הסתם, בלתי אפשרי היום".
"בחמש השנים הראשונות, תהליך ההתקדמות של כולנו היה אורגני לחלוטין. עשינו כל הזמן עוד ועוד - כל מה שהחברה הייתה צריכה בשביל לתמוך בגדילה הפסיכית שלה", מספר רובינשטיין על תהליך ההתקדמות שלו במעלה הדרך. "בחמש השנים האחרונות מנגד, אני משתדל מאוד ליישם את מה שאורן, המנכ"ל והמייסד אומר כל הזמן לחברי ההנהלה: תחשבו שכל שנה או שנתיים אתם צריכים לשנות את הגדרות התפקיד שלכם, לדמיין שאתם מפטרים את עצמכם ולבדוק אם הייתם לוקחים את עצמכם לעבודה שוב. מה הייתם משנים? מה הייתם משפרים? מה התפקיד ׳החדש׳ שלכם כולל? אני משתדל לעשות את זה בכל שנה. ברור לי שאנחנו בונים חברה לטווח ארוך, המטרה שלנו היא לא ׳זבנג וגמרנו׳ אלא להיות אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והמשפיעות בעולם. כולי תקווה שעדיין אהיה פה גם עוד חמש שנים".
"יש איזה שקט נעים בלהיות בטוחה במקום שלך ולדעת שמעריכים את מה שאת עושה"
מור חפץ חגגה לאחרונה 11 שנה כעובדת בחברת הפינטק PLUS500 (פלוס500). כשהגיעה, היא הייתה בסך הכל העובדת ה-21 בחברה, ואליו כיום החברה מעסיקה מאות עובדים ברחבי העולם. בתפקידה הנוכחי היא ראש צוות שיווק בסושיאל (Social Marketing Team Lead ).
מה השינוי או השינויים הכי גדולים שעברה החברה בזמן הזה?
״אני חושבת שהשינוי הכי משמעותי הגיע עם ההחלטה להפוך את החברה ל-Fintech Group. היעד הזה הביא איתו הרבה מאוד חידושים כמו מוצרים נוספים, שווקים חדשים וגדולים, שיפורים משמעותיים למוצרים הקיימים והיד עוד נטויה. ההרגשה היא שאנחנו בעשייה משמעותית כל הזמן ולומדים ומתפתחים עם כל פרויקט כזה יותר ויותר".
"אין ספק שיש קסם בלהיות מספר קטן של אנשים, כולם מכירים את כולם, מגיעים לאירועים של כולם ויש הווי של צוות מגובש", אומרת חפץ. "היופי בפלוס500 הוא שעם הגדילה הרבה מה-DNA הזה נשמר. יש כל כך הרבה עובדים ותיקים בחברה שהמשפחתיות ותחושת הקרבה עדיין קיימות, גם כשאנחנו גדלים בצורה כל כך משמעותית וממשיכים כל הזמן לגייס עובדים חדשים".
חפץ מספרת שהתפקיד שלה במחלקת השיווק התאפיין לאורך השנים בדינמיות גדולה עם אתגרים שהפגישו אותה עם עולם מקצועי חדש. "אני מכירה קולגות שכדי לעסוק בכל מה שאני עשיתי במהלך השנים היו צריכים לעבור כמה מקומות עבודה. יש איזה שקט נעים בלהיות בטוחה במקום שלך ולדעת שמעריכים את מה שאת עושה. הגעתי לחברה בתור מנהלת קמפיינים במנוע החיפוש של גוגל ובתוך זמן יחסית קצר התוודעתי לעולם הפרסום ברשתות החברתיות. מאז העיסוק שלי סבב את התחום הזה מכל מיני זוויות וכיום אני מנהלת צוות שעיקר עיסוקו הוא בשימור ושיפור המותג שלנו בעולמות הדיגיטליים".
"אני משפיע על משהו גדול יותר ממני"
"אני עובד בראפיד מיומה הראשון, מה שאומר שאני נמצא בחברה כבר שבע שנים", אומר יאיר סולדט, דירקטור (Director, Solutions Architecture) בחברת ראפיד (Rapyd). ראפיד הוקמה ב-2015 על ידי אריק שטילמן, ארקדי קרפמן ועומר פריאל. סולדט היה העובד הראשון שגויס לחברה. כיום החברה מעסיקה כ-900 עובדים מסביב לעולם, בין היתר באנגליה, הולנד, איסלנד, הונג קונג, סינגפור, דובאי, וכמובן תל אביב.
בתחילה פיתחה החברה אפליקציה למשיכת כסף מכספומט ללא חשבון בנק, ועם השנים הפכה לחברת לחברת Fintech as a Service שמאפשרת לחברות ויזמים גישה לתשתית פינטק גלובלית שמעליה יוכלו לבנות את המוצרים שלהם. "עברנו ממשרד קטן בפתח תקווה ללהיות חברה גלובלית עם 12 משרדים מסביב לעולם", אומר סולדט, "אנחנו תומכים בתשלומים ב-65 סוגי מטבעות, ביותר מ-170 מדינות ובמעל 900 אמצעי תשלום שונים. בדרך רכשנו שלוש חברות, הקמנו קרן השקעות (Rapyd Ventures) ואקדמיה להכשרת מהנדסים (Rapyd Academy). אפשר להגיד שעשינו היסטוריה".
לצד כל ההישגים, אתה מתגעגע גם לימים שהחברה הייתה קטנה?
"ברור, כמו שאני מתגעגע לילדות שלי. הגעגועים האלה הם נוסטלגיה, כיף להיזכר ויש המון סיפורים על איך הכל התחיל, אירועים קטנים שעיצבו את החברה ואת ה-DNA שלה. יש משפט שאני אוהב לומר למי שמצטרף לחברה: 'התפקיד שלכם זה לתקן ולשפר את מה שעשינו אז'. בסופו של דבר, אני תמיד מסתכל קדימה, לאן עוד יש להתפתח, איך אפשר להשתפר ולהיות טובים יותר מבלי לשכוח את הבסיס שלנו, אבל מרגיש בטוח מספיק גם לשנות אותו אם צריך".
סולדט מספר שמהרגע הראשון, היה לו ברור שהוא נכנס לחברה לטווח הארוך. "אריק (Co-Founder & CEO) וארקדי (founder & VP R&D) פנו אליי אחרי שכבר עבדנו יחד 4 שנים. הם הציגו את הרעיון המקורי שלהם והיה לי ברור מהרגע הראשון שאני נכנס לזה יחד איתם. אחרי 7 שנים, עדיין כיף לי להגיע כל בוקר למשרד, להתמודד עם אתגרים מקצועיים וניהוליים, להכיר אנשים וטכנולוגיות, ללמוד דברים חדשים ולשתף מהניסיון שלי".
ממפתח צעיר בחברה, בעיקר בתחום ה-Backend, סולדט החל להכשיר את המפתחים החדשים והפך לראש צוות. משם, כך הוא מספר, הוא לקח אחריות על חלק נרחב מהמוצרים והשירותים שפיתחה החברה ועל עיצוב הארכיטקטורה שלה. "אחרי 4.5 שנים קיבלתי על עצמי את תפקיד ה- Director of Solution Architecture של Rapyd, וזה מה שאני עושה עד היום, עם צוות ארכיטקטים מאוד מקצועי ומוכשר״, הוא מסכם.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
"כשהתחלנו לפני שבע שנים, לא דמיינתי איפה אני אהיה היום או את איפה שהייתי אחרי שנה. אני מאחל לעצמי שגם בעוד חמש שנים אני אהיה במקום שאני נהנה להגיע אליו כל יום. בראפיד אני עובד עם אנשים נהדרים, לוקח חלק בבניית הארגון הטכנולוגי, פוגש וחוקר טכנולוגיות חדשות, חונך ומקדם עובדים מקצועית וניהולית. אני מרגיש שאני משפיע על משהו גדול יותר ממני".