בשבוע שעבר נפל דבר בענף ההייטק המקומי - חברת הסייבר וויז (Wiz) שברה על פי הערכות את שיא הסכום הגדול ביותר שגייס סטארטאפ ישראלי מאז ומעולם. וויז, שנוסדה בשנת 2020, הודיעה על גיוס הון בסך מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר. וויז היא אמנם חריגה בנוף מבחינת היקף הגיוסים שלה, אבל היא רק דוגמה לוורטיקל שעושה לישראל כבוד בעולם כבר שנים - הסייבר.
תחילתה של המהפכה עוד בימי צ׳קפוינט המיתולוגית שהוקמה על ידי שלמה קרמר, מריוס נכט וגיל שויד בשנת 1993. אז כמובן לא דובר במונחים של סייבר, והמוצר הראשון של החברה היה הפיירוול (Firewall) שזכה להצלחה עולמית. קו מקשר עובר בין אותה חומת אש מהניינטיז למוצרי הסייבר של שנת 2024, גם אם הדרך שנעשתה מאז הייתה ארוכה ומפותלת.
אבל האם ניתן לומר שחברות הסייבר הישראליות צלחו את המשברים של השנים האחרונות, כולל גלי הפיטורים, המחאה נגד ההפיכה המשפטית והמלחמה? התשובה תלויה בשלב שבו נמצאת חברת הסייבר, מסביר שי מישל, שותף מנהל בקרן ההון סיכון Merlin Ventures המשקיעה בחברות רבות בענף. "חברות ישראליות בשלבים מתקדמים עם היקפי מכירות גדולים כבר פחות תלויות במצב הגיאו-פוליטי המקומי. רובן פועלות עסקית בעיקר בארה"ב, ואת גיוסי ההון הבאים יגייסו ככל הנראה מקרנות אמריקאיות. עליהן אני צופה שנשמע עוד כחלק מעסקאות M&A גדולות, או הנפקות בנאסד"ק שלא ראינו כבר די הרבה זמן", הוא אומר.
"חברות בשלבי האמצע לעומת זאת, כאלה שגייסו סיד לפני כשנתיים נאמר, נמצאות היום בסיר לחץ. יחסית לשנים קודמות, יותר קשה להן היום לגייס גיוס המשך, בין אם מקרן השקעות ישראלית או אמריקאית. כמו כן, יחסית לשנים קודמות, יותר מאתגר להן להשיג לקוחות חדשים, כי הלקוחות היום פחות פתוחים לאמץ הרבה מוצרי סייבר בארגון. בנוסף לכל האתגרים העסקיים, בוודאי שלא עוזר השיוך הישראלי בימים אלה. זאת אחת הסיבות שאחוז גדול מהחברות נרשמו מראש כחברה אמריקאית ולא ישראלית".
עם זאת, מישל מסרב להיות פסימי. "ראינו לא מעט גיוסי סיד גדולים במיוחד בשנה האחרונה", הוא אומר בהתייחסות לסטארטאפים צעירים שזהו סבב הגיוס הראשון וההתחלתי עבורם. "לגבי יזמי סייבר צעירים, אז בוודאי שגם הם מגייסים ויגייסו השקעה בשנה הקרובה, אבל אני צופה שתהליכי המכירה יהיו ארוכים וקשים יותר משנים קודמות. להם אני מציע לחדד ולוודא שהם והלקוחות שלהם מבינים את הערך והבידול של המוצר שלהם. תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה בעשרות שנות פעילותה שהיא עמידה לשינויים ותמורות מקומיים וגלובליים, וכמוה גם תעשיית הסייבר. כמעט שכחנו אבל כשפרצה הקורונה, היה חשש גדול שחברות ייסגרו מחוסר מימון או ביטול של לקוחות. בפועל קרה ההפך והתעשייה צמחה ופרחה. בניהול נכון משבר יכול להיות הזדמנות".
מה יש בישראל שאין במקומות אחרים בעולם וגורם לה להפוך למעצמה בתחום?
"בכדי להיות מעצמה בתחום הסייבר, צריך לחבר בין מנוע יזמות לחדשנות טכנולוגית. נהוג לומר שההגנה הכי טובה היא התקפה, אבל ישראל דווקא הוכיחה לא פעם שההגנה הכי טובה היא טכנולוגיה. יחידה 8200, היחידה הגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל, היא בעצם חממת סייבר עולמית ייחודית. צעירים בני 18 מתגייסים ליחידה 8200 לשירות טכנולוגי של מספר שנים בהן הם מפתחים מוצרי הגנה או התקפה בתנאי בוטסטראפ, הם פוגשים במהלך השירות אנשי מילואים שרובם כבר בכירים בתעשיית ההייטק בעצמם והחממה הטכנולגית הזאת מייצרת גם קהילה ייחודית של אנשי סייבר. כשהם משתחררים מהצבא ויש להם כבר 2-3 חברים טובים שגם מתאימים להיות מייסדים-שותפים, זה גורם ייחודי שדוחף הרבה צעירים לעבור למסלול היזמי, ובוודאי גם תורם לבנייה מהירה יותר של החברה והמוצר".
"תעשיית הסייבר הישראלית צמחה על גבי תעשיית ההייטק הישראלית שכבר הייתה מבוססת, מוצלחת ומוערכת בעולם. זה עזר להביא לישראל הרבה כסף ייעודי להשקעות בסייבר, וככל שסיפורי ההצלחה הלכו והתרבו, כך גם גדל משמעותית היקף ההשקעה של קרנות בינלאומיות וישראליות בחברות סייבר מקומיות", מסכם מישל. "עד היום הארור ב-7 לאוקטובר, העולם העריך מאוד את המודיעין הישראלי ולא פעם נפעם מהיכולת המודיעינית שלנו לנטר את מה שקורה בתוך גבולות המדינה, בקרב שכנותיה הלא ידידותיות ואף במדינות העולם השונות. זה גם תרם למוניטין והתדמית של מוצרי סייבר שפותחו על ידי חברות ישראליות. על אף האכזבה, ישראל היא עדיין מעצמת סייבר עולמית, ואני משוכנע שנראה בשנים הקרובות פיתוחים ישראליים חדשניים וייחודים בשילוב של טכנולוגיית AI".
מהקטנות לגדולות: חברות הסייבר שעושות לנו כבוד
"גם בימים האלה, תעשיית הסייבר הישראלית מפגינה חוסן בשוק העולמי במדדים של גיוסי הון, אקזיטים, מכירות ונתחי שוק", מסביר אייל גרונר, מנכ״ל חברת הסייבר Cynet. "דווקא ביום העצמאות הזה, חשוב להגיד שהיכולות של תעשיית הסייבר הישראלית הן מקור לתקווה שנוכל להתגבר על הקשיים ולהמשיך להוביל בתחום זה, כמו גם בתחומים אחרים".
סיינט נוסדה על ידי גרונר (המנכ"ל) ונתנאל עמר (סמנכ"ל התפעול) והיא מעסיקה כיום כ-250 עובדים. החברה גייסה עד היום 120 מיליון דולר, ויש לה כאלף לקוחות מסביב לעולם שמשתמשים בפלטפורמה שלה, מעין "טייס אוטומטי" של אבטחת סייבר לזיהוי, מניעה ותגובה למתקפות סייבר. לצדה ישנם עוד סטארטאפים רבים בתחום שנעים על הציר שבין חברות קטנות לבינוניות, ומספקים מגוון של פתרונות אבטחה לחברות וארגונים מסביב לעולם. הנה כמה מהם.
בקרב הסטארטאפים הצעירים יותר, ניתן למצוא את פרומפט סקיוריטי (Prompt Security) שנוסדה בשנה שעברה וגייסה 5 מיליון דולר. כפי שניתן להבין משמה, פרומפט סקיוריטי משלבת בין בינה מלאכותית לסייבר ומפתחת פלטפורמת אבטחה ופרטיות לשימוש בכלי Generative AI. סטארטאפ צעיר ומבטיח נוסף הוא סייקלופס (Cyclops) שגייס 6.4 מיליון דולר. החברה פיתחה מודל AI שאוסף מידע מכלל כלי האבטחה בארגון, מנתח אותו ומייצר תעדוף לסיכונים שצריכים להיות מטופלים באופן מידי.
חברת הסייבר טורק (Torq) שהוקמה בשנת 2020 מעסיקה כיום כ-160 עובדים. החברה פיתחה פלטפורמת אוטומציה וניהולי אירועי סייבר חדשנית שהפכה לאחת הנמכרות ביותר בענף. ״בשנה האחרונה גדלנו ביותר מ- 300% במכירות ברחבי העולם, והצורך האמיתי והמוכח במוצר שלנו מוביל אותנו לגדילה משמעותית מאוד בארץ, בארצות הברית ובאירופה״, מסר עופר סמדרי, מנכ״ל החברה.
בהמשך הציר ישנה סרבלו (Cervello), שנוסדה בשנת 2019 וגייסה 20 מיליון דולר. גם היא נמצאת בנישה ייחודית יחסית לענף, ועוסקת בהגנת על תשתיות תחבורה. החברה הוקמה על ידי רועי און (CEO), שקד קפצן (CTO) ונדב אבידן (COO), יוצאי יחידות מודיעין וטכנולוגיה שהקימו את החברה במסגרת תכנית Zell ליזמות של אוניברסיטת רייכמן. "ההצלחה הבינלאומית של חברות סייבר ישראליות בכלל ושל סרבלו בפרט, נוצרה בין היתר בעקבות המציאות המורכבת של מדינת ישראל והמומחיות בתחום שנוצרה, וכן בזכות ההון האנושי", מסר נדב אבידן, סמנכ"ל תפעול ושותף-מייסד בחברה.
חברה מעניינת נוספת היא גארדיו (Guardio), שמכנה עצמה "הנטפליקס של עולם הסייבר" ומציעה הגנה למנויים תמורת תשלום חודשי. החברה הוקמה בשנת 2018, מעסיקה 80 עובדים וגייסה עד היום 47 מיליון דולר. היא מציעה כלי אבטחה לדפדפן ולמובייל שמגנים על המשתמשים מפני פישינג, הונאות, תכנים זדוניים, וניסיונות של גניבת זהות. גארדיו מציעה פתרון B2C, כלומר פועלת ישירות מול הצרכנים (Business-to-consumer) ולא מול חברות עסקיות כמו במודל הרווח יותר בתחום, B2B (עסק לעסק, Business-to-business).
כך לדוגמה חברת הסייבר סייקוד (Cycode), חברת פורטפוליו של קרן YL Ventures, וסטארטאפ B2B בתחום ניהול אבטחת יישומים (ASPM). החברה הוקמה ב-2019 על ידי ליאור לוי, רונן סלבין ודור אטיאס, והיא מסייעת לארגונים בכל העולם לפתח קוד באופן בטוח ובצורה יעילה ומהירה יותר. החברה גייסה עד היום 80 מיליון דולר, ולאחרונה רכשה חברת סייבר אירופאית בשם Bearer.
לצד הסטארטאפים הישראלים, ישנן גם חברות שכבר הצליחו לבסס את מעמדן בשוק העולמי אחרי כמה וכמה סבבי גיוס, ואיתם גם צמיחה בכמות העובדים והלקוחות. ברשימה הזאת ניתן למצוא את סולט סקיוריטי (Salt Security) שנוסדה בשנת 2016 וגייסה 271 מיליון דולר. החברה נחשבת לחלוצה בתחום ה-API security ומאבטחת נקודות התממשקות בין מוצרים. סכום דומה (255 מיליון דולר) גייסה קורו (Coro), שמציעה הגנה על חברות קטנות ובינוניות, המועדפות על תוקפי סייבר. החברה מעסיקה כ-350 עובדים בישראל, ומייסדיה הם גיא מושקוביץ, דרור ליבר, כרמל דומשלק ודורון מילכטייך. החברה מציעה פלטפורמה טכנולוגית החוסכת זמן יקר ומאפשרת לבעלי העסקים לרכז את ניהול אבטחת הסייבר שלהם במקום אחד בקלות ובעלויות נמוכות. עוד ראויה לציון - סילברפורט (Silverfort) עם גיוס של 250 מיליון דולר. החברה פרוסה ב-15 מדינות ברחבי העולם, והטכנולוגיה שלה, שמוגנת בפטנט, אוכפת את ההגנה על גבי התשתית הקיימת של הלקוח.
שתיים מהחברות הגדולות ביותר בישראל בתחום הן אקווה סקיוריטי (Aqua Security) שגייסה 365 מיליון דולר ואורקה סקיוריטי (Orca Security) שגייסה 640 מיליון דולר. שתיהן חצו את רף השווי של מיליארד דולר, מה שהופך אותן ליוניקורנים. על אף השחיקה המסוימת שחלה במעמד של המושג הזה, עדיין מדובר בהישג מרשים, וכמו במקרה של חברות רבות אחרות גם באורקה המייסדים הם יוצאי צ'קפוינט, שכאמור הייתה במובנים רבים המייסדת של הענף כולו. אורקה היא חברת פורטפוליו של YL Ventures, שהשקיעה בחברה מסבב הסיד שלה.
ואם כבר צ׳קפוינט, אי אפשר לכתוב על הסייבר הישראלי מבלי להתייחס לחד הקרן שבחדר (סליחה, היינו חייבים) - פאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks), חברת הסייבר בעלת השווי הגבוה בעולם שהוקמה על ידי ניר צוק, המכהן עד היום כ-CTO של החברה. לפני הקמת החברה היה צוק מנהל הפיתוח של מוצר חומת אש הראשון בצ'קפוינט, והוא נחשב ליריבו המושבע של שויד, שפרש השנה מתפקיד המנכ"ל של צ׳קפוינט. בחודש נובמבר האחרון, זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה, הודיעה פאלו אלטו על רכישת חברת סייבר ישראלית נוספת - טאלון (Talon Cyber Security) ב-600 מיליון דולר, במה שנחשב להישג נוסף לענף.
שתי חברות נוספות שעושות כבוד לענף הן סייברפרוף (CyberProof), חברת בת של התאגיד הרב-לאומי UST שמעסיקה 650 עובדים בישראל ומייזבולט (MazeBolt) שפועלת כבר 11 שנה ומספקת פתרון טכנולוגי ייחודי מניעתי לניהול חולשות DDoS. "בשלבי המלחמה הראשונים, כמעט 20% מעובדי החברה נקראו למילואים. היחסים הטובים שיצרנו מבעוד מועד עם לקוחות החברה בארץ ובחו"ל, נתנו לנו את מרווח הנשימה להתארגנות פנימית. ועדיין, העובדים שנשארו לקחו על עצמם את כל משימות חבריהם בכדי להמשיך ולתת מענה לכלל לקוחות החברה בתקופה כ"כ טעונה רגשית, הייתה הוכחה לחוסן החברתי שלנו כישראלים, ולחוסן שלנו כחברה", מסר דורון דוידוסון, מנכ"ל CyberProof ישראל.
"בתוך עולם של חברות סייבר, מייזבולט כחברה ישראלית, גאה להוביל את שינוי התפיסה לגבי טיפול מניעתי בחולשות DDoS. כיום, הגנה לחולשות DDoS בלבד אינה מספקת ללא פתרון משלים שוטף של טיפול בחולשות וצעדים מניעתיים. אנו גאים בעובדינו בישראל ובעולם בתרומתם למדינה בתקופה הזו, בהתנדבות, בהתגייסות ובעבודתם הקשה במצב הלא פשוט בו מדינת ישראל נמצאת", מסרה רונה רום עמרם, סמנכ"לית ניהול עסקי ומשאבי אנוש במייזבולט.
שרי ברונפלד, מנהלת השקעות בקרן ההון סיכון NFX, מסכמת עם נקודת מבט מפוכחת על המצב. "זו השנה הקשה ביותר להייטק הישראלי מזה שני עשורים. אנחנו עדים, אולי לראשונה, לפער מדאיג שהולך וגדל אל מול המתחרים בסיליקון ואלי", היא אומרת. "עם זאת, ולמרות התקופה המאוד מאתגרת בארץ שהגיעה אחרי משבר בינלאומי בהייטק, אנחנו ממשיכים לראות יציבות בעולם הסייבר הישראלי, גיוסים ושווים גבוהים בהשוואה לשוק. נראה שהמגמה הזו לא ממהרת להשתנות".
