הדור החמישי כבר כאן - כך לפחות בישרו לנו חברות הסלולר באמצעות קמפיינים אגרסיביים, מושקעים ועתירי ידוענים, שהופיעו בפריים-טיים. "חוויית הגלישה של הדור הבא" ו"גלישה במהירות שלא הכרתם" הן רק חלק מהסיסמאות שכיכבו שם. על הדרך, ניסו בחברות, או לפחות בחלקן, להעלות במעט את מחיר חבילות הסלולר, לטריטוריה של כ-50 שקל לחודש. הוט מובייל הייתה החלוצה, ואליה הצטרפו גם החברות הגדולות, פרטנר, סלקום ופלאפון.
הניסיון להעלאת מחירים לא צלח, אבל גם הדור החמישי בישראל נמצא (לפחות בינתיים) בעיקר בפרסומת. אמנם הרשתות פרוסות בכל חלקי הארץ ובכל המפעילים, ובעלי טלפונים מתאימים יכולים להתחבר אליה, אבל השירות שהם מקבלים לא מספק. מה הסיכויים שנראה התקדמות בתחום בשנה הקרובה, איפה כן אפשר למצוא רשת דור 5 ואיך זה נראה בפועל למי שגולש?
בשבוע הבא יקיים משרד התקשורת כנס (נוסף) עם הרשות לחדשנות, לעידוד שיתופי-פעולה בין מפעילים סלולריים לחברות סטארט-אפ, במטרה להעיר את הדור החמישי בארץ. הכנס עצמו אמנם מבורך, אבל הוא גם מפנה זרקור לכך שבישראל הטכנולוגיה מדשדשת.
כאשר בכירים בתעשייה נשאלים לאן נעלמה ההתלהבות מהשוק, התשובה הראשונה היא שאין כסף. עם זאת, אין בהכרח קשר ישיר בין הרווחיות הנמוכה של התעשייה לבין התקדמות הדור החמישי. ברור שאם היה יותר כסף היה אפשר אולי להקים עוד כמה אתרים ואולי לייצר תחרות, אבל האמת היא שבישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, עדיין לא יודעים מה לעשות עם הדבר הזה שנקרא "דור חמישי". להלן סקירה של המכשולים שעומדים בפני התקדמות טכנולוגיית הדור החמישי בישראל.
1. פריסה חלשה שלא מספקת חוויה
האופן שבו בחרה ישראל לקדם את הדור החמישי בנוי על תמריצים למפעילים. התמריץ הראשון הוא הנחות שמגיעות בתמורה ל-250 אתרי סלולר שהחברות נדרשו להקים. לפי המכרז, החברות נדרשות להשקיע ב-2021 בהרחבת הפריסה בדור החמישי, אבל הדרישות להשקעה בדור הרביעי גדולות יותר. גם 250 אתרי הדור החמישי הם לא הרבה.
גם אם החברות ירחיבו את הפריסה של כל חברה בעוד 200 אתרים (וזה לא יקרה) נחזור לנקודת ההתחלה, לפיה אין יותר מדי מה לעשות עם זה - הלקוח יקבל עוד כמה עשרות מגה בקצב הגלישה, בתנאי שהוא יושב בזווית קליטה נכונה על הכיסא בחדר העבודה.
אז הנה עוד סיבה שלקוחות לא קונים חבילות דור חמישי: מדוע לשלם 50-60 שקל על חבילה כשאין רשת ואין שירותים חדשים ואפשר לקבל חוויה לא רעה ברשתות דור רביעי עם פריסה טובה במחיר של 30 שקל לחודש?
2. עלויות כבדות של הקמת אתרים
עלות אתר בדור החמישי היא פי 4 מאשר עלות אתר דור רביעי. זה המון בהתחשב גם במשך ההקמה הנדרש להקים אתר חדש. זו עוד סיבה מדוע אתרי הדור החמישי נבנים על גבי אתרי הדור הרביעי ולא מוקמים כחדשים. מנגד אם לא מקימים אתרים חדשים בדור החמישי ולא מרחיבים פריסה, למה שהציבור יעבור לדור חמישי? רק כדי שלקוח יראה חיווי דור חמישי באייפון 12?אין מספיק אתרים שיאפשרו את החוויה השלמה, ולא בטוח שהמשתמש הממוצע צריך את זה רק בשביל לקבל מהירות יותר גבוהה.
יש גם מי שכופר בטענה שדור חמישי עולה פי 4 ומסביר שהעלות תלויה בהרבה גורמים, כמו הספקטרום, סוג האנטנות וכו’. אתר דור חמישי איכותי מסוג MIMO64, כמו שמותקן במדינות מתקדמות, עולה יותר. "כאן התקינו ציוד נחות יחסית מסיבה כלכלית", אומר גורם בתעשייה.
3. מה בכלל עושים עם זה ואיך מרוויחים?
בישראל עדיין מחפשים את הדרך ליצור מודל עסקי של דור חמישי. מדובר בתופעה עולמית, כך שלא בטוח שהעובדה שאנחנו לא מתקדמים בפריסה גורמת לפיגור משקי. אבל זו כמובן לא תשובה מספקת. בסלולר מקובל לחשוב על המשפט "If you build it, he will come", במובן שבניית התשתית מייצרת את הביקושים. עם זאת, במצב הפיננסי של חברות הסלולר בישראל, הסיכוי שמישהו יהמר על הדור החמישי וישקיע ללא מודל של החזר השקעה הוא נמוך.
מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים טכניים, הדור החמישי שנבנה בישראל הוא למעשה דור רביעי שמתחפש לדור חמישי. מדובר בתופעה שניתן גם למצוא בעולם - "דור חמישי מחופש". זה קורה בעיקר בגלל שליבות הרשתות רחוקות מתמיכה מלאה בדור החמישי. ועד שזה לא יקרה והליבה והרשת ינגנו דור חמישי בהרמוניה, השירותים לא ימהרו להגיע.
"צריך להבין שהדור החמישי הוא משהו שונה", אומר גורם בכיר, "זו לא אבולוציה, זו רבולוציה". הוא מדגיש את חשיבות חסרונו של המודל העסקי, "החברות הסלולריות מקוות, שלא לומר מהמרות, שהתעשייה והשוק העסקי ידרשו את הטכנולוגיה החדשה ורק כך אולי אפשר יהיה לראות כסף".
התעשייה הסלולרית מדברת על שתי תכונות שעשויות להשפיע על השוק העסקי בדור החמישי. הראשונה היא "סלייסינג" (network slicing), שמאפשר הקצאה וירטואלית של נתח מהרשת לטובת מפעיל עסקי שמפעיל אותה על פי צרכיו. התכונה השנייה היא שיהוי נמוך (Low Latency), שזו תכונה קריטית לזמני תגובה בתחומים כמו תחבורה אוטונומית. כרגע אי-אפשר באמת להפעיל את שתי התכונות האלה לטובת השוק העסקי בגלל ליבת הרשת שעדיין אינה מתאימה לדור החמישי.
יש הטוענים שהדור החמישי בכלל לא מכוון לצרכנים הפרטים, אלא יותר לתעשייה, ממשל, ביטחון, תחבורה ועוד. מגזרים אלו ישאפו לשירותי פרימיום בתשלום, והם אלו שיצדיקו השקעה בתשתיות. למשל, נחשוב על רופא מבוקש בבית חולים במרכז שמתחבר לניתוח בבבית חולים בפריפריה: הוא יצפה לאמינות מוחלטת ולזמני תגובה קצרצרים בזמן הניתוח. הוא יסכים לשלם 500 שקל עבור השירות הזה.
גורם בתעשייה מציין מנגד כי רואים מספר גדל של מפעלים ובתי חולים, העוברים לשימוש בדור החמישי בתשלום פרימיום. זה קורה מפני שהתשלום נגזר ממידת הערך שהדור החמישי מביא ללקוח העסקי.
4. גם בעולם הצרכנים לא נהנים במיוחד
בחודשים האחרונים התקשורת העולמית מדווחת על כך שהדור החמישי מרוקן את סוללות המכשירים. ורייזון העלתה את הטענה ואח"כ הסתייגה ממנה, אבל מה שבטוח הוא שכנראה שמכשירי דור חמישי לא סגורים לגמרי מול הרשתות. בארה"ב, למשל, התפרסם שאפל מעלה דרישות בפני המפעילים הסלולריים להם היא מוכרת את האייפון 12, על מנת שניתן יהיה להאריך את חיי הסוללה. לדברי מומחים, הבעיה קשורה לתקינה חסרה, שבמקרה הטוב תגיע רק בסוף השנה. בתקשורת העולמית אף התפרסמו ידיעות על כך שמפעילים בסין הציעו ללקוחות לסגור את רשתות הדור החמישי במכשיר.
גם בשווקים גדולים נוהגים בזהירות בתחום. לפי דיווחים בעולם, לאחרונה קיבלו מפעילים בסין היתר לאחד ציוד רדיו, בגלל העלויות הכבדות הכרוכות בפריסה. בנוסף, עלויות האנרגיה הן כל-כך גבוהות, שהמפעילים סוגרים את רשתות הדור החמישי בתשע בערב כדי לחסוך בחשמל.
5. לאן נעלמו "הגלים המילימטריים"?
לאחרונה פרסמנו על אי-הוודאות שקיימת בכל הקשור לסוגיית התדרים הקרויים "גלים מילימטריים". בישראל הוחלט לא לכלול אותם במכרז הדור החמישי. אולם, ככל שעובר הזמן מתברר שהגלים האלה קריטיים לדור החמישי ובלעדיהם אין למעשה דור חמישי "אמיתי". מדובר בתדרים שלא נמצאים במחסור והם אפקטיביים מאוד בטווחים קצרים יחסית, שם הם מסוגלים לספק רוחב פס מאוד גבוה.
כשמדברים על פתרונות לשוק העסקי או איצטדיונים, מקומות שיש בהם ריכוז גבוה של משתמשים - מדברים על הגלים המילימטריים. אלא שהתדרים האלה לא הוצעו במכרז ורק עכשיו מתחילים במשרד התקשורת להרהר באפשרות שאולי נעשתה טעות בכך שלא הקצו אותם במכרז המקורי.
משרד התקשורת מסר בתגובה כי הוא ממשיך להאיץ את פריסת הדור החמישי ברחבי המדינה. ועדת המכרזים ממשיכה את פעילותה, במטרה למצות את מצאי התדרים להקצאה לטובת שירותי דור חמישי, בהתאם לזמינות הציוד ולבשלות הטכנולוגית של שוק התקשורת בישראל. בחודש שעבר פרסם המשרד קול קורא בנוגע לשימושי סלולר בדור 5. הקצאת התדרים תמצב את ישראל כאחת המדינות הראשונות בעולם שיאפשרו שימוש בתדרים אלו. המשרד פועל לקדם חדשנות, ומקדם פיתוח יישומים בתחום הדור החמישי.