דוח אובדן והצלת המזון של לקט ישראל משקף תמונה מדאיגה על היקפי בזבוז המזון בישראל. 640 טון מזון נזרק בישראל בכל שנה לאורך כל שרשרת הערך של המוצרים שאנחנו אוכלים. כ-70 טון מושמד כבר בשדה, 26 טון בשלב האריזה, 18 טון במפעלי המזון, 145 טון ברשתות המזון, 128 טון במסעדות ובמלונות, אבל עיקר הבזבוז קורה בבתים שלנו. 275 טון בשנה שהולכים לפח הביתי.
להשמדת המזון מגוון השלכות, כלכליות, סביבתיות וגם חברתיות. בתחום הסביבתי למשל השמדת מזון אחראית ל- 6 אחוז מפליטות גזי חממה, גורמת לאובדן משאבי טבע, וגם מגבירה את זיהום האוויר בשל הצורך בטיפול בפסולת. בפן הכלכלי מדובר על אובדן של מאות שקלים בחודש למשק בית ישראלי ממוצע, ובזבוז שאף תורם ליוקר המחייה. בפן החברתי מדובר בטונות רבות שיכלו לסייע לצמצום פערי הביטחון התזונתי. בשנה האחרונה חברת שטראוס בשיתוף עם "לתת" ורשת יוחננוף הובילו מהלך חסר תקדים שיצמצם את בזבוז המזון, וגם יסייע להרבה משפחות נזקקות בישראל.
העברת המזון לנזקקים
מכירים את הרגע הזה שאתם ניגשים למקרר מוצרי החלב בסופר, מושיטים יד לאחור ומחפשים את המוצר עם התוקף הכי ארוך? תהיתם פעם מה קורה למוצר עם התוקף הקצר? לא טעיתם, הוא עתיד להיזרק ממש בקרוב לפח. אחד הפתרונות שמונעים אובדן מיותר של מוצרים אלו, שכן הם מוצרים טובים למאכל, הוא העברת המזון לנזקקים. הפתרון הזה מייצר מצב של WIN-WIN לכל הצדדים: חיסכון במשאבים סביבתיים של טיפול בפסולת, צמצום בזבוז מזון וניצול מקסימלי של כל המשאבים שכבר הושקעו במוצר, ויתרון לאוכלוסיות המצויות בחוסר ביטחון תזונתי. ההבנה כי תרומות מזון היא נושא חשוב ומהותי הובילה לכך שב-2018 נחקק החוק לעידוד תרומות מזון, הפוטר מאחריות פלילית ונזיקית את הגוף שתורם את עודפי המזון ובכך נמנעת השלכה של המזון לפח.
אייל דרור, מנכ"ל שטראוס ישראל, מספר שלפני כשנתיים נוצר מומנטום שבו כל החלקים התלכדו יחד לכדי צעד אסרטגי משמעותי לא רק עבור החברה, אלא עבור משפחות רבות בישראל וכמובן עבור שמירה על הסביבה. "לפני כשנתיים הגענו לפגישה השנתית עם עמותת 'לתת', והפעם החלטנו שהגיעה השעה לצעוד צעד אחד קדימה מעבר לעשיית השוטפת ולעשות משהו משמעותי שישפיע על הרבה אנשים. הקורונה שרק הגיעה הייתה הטריגר שעודד אותנו לפעול", מספר דרור, "הבנו שאם אנחנו רוצים להעניק כמות יותר גדולה של מוצרים שיגיעו לאנשים שחסר להם, עלינו לחלק את התהליך לשניים: מניעה, והנצלה".
במניעה הכוונה היא שינוי הכיתוב במוצרים. כחלק מהתהליך שעברו בשטראוס, הגיעו למסקנה כי חלק גדול מציבור הצרכנים מבלבל בין שני המונחים "עדיף להשתמש לפני" לבין "לשימוש עד". על מנת לייצר סדר בדברים: כאשר מוטבע על אריזת המוצר "עדיף להשתמש לפני" פירוש הדבר שאין בזה סכנה בריאותית אם נאכל אותו אחרי התאריך המצוין, ואפשר לפעול על פי 'מבחן החושים' – מריח טוב, נראה טוב, טעם מוכר – אוכלים, משהו מאלה לא עובד – זורקים. לעומת זאת, כאשר מוטבע על האריזה "לשימוש עד", פירוש הדבר שאחרי התאריך המצוין עשויות להתפתח בקטריות.
"פג תוקף" – באמת אינו ראוי למאכל?
מחקר של המשרד להגנת הסביבה העלה כי חמישית מהמזון שאנו זורקים הוא משום שאנו לא יודעים מתי באמת פג תוקפו של המזון כלומר מתי הוא אסור למאכל ומתי עדיין ניתן לצרוך אותו, כך יוצא שכל עגלה חמישית שאנחנו רוכשים נזרקת לפח. בדו"ח שפורסם בארה"ב נחשף כי כ-90 אחוז מאוכלוסיית ארה"ב הודו כי הם משליכים לפח מוצרי מזון ששעדיין תקינים בשל הבלבול בסימונים.
"הבלבול בין שני המונחים הוביל אותנו לפתור זאת באמצעות מיפוי המוצרים שלנו. התחלנו לשנות את הכיתוב על האריזות בחלק מהמוצרים ובמקום לכתוב "לשימוש עד", אנו מציינים "עדיף להשתמש לפני" – מדובר במוצרים יבשים בעיקר אך גם במוצרים מצוננים כמו יוגורט ששם החיידקים הם חלק אינהרנטי מהמוצר ולכן אם הם מתפתחים זה לא מהווה סכנה. בנוסף, אנו מתמקדים בטכנולוגיות להארכת חיי המוצר כמו מעבר מבקבוק קרטון לפלסטיק במשקאות חלב לדוגמא. הטכנולוגיה שאנו משתמשים בה כיום מאפשרת לנו לשמור על סטריליות גבוהה ולהאריך את חיי המוצר", מציין דרור.
התהליך השני שעליו דיבר דרור הוא הפיילוט שעשתה שטראוס בשנה האחרונה בשיתוף 'לתת' ורשת יוחננוף. "יש כאן יוזמה חסרת תקדים - שלושה גופים שמשלבים פעולה למען מטרה גבוהה", אומר דרור ומסביר שחברת שטראוס קיבלה החלטה להוריד חלק מהמוצרים שלה מהמדף יומיים שלושה לפני תאריך התפוגה לצורך תרומה. עמותת 'לתת' אוספת את המוצרים הללו, ומחלקת אותם למשפחות נזקקות, במקום שמוצרים אלה יוחזרו למחסן וייזרקו. "רשת יוחננוף אפשרה לנו לשמור את המוצרים שנתרמים במחסנים שלהם בצורה מסודרת ומקוררת, ומספר פעמים בשבוע עמותת לתת מחלקת אותם למשפחות נזקקות. הפיילוט נערך במספר סניפים והמטרה בחודשים הקרובים היא להרחיב אותו לכל סניפי רשת. זהו שיתוף פעולה לא טריוויאלי. על אף שלכאורה נלקחו סיכונים בהורדת המוצרים מהמדף ראינו שבסך הכול זה לא פוגע בנתונים של החברה, אנחנו לא מוכרים פחות".
אביבית קופילוב, מנהלת פרויקט צמצום בזבוז מזון בשטראוס מסבירה כי "בהסכמים הקיימים בין קמעונאיות לספקים, הספקים מזכים את רשתות המזון על מוצרים שלא מכרו, בין אם מדובר על מארזים קרועים, או מוצרים שפג תוקפם ולא ניתן יותר למכור. עד כה המזון שהוחזר, הושמד. הרעיון של המיזם היה למיין מבין המוצרים מה ראוי למאכל ומה לא. עמותת 'לתת' חיברה נציגים מקומיים הקרובים לסניפי רשת יוחננוף, אלו ממיינים את הסחורה בפינה המוגדרת לתרומה, ובמקום שמוצרים אלו יזרקו לפח העמותה אוספת אותם ומחלקת לנזקקים".
לדעתך, איך חברות מזון מובילות במשק וקמעונאיות גדולות יכולות להירתם לנושא?
"התשתית כבר קיימת: השינוע של עמותת לתת, המקררים, צריך לקחת את המוצרים ופשוט להוריד אותם מהמדף. הדרך הזו סלולה לכולם", אומר דרור, "אני מאמין שלכולם יש רצון טוב אמיתי, כל אחד חושש להיפגע קצת בנתונים העסקיים, אך ברגע שהוכחנו שזה אפשרי, זה יכול לייצר שינוי אדיר לחברה ולסביבה. במקום עשרות מיליוני שקלים שמושמדים לחינם מדי שנה, יש כאן אנרגיה ולא מעט כסף שנחסכים. ברגע שזה יתפוס תאוצה, ויצטרפו עוד חברות והמהלך הזה יתפוס תהודה זה ישקע בסוף גם אצל הרגולטור. אני קורא לעוד רשתות וחברות מזון – אפשר יחד ליצור עולם טוב יותר".
ערן וינטרוב, מנכ״ל ארגון לתת: "הצלת מזון היא פתרון יעיל כלכלית, חברתית וסביבתית. באמצעות שימוש במשאבים קיימים ושיתוף פעולה בין ענף המזון במגזר העסקי לארגוני גג בחברה האזרחית, אפשר להציל אלפי טונות של מזון, לסייע לעשרות אלפי משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי חמור ולהגן על הסביבה באמצעות הפחתת השמדת מזון והטמנתו. שטראוס הינה אחת החברות הגדולות בישראל שנענתה לאתגר כחלק ממדיניות של אחריות חברתית ויחד עם ארגון לתת פועלת למניעת השמדת מוצרי שטראוס בתהליך הייצור והשיווק.
אנו פועלים להרחיב את הפרויקט בגזרת הקמעונאות ומעריכים שבכוחות משותפים יהיה ניתן למצות את הפוטנציאל ולהגיע להיקפי הצלה גדולים באופן ניכר. היוזמה של שטראוס מבטאת ערכים של סולידריות מחויבות ואחריות חברתית, לטובת כלל מחזיקי העניין".
