מהפכת הפוד טק שמתחוללת בישראל ובעולם בשנים האחרונות מביאה את עולם טכנולוגיית המזון לשיאים חדשים. בתוך עולם האפשרויות הבלתי מוגבלות, לא אחת יזמים צעירים מרגישים אבודים. על מנת לסייע בפתרון בעיה זו, הוקמה חממת הפודטק של שטראוס בשיתוף רשות החדשנות, The Kitchen. חממה זאת מאתרת מיזמים בתחילת דרכם ומלווה אותם בדרך למימוש הרעיון.
"להיות סטרטאפ זה להיות לבד. החממה מגשרת על הפער הזה, כי אתה מוקף באנשים שהמטרה שלהם זה לגרום לך להצליח", מסבירה ד"ר דיקלה מונטקיו, מנהלת השקעות ושותפויות עסקיות בחממה. מונטקיו מסייעת לסטארטאפים לגשש את דרכם באפלה: "התפקיד שלי הוא להבין מה חדשני בסטארטאפ, להבין האם השוק צריך אותו, מי הלקוח הפוטנציאלי, מה המודל העסקי והאם הוא עומד בפרמטרים שהשוק דורש".
כשסטארטאפ מגיע לחממה, היא מציבה בפניו מראה שמשקפת את המציאות בשוק. "אם סטארטאפ חושב שיש לו רעיון מדליק שיפתור בעיה מהותית בעולם אבל בשוק אף אחד לא יקנה את המוצר כי לא צריך אותו, זה לא יעבוד", מסבירה מונטקיו. בהמשך הדרך, היא מחברת בין הסטארטאפים למשקיעים: "אני מכירה את החברות הגדולות ועושה את החיבור. בסוף הכול זה קונקשיין וקשרים".
"התהליך הוא כמו לגדל ילד": ד"ר דיקלה מונטקיו, מנהלת השקעות ושותפויות עסקיות בחממה
אנשי מקצוע הולכים עם הסטארטאפים יד ביד לאורך כך הדרך. "אני מלווה אותם 24/7, בכל מה שהם צריכים. התהליך הוא כמו לגדל ילד – הם באים לפרק זמן של בין שנה לשנתיים והמטרה היא שהם שיסיימו את החממה כשהם עומדים על הרגליים", היא מתארת. בגלל הקושי הטמון בבדידות, חשוב לה להדגיש: "אני כאן בשביל לעזור לכל מי שצריך סיוע ומרגיש אבוד. חשוב לדעת לא להתפשר, כי אין סיבה, וללכת אחרי מה שאתה מרגיש בבטן כדי לטרוף את העולם".
ההמלצה שלה מגיעה מניסיון אישי. מונטקיו הגיעה לתחום לאחר שקיבלה החלטה אמיצה: "יצאתי מהאקדמיה והחלטתי שאני רוצה לעשות שינוי. הבנתי שאני לא רוצה להיות חוקרת, אלא ללכת לתחום העסקי. זו הייתה אחת השנים הקשות בחיי כי אף אחד לא הכיר אותי ולא היה לי ניסיון". למרות האתגר, היא לא וויתרה. "גיליתי על עצמי דברים מטורפים. חרשתי את האינטרנט והחלטתי שאני לא הולכת להיות כמו כולם. בחרתי סטארטאפים וחברות ופניתי למנכ"לים כדי לעבוד אצלם. לא ראיתי בעיניים ונכנסתי עם הראש בקיר".
דמות מפתח משמעותית נוספת כאן היא ד"ר דורית רוזנר, סמנכ"לית הטכנולוגיות של החממה. "אני אחראית ביחד עם הצוות המופלא על איתור מיזמים פורצי דרך. במסגרת תהליכי איתור לכניסת מיזמים לחממה אני בוחנת את הטכנולוגיה והחדשנות שלהם ומדייקת עם היזמים את הצעת הערך שלהם", היא מסבירה ומדגישה, "עם כניסת החברה לחממה החברות מקבלות תמיכה רחבה הן בפן הטכנולוגי והן בפן העסקי כשהמטרה היא לגדל חברות מצליחות".
"מובילה אותם כדי שיוכלו לפרוץ מהר לשוק עם המוצר": ד"ר דורית רוזנר, סמנכ"לית הטכנולוגיות של החממה
רוזנר מגיעה עם ניסיון עשיר לתחום, כשלדבריה, יש לכך משמעות רבה. "אני רואה ביכולת שלי לתרום מהידע שלי והניסיון רב השנים שלי לטכנולוגים שצריכים להרים מיזמים משלב מאוד ראשוני שליחות", היא משתפת ומוסיפה, "אני שמחה שאני כאן בשבילם כדי לעזור להם לדייק את תוכניות העבודה הטכנולוגיות, לבנות איתם אסטרטגיית פטנטים ולהוביל אותם לפי מסלולי הרגולציה הנדרשים כדי שיוכלו לפרוץ מהר לשוק עם המוצר. זה דבר מאוד קריטי עבור סטארטאפ".
מאיה אוטמזגין, מנכ"לית חברת Maolac, נמנית בין הסטארטאפים שפועלים היום בחממה. "לאורך הדרך גיליתי שאפשר לפתח חוש עכביש וללמוד הכול מאוד מהר, כל עוד את מוקפת באנשים הנכונים", היא מתארת.
החברה של אוטמזגין מעשירה מזון בעזרת חלבוני חלב עם תוך שימוש בכלים של ביולוגיה חישובית והפקתם מקולסטרום (חלב אם ראשוני) של בקר. הפטנט, הוא רעיון שפתחה בעצמה. "חלב אם זו רקמה ביולוגית חיה לכל דבר, ויש בה חלבונים פונקציונאליים שאחראים על התפתחות מערכת החיסון, מערכת העיכול, קוגניציה, בניית עצמות, תחזוקת מערכת הראייה וחלוקת התאים על גבי העור. לכל מנגנון ביולוגי יש מענה באמצעות החלבונים הללו", היא מסבירה, "הבנתי באותו הרגע שאם נמצא דרך לפענח את הקוד של החלבונים נוכל ליצור מעיין נעורים שאפשר להנגיש לכולם".
"אפשר לפתח חוש עכביש וללמוד הכול מהר, כל עוד מוקפים באנשים הנכונים": מאיה אוטמזגין, מנכ"לית חברת Maolac
וזה אכן מה שהחברה עושה היום. "גילינו שיש קולוסטרום בחלב ראשוני אצל בקר שעשיר באותם החלבונים. פיתחנו אלגוריתם ומצאנו דרך טכנולוגית להפריד חלבונים שזהים ב-95 אחוזים לחלבוני חלב אם", היא מתארת ומרחיבה, "את החלבונים אנחנו הופכים לאבקה, וזה יכול לפגוש אנשים בתוך פסטות, יוגורטים, גלידות, דגני בוקר ועוד".
לחלבונים יש תרומה אדירה לגוף האדם. "המטרה שלנו היא לשפר את בריאות ואיכות החיים שלנו. תדמיינו שאפשר לאכול בבוקר דגני בוקר עם יכולת לשפר קוגניציה על בסיס חלבונים שזהים לחלבוני חלב אם", היא מסבירה ומדגישה, "התוכנה שלנו מאפשרת לחברה להיות חלוצה בתחום ייצור חומרי גלם פונקציונליים לכל יונק באשר הוא. השאיפה שלנו היא להגיע לשוק בקרוב במגוון רחב של מוצרים מוכרים".
חברת Maolac היא לא היחידה שמצאה בית חם לגדול בו. לירון נמרודי, מנכ"לית חברת זירו אג שפיתחה תחליף לביצים, מספרת על תהליך צמיחה אדיר שחוותה בחממה: "כשנחשפתי לתעשיית המזון לתהליכים והתוספים שמוכנסים למזון החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי ולהשפיע על מה שאנחנו אוכלים", היא מספרת, "לפני 3 שנים הקמתי את זירו אג. כשהתחלנו את המיזם היינו 2 אנשים בתוך החממה הטכנולוגית של שטראוס, The-Kitchen, וכיום אנחנו 20 אנשים בישראל ובארה"ב, ומוכרים בשוק האמריקאי, בישראל, באנגליה ובהולנד".
זירו אג פיתחו פטנט חדשני. "הטכנולוגיה שלנו מתבססת על הרכב ייחודי של חלבונים שנמצא בתהליך הסופי של רישום כפטנט שהוא ה-CORE של המוצר, כשבערבוב עם מים מתקבל נוזל המחקה התנהגות של נוזל ביצה שלמה", היא מתארת, "מנוזל הביצה של זירו אג אפשר להכין כמעט הכל החל מחביתה, מקושקשת ופריטטה, דרך מוצרי מאפה כמו מאפינס או בראוניס ועד לעולם הרטבים".
"החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי ולהשפיע על מה שאנחנו אוכלים": לירון נמרודי, מנכ"לית חברת זירו אג
לדבריה, יש לפתרון זה ביקוש אדיר. "ישנה דרישה עצומה להחליף את הביצה מהחי. הדרישה מגיעה מהצרכן שרוצה להפחית את אכילת המוצרים מהחי ולבסס את התזונה יותר ויותר על מוצרים מהצומח ובנוסף, ישנה דרישה עצומה מתעשיית המזון הגלובלית להוציא את הביצה מן החי מקווי הייצור בגלל בעיות חמורות של בטיחות מזון, אלרגניות, שינוע נוזלים ותנודתיות מחיר גבוהה" היא מסבירה ומדגישה, "כשמחליפים ביצה רגילה בזירו אג עושים טוב לכדור הארץ".
כולן מסכימות שהתחום נמצא בנסיקה. "עולם הפוד טק היום נמצא בתקופה מדהימה ובישראל אנחנו נחשבים בין המובילים בעולם בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בעולמות המזון", מסבירה רוזנר ומפרטת, "ביניהם החלבונים האלטרנטיביים, הנדסת רקמות לייצור בשר מתורבת, ייצור ביצה ללא תרנגולת, חלב ללא פרה, גידול בשר מתאים ללא פגיעה בחיה או בסביבה ועוד. זו חוויה מרגשת להיות חלק מתהליך של בניית חברות המסתכלות על עתיד המזון".