לא בכל בוקר מתעוררים בידיעה שאתה הולך לנהוג על רכב שיכול להגיע ל-280 קמ"ש בשניות ספורות, ואחרי שנהגתי על הפורשה טייקן אני ממש מתבאס לדעת שלא יהיו עוד בקרים כאלה.
השבוע נשלחתי לסקר את הרכב החשמלי של מותג רכבי העל פורשה בסרדיניה. הטיול היה קצר מאוד והלו"ז שלו היה צפוף, אבל כמה פעמים כבר אזכה לנסוע על רכב שעולה מעל מיליון שקל? אז אמרתי כן, ארזתי טרולי, הכנתי את עצמי לכאוס של שדות התעופה (שהתברר כלא כזה נורא) והתחלתי במסע שכלל 15 שעות בשדות תעופה בסך הכול (הלוך ושוב).
ביום עצמו של חווית הגראן טוריסמו קיבלנו פורשה טייקן חשמלית אדומה עם מסלול מוכן מראש של כמעט שעתיים נסיעה לאורך החופים של האי הדרומי באיטליה.
כבר בישיבה הראשונה ברכב אתה מבין שהוא רחוק שנות אור מהסוזוקי המסכנה שלך שעומדת בפקקים של כביש החוף עם מזגן שרק רוצה לפרוש לגמלאות. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לכוון את כיסא העור, אבל פורשה הצליחו להכניס לתוכו 21 מצבים שונים, מה שמצריך תואר בהנדסה רק כדי להצליח לראות את הכביש כמו שצריך.
ברגע שעוברים את המכשול הראשון מעבירים את כפתור ההילוכים לדרייב, הרכב חשמלי, אבל יש לו כמה אופציות לסגנונות נהיגה. אם בטעות תעבירו את גלגלת המצבים לספורט פלוס ותלחצו על דוושת הגז בכבדות, תמצאו את עצמכם דבוקים למושב כשכוח הג'י ידחוף אתכם אחורה בכוח והרכב ימריא. אם אתם מספיק ערניים ולא נתקעתם באיזה קיר או רכב חס וחלילה, תוכלו להגיע מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 3.7 שניות בלבד ותאמינו לי שזה נשמע הרבה יותר ממה שזה מרגיש. בנוסף, תמצאו ברכב שלושה מסכים שונים שבהם ניתן לשלוט בכל תכונות השמע, חיבור לסמארטפון ולנווט עם מערכת הניווט המיוחדת אך לא כל כך נוחה של החברה.
פורשה הצליחו להרכיב בתוך רכב חשמלי מכונית על, שנהיגה בה מרגישה כמו משחק פלייסטיישן. עקיפות במהירויות של 150 קמ"ש נותנות תחושה של מסלול פורמולה 1, וזרם האדרנלין שעובר בכל הגוף ישרה בכם תחושת כל יכול. היא כמובן שקרית, כי נהיגה אתגרית היא אומנם כיפית, אבל מסוכנת אם נעשית ע"י נהגים לא מקצועיים כמוני, וכל תאונה במהירויות האלה היא קטלנית. צריך תמיד לנסות לזכור את זה יחד עם ההנאה מסביב.
לפעמים קשה לזכור שהרכב הזה הוא חשמלי, ואם לא היו מוסיפים לו באופן מלאכותי את רעש המנוע השואג בזמן לחיצה על דוושת הגז כנראה שהייתי נוסע אפילו מהר יותר. פורשה היא חלק מהמהפך החשמלי שעובר על ענף הרכב, יותר ויותר חברות הבינו שיש צורך חיוני להעביר את הרכבים שלהם מהדלק היקר והמזהם לפתרון ירוק ועברו למנועים העובדים על חשמל.
החברה הגרמנית שמה לה למטרה שעד 2025 חצי מהרכבים שימכרו יהיו חשמליים ועד סוף העשור המספר יזנק ל-80%. אם אתם חוששים להיתקע בלי בטרייה, אז שתדעו שבטרייה מלאה אמורה להספיק ליותר מ-500 ק"מ והטעינה שלה מהירה במיוחד. בתוך 5 דקות אתם אמורים להספיק להטעין מספיק בטרייה לעוד 100 קילומטר, כך לפי החברה.
הבעיה הכי גדולה עם שוק הרכב החשמלי בישראל כרגע היא התשתית החסרה במדינה, נקודות ההטענה לא נמצאות בכל מקום, אבל אם תשימו את הרכב להטענה בלילה כפי שאתם עושים עם הסמארטפון, תצטרכו לתכנן מראש רק נסיעות ארוכות כמו ירידה לאילת. אבל, בואו נודה באמת, אם תקנו אותה בישראל אתם כנראה תשתמשו בה כדי להוציא את העיניים לכל הרכבים הפשוטים שיעמדו אתכם בפקק באיילון. כדי ליהנות באמת מהרכב אתם צריכים כבישים פתוחים, אחרת זה כמו להחזיק צ'יטה עם רצועה.
אם במקרה אתם שוקלים לקנות כזאת בארץ, כדאי שיהיה לכם לפחות מיליון שקל להוציא, ואם אתם רוצים לעשות שינויים או לבחור דגם ספורטיבי יותר המחיר יכול לעלות בעוד כמה מאות אלפי שקלים. אין ספק שמדובר בחוויה שמתאימה לעשירים עם מודעות סביבתית ולא סתם לכל מי שרוצה לחסוך כסף על ליטר דלק.
יאכטה ירוקה
בחלק השני של היום, עלינו על יאכטה חשמלית של חברת greenline, ששטה לה באיטיות מרגיעה על המים הכחולים של חופי סרדיניה, סמוך לשאר היאכטות של עשירי העולם המזהמות את הים עם גלונים של דלק שנשפך אל המים. בניגוד לעולם הרכב שעובר את המהפכה הירוקה, גם בזכות חוקים חדשים המגבילים ייצור של רכבים רגילים, בעולם היאכטות אין כמעט חוקים ירוקים. מלבד חוק שנועד להוריד את מספר הכלים המזהמים סמוך לפיורדים של נורבגיה, כל ספינה יכולה לזהם כפי שתרצה. דווקא חברה סלובנית בשם greenline החלה לייצר סירות היברידיות תחילה ואז עברה לכאלה חשמליות. ההבדל הוא כמובן העובדה שהיא לא מזהמת כמעט בכלל, והנסיעה שלה שקטה באופן כמעט מדאיג.
לחברה יש צי של ספינות בגדלים שונים, אבל כולן מצוידות בפאנלים סולריים שמטעינים את הסוללה תוך כדי השיט, כך שלא תיתקעו אף פעם בים, אך גם יש אפשרות לחברה לחשמל. בפנים הספינה כוללת חדר הורים, חדר קטן לילדים, סלון קטן עם מטבח שיש בו הכול, וכמובן אפשרות לשכב בשמש בחלק הקדמי.
קל להבין שקהל היעד של ספינות מהסוג האלה הם לקוחות עשירים, שכנראה כבר מחזיקים ברכבים חשמליים ומנסים לחיות חיים "ירוקים" כמה שאפשר.
כך הסתיימה לה החוויה הירוקה והקצרה שלנו בסרדיניה, וממש כמו הנסיעה על הפורשה היא הייתה מהירה מאוד וככל הנראה לא תחזור בזמן הקרוב.