הורים לילדים באירופה מתלוננים על כך שסרטונים גרפים קשים שהפיץ משרד החוץ הישראלי הגיעו למשחקים חינמיים בסמארטפון שלהם. כך, לדוגמה, צוטטה מריה ג'וליה קסיס, תושבת לונדון, בסוכנות הידיעות רויטרס וסיפרה כי בנה בן ה-6 רץ בבהלה לחדר האוכל, כאשר משחק הפאזל בסמארטפון שלו הופסק על ידי פרסומת, ובה הופיע סרטון המראה חמושים של חמאס, משפחות ישראליות מבועתות וצילומים גרפיים מטושטשים. מעל מסך שחור נכתבה הודעה: "נדאג שמי שפוגע בנו ישלם מחיר כבד".
קסיס, ברמנית בת 28 במקור מברזיל, אמרה שהמודעה הותירה את בנה מזועזע והיא מחקה במהירות את המשחק. "הוא נשאר בהלם", אמרה לרויטרס. "הוא ממש אמר, 'מה הפרסומת המחורבנת הזו עושה במשחק שלי?'".
רויטרס לא הצליחה לקבוע כיצד הגיעה המודעה למשחק, אבל המשפחה הזאת לא לבד. סוכנות הידיעות תיעדה לפחות חמישה מקרים נוספים ברחבי אירופה שבהם אותו סרטון פרו-ישראלי, שנשא צילומים של התקפות רקטות, פיצוצים וחמושים רעולי פנים, הוצגו לגיימרים, כולל מספר ילדים. לפחות במקרה אחד, המודעות נוגנו בתוך המשחק הפופולרי אנגרי בירדס "Angry Birds", כן יש כאלה שעדיין משחקים בלהיט משנת 2009, שפותח על ידי Rovio שבבעלות SEGA.
ברוביו אישרו ש"איכשהו המודעות האלה עם תוכן מטריד עברו בטעות למשחק שלנו" וכעת הן נחסמות באופן ידני. הדוברת לוטה בקלונד לא סיפקה פרטים על מי מ"תריסר השותפים למערך המודעות" שלה סיפק את המודעה.
ראש תחום הדיגיטל של משרד החוץ הישראלי, דוד סרנגה, אישר כי הסרטון הוא מודעה מקודמת ע"י ממשלת ישראל, אך אמר כי "אין לו מושג" כיצד היא הגיעה למשחקים שונים. בשיחה עם mako מספר סרנגה: "הקידום הממומן של הסרטונים נעשה דרך גוגל. אנחנו מגדירים קהלי יעד - מדינות, תחומי עניין, דמוגרפיה וכו', והם בהתאם מקדמים את הסרטונים ביוטיוב ובפלטפורמות אחרות". למרות שהסרטונים הגיעו גם לילדים, סרנגה טוען שמשרד החוץ טירגט מגיל 25 ומעלה, וכעת הוריד את הגיל ל-20 כדי להגיע גם לסטודנטים.
"מטרת משרד החוץ היא להגיע לקהלים ממוקדים. בשונה מהפעילות האורגנית ברשתות המגיעה לקהלים נרחבים ולא מפולחים, הקידום הממומן מאפשר לנו מיקוד של המסר על פי משתנים של אזורים גיאוגרפיים, תחומי עניין - יחסים בינלאומיים, זכויות אדם וכדומה - ונתונים סוציו-אקונמיים דוגמת השכלה, הכנסה, גיל ומגדר. הפלטפורמות באמצעותן אנו מקדמים את המסר הישראלי הן יוטיוב, גוגל, אאוטבריין, טאבולה וטוויטר, ובכך אנו מצליחים לפרוץ את תיבת התהודה של הרשתות החברתיות אותן אנו מנהלים, ולהגיע למיליוני חשיפות בקרב קהלי יעד המשפיעים הן על השיח והן על מקבלי ההחלטות", מספר סרנגה.
הוא מתייחס גם למספרים: "במהלך 24 הימים הראשונים למלחמה השגנו 327 מיליון חשיפות לתוכן הממומן וזה בנוסף ל-1.6 מיליארד חשיפות בפעילות האורגנית. במהלך 24 הימים הראשונים למלחמה, הגענו למספר חשיפות זהה לזה של כלל הפעילות הדיגיטלית של משרד החוץ בשנת 2023".
רויטרס תיעדה שישה מקרים, בבריטניה, צרפת, אוסטריה, גרמניה והולנד, שבהם אנשים נתקלו במודעות זהות או דומות לזה של בנה של קסיס או אמרו שילדיהם ראו אותן. המודעות הופיעו במשחק בשם "Alice's Mergeland" שנעשה על ידי מפתח בשם LazyDog Game. מודעות אחרות הופיעו על משחקים ידידותיים למשפחה, כמו משחק בניית הבלוקים "Stack", משחק הפאזל "Balls'n Ropes", "Solitaire: Game Card 2023" וגם "Subway Surfers".
בנוסף לאותה מודעה, משרד החוץ פירסם גם מודעות שנראות "יותר מתאימות" לילדים, עם חדי קרן וקשתות בענן, אבל הכיתוב שלהם מסגיר שמדובר בקמפיין להפצת המידע על הטבח של ה-7 באוקטובר. בחלק מהסרטונים, משרד החוץ משתמש בסיסמה אשר הגיעה עד לנשיא ארה"ב שחמאס הוא דאעש ומציג עדויות קשות יותר של מה שקרה באותו בוקר שחור.
סרנגה עצמו ביקש להוסיף התייחסות לכתבה של רויטרס שלא יכולנו שלא להסכים איתה: "1,400 ישראלים נטבחו, 239 נלקחו בשבי בהם 33 ילדים ורויטרס מתלוננים על ארבעה ילדים באירופה שראו כמה כתמי דם בסרטונים. שיתמודדו".
הסרטונים האלה מגיעים להרבה אנשים בעולם, אבל לא בטוח שהם עוזרים לשנות את דעתם. כפי שמציינת אלכסנדרה מרג'יניאן, מתמחה בת 24 המתגוררת במינכן שהופתעה לראות את הסרטון הפרו-ישראלי צץ באמצע משחק הסוליטר שלה: "הייתה לי תגובה מאוד אגרסיבית לזה".