מארק צוקרברג הודה שהוא מצטער על כך שמטא נכנעה ללחץ של ממשל ביידן לצנזור תכנים. מייסד החברה כתב מכתב שיועד לוועדת המשפט של בית הנבחרים ובו טען שהתערבות הממשל הייתה "שגויה" ושהוא מתכנן להתנגד לה אם תקרה שוב.

המכתב נשלח בתגובה לחקירתה של הוועדה על פיקוח תכנים ברשתות חברתיות. צוקרברג פירט כיצד בכירי הממשל נשענו על החברה כדי לצנזר פוסטים מסוימים סביב הקורונה, כולל הומור, ממים וסאטירה, ו"הביעו הרבה תסכול" כאשר רשתות חברתיות התנגדו לכך.

צוקרברג גם הביע חרטה על כך שהסתיר תוכן הקשור לסיקור של ה"ניו יורק פוסט" על המחשב הנייד של האנטר ביידן, בנו של הנשיא, לקראת הבחירות ב-2020. הסיבה - מדובר בכתבות שה-FBI הזהיר בזמנו כי ייתכן שמקורן בפעולת דיסאינפורמציה רוסית. "מאז הובהר שהדיווח לא היה דיסאינפורמציה רוסית, ובדיעבד, לא היינו צריכים להסתיר את הסיפור", כתב.

האנטר ביידן צורך סמים קשים (צילום: twitter)
צילום: twitter

בקשות ההסרה כללו פוסטים שצוקרברג ראה בהם "הומור וסאטירה". למרות שהוא לא פירט עליהם, כמה דוגמאות פורטו בעבר ב"קבצי הפייסבוק" שליקט ג'ים ג'ורדן, יו"ר ועדת המשפט של בית הנבחרים האמריקאי שדנה בנושא, ושוחררו לציבור בטוויטר החל מיולי 2023.

כך למשל, באפריל 2021, נשיא פייסבוק ליחסים בינלאומיים, ניק קלג, אמר לעמיתיו כי אנדי סלאוויט, יועץ בכיר של ביידן למדיניות הקורונה, "זעם, וזאת לא מילה מספיק חזקה כדי לתאר את תגובתו, על כך שלא הסרנו פוסט מסוים על חיסוני הקורונה".

הפוסט היה מם ששותף על ידי משתמש פייסבוק בשם טימותי מקומאס, שהשתמש בפורמט פופולרי של השחקן ליאונרדו דיקפריו בסרט "היו זמנים בהוליווד" כאשר הוא מצביע על מסך הטלוויזיה שלו. במם נכתב: "בעוד 10 שנים אתה תצפה בטלוויזיה ותשמע... 'האם אתה או אדם אהוב נטלת את החיסון נגד קורונה? יכול להיות שאתה זכאי...'" קלג אמר שהוא "חושב שהסרת תוכן כזה תייצג חדירה משמעותית לגבולות המסורתיים של חופש הביטוי בארה"ב". סלוויט דחה את דבריו וטען שהפוסט ואחרים דומים לו "מפריעים ליצירת אמון בחיסוני הקורונה בקרב הקהל שממשל ביידן מנסה להגיע אליו".

במקרה אחר, פייסבוק נכנעה ללחצים של הבית הלבן לצנזר סרטון של העיתונאי השמרני טאקר קרלסון הקשור לקורונה על ידי הסכמה להגביל את טווח החשיפה שלו ב-50% - למרות שהסקירה הפנימית של החברה קבעה שהסרטון לא הפר את המדיניות שלה.

במהלך שיחה ב-5 באפריל 2021, בין עובדי פייסבוק לקורטני רו, שהייתה אז יועצת תקשורת אסטרטגית בכירה של ביידן בנושא מדיניות הקורונה, לעגה היועצת ליכולתם של משתמשי פייסבוק להפריד בין אמת לשקר. "אם מישהו בכפר ליד ארקנסו רואה משהו בפייסבוק, מבחינתו זו האמת", אמרה רו. "מה שאנחנו צריכים זה עזרה לדחות את המיתוסים".

ביולי 2021, הנשיא ביידן ביקר באופן פומבי את פייסבוק והכריז שהאתר "הורג אנשים" בכך שהוא לא מונע "מידע מוטעה" על הקורונה. הבית הלבן גם רצה שפייסבוק תקטין את מה שהיא תיארה כ"תוכן ספקני על החיסונים", כולל "תוכן הומוריסטי או סאטירי המצביע על כך שהחיסון אינו בטוח", על פי מסמך אחד שחשף ג'ורדן.

ככל שהלחץ גבר, סגן נשיא פייסבוק האחראי על מדיניות התוכן הפיץ ביולי 2021 תזכיר המפרט את הפער בין מה שהבית הלבן רוצה לדכא לבין מה שפייסבוק הרגישה בנוח איתו. "הבית הלבן ציין בעבר כי הוא חושב שיש להסיר פוסטים הומוריסטיים אם הם מבוסס על תופעות הלוואי של החיסון, ולכן אנו מצפים שהוא ירצה באופן דומה להסיר הומור לגבי פוסטים המביעים ספק בחיסונים", כתב סגן הנשיא, כך על פי מסמך שהגיע לידי הוול סטריט ג'ורנל. "אני לא יכול לראות את מארק (צוקרברג) מרגיש בנוח להסיר את זה גם בעוד מיליון שנה - ולא הייתי ממליץ על זה", הגיב קלג.

עם זאת, עד אוגוסט 2021, פייסבוק הסכימה להמציא שיטות "להיות אגרסיביים יותר נגד פוסטים בנושא קורונה ומידע מוטעה על חיסונים". "זה נובע מהביקורת המתמשכת על הגישה שלנו מהממשל האמריקאי", נכתב באחד ממסמכי החברה.

בפוסט בפייסבוק כינתה ועדת המשפט את המכתב "ניצחון גדול לחופש הביטוי" ואמרה כי צוקרברג הודה ש"פייסבוק מצנזרת את האמריקאים". "העמדה שלנו הייתה ברורה ועקבית", נכתב. "אנחנו מאמינים שחברות טכנולוגיה וגורמים פרטיים אחרים צריכים לקחת בחשבון את ההשפעות של הפעולות שלהם על העם האמריקני, תוך כדי קבלת החלטות עצמאיות לגבי המידע שהם מציגים".