אם חשבתם שאין היום יצור חי, או לכל הפחות בני נוער שלא משתמשים ברשתות חברתיות – אנחנו כאן כדי לבשר אחרת. עפרי ג'רפי (15) וענבל נחשון (16) התארחו הבוקר אצל פאולה וליאון, ודיברו על ההחלטה להיפרד מהרשתות החברתיות ולהגיד שלום לחוויות אמיתיות. כן, ממש פנים אל פנים.

"לי אף פעם לא היה אינסטגרם, החלטתי פשוט לא להוריד אותו. יש הרבה בתיכון שלנו שהחליטו לא להוריד את האפליקציה", סיפרה עפרי ג'רפי. "זה התחיל כאתגר עם חברה שלי. אמרנו שננסה להפסיק להיות באפליקציה 24 שעות. לפני כן היינו המון באינסטגרם, ואז ראינו את הסרט בנטפליקס 'מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית', והבנו באמת מה עומד מאחורי זה. אז אמרנו למה לא לנסות", שיתפה ענבל נחשון.

"עברו 24 שעות והבנתי שאני יכולה עוד. היה קשה בהתחלה כי הייתי ממש מכורה. היה אינסטינקט כל פעם ללכת ישר לאפליקציה, אבל אין אותה שם. פשוט המשכתי עם האתגר ואני כבר שנה בלי אינסטגרם", היא הוסיפה.

מה השתנה בשנה הזאת?
"יש לי הרבה יותר זמן פנוי. אני יותר נוכחת ברגע, ופחות מתעסקת במה אנשים עשו. אני מתרכזת במה עושים עכשיו, אבל יש לי וואטסאפ", תיארה נחשון. "אני גם רואה הרבה פחות דוגמניות מול הפנים שלי ואת כל דימוי הגוף המושלם".

גם ההתכתבויות עברו לאינסטגרם. אתן לא מרגישות שאתן מפסידות?
"לפעמים כן, כשאני שומעת על אירועים שלא הייתי בהם", ענתה נחשון. "לא חסר לי כי זה גם לא היה אף פעם. אנחנו חיות בפנימייה, אז ככל שאת לא בטלפון את חווה יותר", הוסיפה ג'רפי.

בתור חוקרת תרבות הנוער, כמה ילדים כאלה יש?
"זאת לא תופעה רחבה, אלא רק סנונית ראשונה. כל הסיפור של האנשים שנוטשים את האינסטגרם יותר תופץ תאוצה, גם בגלל הכעס כלפי פייסבוק. אפשר לראות שטיקטוק היא הפלטפורמה שצומחת. בני נוער אומרים שהאינסטגרם מרגיש להם כמו פלקט והם מדברים על התחרותיות שזה יוצר. הם מודעים לכך שזה לא החיים עצמם, ומרגישים שדווקא הטיקטוק יותר אמיתי", טענה נירית צוק, מומחית למחקר תרבות הנוער ומנכ"לית פורטל עשר פלוס.

"היה קשה בהתחלה כי הייתי ממש מכורה" (צילום: פאולה וליאון,  קשת 12  )
"הם מודעים שאינסטגרם זה לא החיים עצמם". נירית צוק | צילום: פאולה וליאון, קשת 12

"הם מעדיפים תכנים שבהם מדברים, שיש ערך מוסף. בני נוער צורכים אקטואליה בטיקטוק שלא משדרים בחדשות והם נחשפים לתוכן שבעיניהם יותר אותנטי אך ללא פיקוח. הפייסבוק מאוד משעמם אותם, הם רוצים תוכן חי, קצר וצבעוני. היום אומרים להורים לא לנסות להגביל את הילדים בזמן מסכים, אבל לשים לב באיזה תכנים נמצאים הם נמצאים. אפליקציות כמו פינטרסט נותנות ערך למי שמתעסק באומנות למשל".

"בפינטרסט אני לומדת איך לרקום, לסרוג, לעצב ולתפור. יש שם פחות פרסומות", חיזקה נחשון את דבריה.

אנחנו רואים עליה בנתוני חרדה ודיכאון בקרב בני נוער. את מאמינה שחלק מהפתרון הוא להתנתק מהרשתות החברתיות?
"אני מאמינה שצריך להציף את השיח על הדבר הזה ולשמש דוגמא. זה לא עוזר שמבוגר יטיף מוסר אבל בעצמו יהיה עם הפנים מול הסמארטפון. דבר נוסף, שאפשר לעשות הוא להעלות תוכן עם ערך".

מה אתן ממליצות לבני נוער לעשות?
"לעשות שטויות. זאת תקופה שלא חוזרת ומצטערים עליה בדיעבד. אני מרוויחה חוויות, אם הייתי כל היום בטלפון דברים פשוט לא היו קורים", שיתפה ג'רפי. "אני פגשתי חברה בשדה תעופה, פשוט לא ידעתי שהיא שם כי לא ראיתי את הסטורי שלה", הוסיפה נחשון.